במשרד החינוך חסרים נכון להיום כ-1,080 מטפלים במקצועות הבריאות, שהם קרוב ל-12% מסך המשרות הנדרשות בתחום. פנינה אל-תר, האחראית על המטפלות במקצועות הבריאות באגף לחינוך המיוחד במשרד החינוך, הציגה את הנתונים בדיון בוועדת החינוך. המשמעות של כל מטפלת חסרה היא עשרות תלמידים שאינם מקבלים טיפול שהם זכאים לו.
לפי הנתונים שהציגה אל-תר, משרד החינוך מעסיק כ-2,000 מרפאות בעיסוק, כ-2,000 קלינאיות תקשורת, כ-2,000 פיזיותרפיסטים, וכ-3,500 מטפלות באמנויות.
החוסרים: 295 משרות למרפאות בעיסוק, 365 משרות לקלינאיות תקשורת, 600 משרות לפיזיותרפיסטים, 260 משרות למטפלות באומנויות. אומדן המשרות החסרות נערך לפי משרה מלאה, אבל בפועל יתכן שנדרש מספר רב יותר של מטפלים לעבודה במשרות חלקיות.
קלינאית תקשורת מרוויחה כ-40 ש"ח לשעה בגן, וכ-300 ש״ח בקליניקה הפרטית
רחלי כהן, קלינאית תקשורת במרכז חינוכי לילדים עם שיתוק מוחין, אמרה שהקושי המרכזי בגיוס מטפלים למשרד החינוך הוא השכר הנמוך: ״השכר חייב להיות יותר אטרקטיבי ובהלימה לשוק הפרטי.
״קלינאית תקשורת צעירה מרוויחה כ-40 שקלים לשעה, בעוד שבשוק הפרטי היא יכולה להשתכר 300 שקלים לטיפול. אני, עם עשרים שנות ניסיון במשרה הציבורית שלי במשרד החינוך, מרוויחה 60 שקלים לשעה, לעומת 370 שקלים לטיפול בשוק הפרטי, כשטיפול זה פחות משעה. זה פי שש ויותר, הפערים הם עצומים״.
מיטל בן גיגי, מטפלת באומנות: "השכר שלנו לא מכיר בשעות העבודה הרבות שנדרשות מאיתנו, בגלל שאנחנו נאלצות לעבוד לפעמים בארבע ובחמש מסגרות. זה יכול להגיע ב-26 שעות שבועיות ל-40 מטופלים.
״בכל מקום כזה אנחנו צריכות להיות בישיבות צוות ולפגוש את הצוות החינוכי והטיפולי כדי להעביר מידע, אנחנו צריכות לכתוב דוחות סיכום ודוחות אמצע". לדברי כהן השכר כולל 18 שעות נוספות לכל מחצית, ו-7 שעות שהייה במקרה של משרה מלאה. בן גיגי אמרה: "זה לא ריאלי לעבודה בפועל, כי העבודה שלנו מתפרסת הרבה יותר מהשעות האלו״.
כהן ובן גיגי ציינו שמטפלות באמנויות נדרשות לתואר שני עם 6 או 7 שנות הכשרה. לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק ופיזיותרפיסטים נדרש תואר ראשון וכ-1,000 שעות התנסות והדרכה.
שירה גרוס, נציגת משרד האוצר בדיון: ״המטפלים זו אוכלוסייה ייחודית שלא קיבלה התייחסות בהסכמי השכר בשנים האחרונות. בקרוב צפוי להיפתח משא ומתן על הסכם השכר הבא של עובדי ההוראה, ואנחנו בהחלט מעוניינים לתת פתרון לאוכלוסיות המגוונות בתוך המשא ומתן״.
״אין מקום לטפל, אין איפה להדפיס דפים״
מלבד השכר, גם תנאי העבודה של המטפלות אינם מותאמים. "מבנה שבוע העבודה שלנו הוא כמו של מורה, אבל אנחנו מטפלות, אנחנו זקוקות למבנה שבוע עבודה שמותאם למקצוע", אמרה כהן, "למטפלות רבות אין מקום ראוי לטפל בו. לגננת יש גן, למורה יש כיתה, אבל מטפלות רבות מתלוננות שאין להן את הפינה, את המקום לקחת את הילד או הילדה לטיפול. אנחנו זקוקות למקום טיפול הולם. אין איפה להדפיס דפים, אין איפה לניילן, מטפלות מסתובבות עם מזוודת טרולי ממסגרת למסגרת, עם משחקים וצעצועים שהן קונות על חשבונן מהבית."
״לא מכירים בהשתלמויות״
מחסום נוסף של עבודת המטפלים במשרד החינוך הוא הכרה בהשתלמויות מקצועיות. "המעסיק שלנו מקשה על אישור של השתלמויות מקצועיות לגמול", אמרה כהן, "כל המקצועות הטיפוליים כרוכים בהרבה מאוד השתלמויות, כי המקצועות שלנו כל הזמן מתחדשים. כל ההשתלמויות שלנו נלמדות באוניברסיטאות, בגופים מוכרים ומקצועיים בעלויות של אלפי שקלים, הרבה פעמים לא מכירים בהן, אנחנו צריכות למלא טפסים על גבי טפסים."
