1951: נאמנים לדרכם – נהגי קוי אילת יוצאים למאבק
קואופרטיב התחבורה "יתור" היה הראשון להפעיל שירות אוטובוסים לאילת, והספיק להסיע לאיזור 22 אלף תיירים עד שמשרד התחבורה החליט להעביר את הקו לקואופרטיב אחר – "דרום יהודה". "דבר" מה-18 בספטמבר 1951 דיווח כי בקואופרטיב 40 חברים, ולהם 21 מוניות ושלושה אוטובוסים. 20% מהם, סיפר דובר הקואופרטיב, הם נכי מלחמת העצמאות. חברי "יתור" ערכו מסיבת עיתונאים והודיעו ש"לא יתנו לנשלם מקו זה, שחבריו היו חלוצי הערבה ומכוניות הקואופרטיב חצו לראשונה את הדרך".
1955 #1: מדינות ערב נגד ישראל בעצרת האו"ם
העצרת העשירית של ארגון האומות המאוחדות עומדת להיפתח באווירה מפויסת, ו"להימנע מהעלאת נושאים המשמשים סלעי מחלוקת, כגון פירוק הנשק, קבלת חברים חדשים, קוריאה" – כך מדווח סופר "דבר באו"ם חיים איזק בגליון "דבר" מה-20 לספטמבר 1955. הסיבה לכך, מדווח איזק, היא שהמדינות מחכות לוועידת שרי החוץ בז'נווה שתיערך באוקטובר. יחד עם זאת "גוברות והולכות ההוכחות לכך שהערבים ישתמשו בעצרת זו לשם עריכת התקפות חריפות ביותר נגד ישראל", אך גם להערכה זו ישנן הערכות סותרות. הנושא הארץ ישראלי היחידי העומד בפני העצרת הוא נושא הפליטים, שבו ככל הנראה ידרשו הערבים תוספת של 5-6 מיליון דולר. הנושא המרכזי בדיוני העצרת צפוי להיות "בעיות האטום, בייחוד הקמת סוכנות אטום".
1955 #2: בעלי הקולנוע חיים בסרט
כתב "דבר" יואל מרקוס בסך הכל רצה לראות סרט בקולנוע – וחזר משם במצב רוח קרבי במיוחד. במאמר נוקב שפורסם בעיתון ב-19 לספטמבר 1955 הוא תוקף בחריפות את בעלי בתי הקולנוע, שלמרות רווחיהם הנאים "מגלים יחס של זלזול לקהל הרחב, המאפשר להם בעצם את חיי העושר והרווחה". למרות התקנות שקובעות שהקופות ייפתחו שבועיים לפני הצגת הסרט הן נפתחות רק חצי שעה לפני, ההוראה שחלק מהכרטיסים יהיו במחירים "עממיים" אינה נאכפת, השורות צפופות, אין מיזוג אוויר באולמות ויש יותר מידי פרסומות. "מן הראוי שבעלי הקולנוע לא ירחיקו לכת", כותב מרקוס, "כי גם 'שביתת מבקרי קולנוע' היא מהדברים שהדמיון יכול לשערם".