בן גיגי ציינה את היעדר האופק המקצועי בעבודה מול משרד החינוך. "אנחנו לא יכולות להתקדם, וגם אם אנחנו מקבלות תפקיד של הדרכה או ריכוז אנחנו לא מתוגמלות על כך כספית. למרות שעברנו הכשרה אקדמית ייחודית שמתמקדת בילדים עם צרכים מיוחדים ועם זאת אנחנו לא מוכרים לגמול חינוך מיוחד, אנחנו לא מקבלים אותו באופן אוטומטי.
מחסור במקומות לימוד
סוגייה נוספת שעלתה בדיון היא המחסור במקומות לימוד במוסדות האקדמיים. לפי דו"ח של משרד ראש הממשלה שנערך השנה בנושא חוסר במטפלים במקצועות הבריאות, הפער בין מספר הילדים שזקוקים לטיפול לבין מספר המטפלים צפוי להתרחב ב-15 השנים הקרובות. בסיכום הוועדה קראה יו"ר הוועדה, שרן השכל (תקווה חדשה) למועצה להשכלה גבוהה להכפיל את מספר הסטודנטים במקצועות הטיפול, לפחות לתקופה של מספר שנים.
״להסיט משאבים משעות הוראה לשעות טיפול״
ח"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) אמר: "זה כמו בית שאחר כך מנסים לבנות לו מרפסת. בהתחלה היה רק בית שקראו לו חינוך. מי שפגש את הילדים זה רק אנשים עם תואר ראשון ותעודת הוראה. מתישהו לפני כמה שנים, באיחור, התעוררה מערכת החינוך והבינה שלא מספיק ללמד ילד 45 דק מתמטיקה או אנגלית, הם צריכים גם היבטים טיפוליים. ועדיין היום, אחרי עשרות שנים של כניסת המטפלת למערכת החינוך ואלפי מטפלים שנכנסו פנימה, עדיין הטיפול במערכת החינוך הוא בן חורג, או מרפסת לא חוקית שבונים אותה.
"מה שאנחנו רואים פה זו תוצאה של ההתנהלות הזו. אין ניהול של הביקושים, מה מערכת החינוך צריכה. ודווקא הפריפריה, מחוזות צפון ודרום, הן הכי חסרות במקצועות טיפוליים. יש פה בעיה מובנית, כי הפער בין השכר במערכת החינוך ובמערכת הפרטית הוא פי 4 או פי 6 ואפילו בקופות החולים היא מקבלת יותר. בסוף התקציבים שאישרנו כאן יש בהם הטייה מובהקת לשעות תקן חינוכיות והרבה פחות שעות טיפול. חלק מהפתרונות הם מערכתיים, הסטה של משאבים משעות הוראה לשעות טיפול".
"אומרים להורים 'אני לא רושם שאתה מבקש קלינאית תקשורת, כי ממילא לא תקבל'"
עו"ד רויטל לן כהן, מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים, ציינה שהמידע אודות מספר התלמידים שנמנעים מהם טיפולים עקב חוסר במטפלים אינו אמין. לדבריה, "בוועדות ההשמה הרבה פעמים אומרים להורים 'אני לא רושם שאתה מבקש קלינאית תקשורת, כי ממילא אתה לא תקבל'".
בנוסף אמרה לן כהן שהמדיניות שהחלה בעקבות הרפורמה בחינוך המיוחד, לפיה משרד החינוך מעודד הורים לילדים שזכאים לחינוך המיוחד להשתלב במוסדות החינוך ה'רגיל' היא אפליה, מכיוון שבמקרים רבים במוסדות המשלבים הם אינם מקבלים טיפולים שהם זכאים להם עקב מחסור בכוח אדם.
"לא היו טיפולים בגן, המטפלות יצאו לחופשת לידה ולא החליפו אותן"
רון נוטקין, אב לילד על הרצף האוטיסטי: "לפי החוק ילדים בגני תקשורת זכאים ל-14 שעות טיפול בשבוע מתוכם 3.5 שעות לישיבות כל השאר לטיפולים פרטניים או קבוצתיים.
״במשך חצי שנה לא היה ריפוי בעיסוק עקב יציאת המטפלת לחופשת לידה. ללא טיפול רגשי ל-5 חודשים למשך חמישה חודשים בשל יציאת המטפלת לחופשת לידה, ללא מנתחת התנהגות למשך ארבעה חודשים עקב יציאת המטפלת לחופשת לידה. לא היו מחליפות. אתם כולכם יודעים שיש מחסור אדיר במטפלות בין היתר עקב השכר הנמוך".
נוטקין ציין שלמרות שניתן לקבל את הטיפולים גם דרך קופת החולים, בפועל חסמים בירוקרטיים מונעים זאת: "אנחנו מקבלים את הטיפול דרך עמותות. שעת טיפול מתומחרת ב-11 שח ו-39 אגורות לטיפול. על כל הטיפולים שהילד שלי היה זכאי להם לפי חוק אנחנו קיבלנו החזר של 800 שקלים בשנה שזו העלות של שני טיפולים. אנחנו משלמים בשנה על טיפולים פרטיים 30 אלף שקל. אם בגנים אפשר להגיד שהמצב פחות או יותר סביר, בבתי הספר המצב הרבה יותר גרוע. ילדים שזכאים לטיפול בגן אינם זכאים להחזר כספי מקופת החולים. כדי לקבל טיפול בקופת החולים צריך לוותר על כל הסל שמגיע לילד בגן."
