ממשלת ישראל עושה צעד שיעלה את יוקר המחייה. בזמן שרשות התחרות חוקרת את היבואנים הגדולים ורשתות המזון; בזמן שעיני בנק ישראל והצרכנים מופנות בחשש לאינפלציה קרובה; דווקא הממשלה מעלה מחירים.

שר האוצר ליברמן ושר החקלאות פורר חתמו על צו להסרת הפיקוח ממחיר החמאה. הצו שייכנס לתוקף בימים הקרובים יבטל את מחיר המקסימום לחמאה שעומד על 3.94 שקלים ל-100 גרם חמאה.

אף אחד לא מונע מהרשתות למכור את החמאה כבר היום מתחת למחיר הזה, כך שהאפשרות היחידה היא שהמחיר יוסיף לעלות. ועדת המחירים של משרד האוצר, שהמליצה על הסרת הפיקוח, הודתה בכך בעצמה: ״ניתן לצפות שהסרת הפיקוח על המחיר תביא בטווח הקצר לעליית מחירים״.

למה משרדי האוצר והחקלאות מקדמים צעד שיביא לעליית מחירים, מי יפסיד ומי ירוויח?

***

איציק אלרוב פתח ביוני 2011 קבוצת פייסבוק שקראה להחרים את הקוטג׳ שזינק ל-8-7 שקלים לגביע. הקבוצה הצליחה מעבר למצופה והיתה לאחד המנועים המרכזיים שדחפו למחאה החברתית של קיץ 2011. יוקר המחייה הפך לבלתי נסבל.

שורשיה של מחאת הקוטג׳ נעוצים באירוע שזכה לפחות תשומת לב: הסרת הפיקוח ממחיר הגבינה ביוני 2006. לפי מרכז המידע של הכנסת ב-5 השנים שבין הסרת הפיקוח לתחילת המחאה זינק מחיר גביע קוטג׳ ב-42%, מ-4.91 שקלים ל-7 שקלי לגביע.

פער של 3-2 שקלים לגביע יכול להישמע כמו כסף קטן, אבל בשביל מוצר צריכה בסיסי שמשפחות בישראל צורכות באופן יומי, מדובר בהוצאה נוספת של מאות שקלים בשנה. מבדיקה שעשתה המועצה הלאומית לצרכנות, הציבור הישראלי שילם 760 מיליון שקלים נוספים על קוטג׳ כתוצאה מהסרת הפיקוח בין השנים 2008 ל-2011 בלבד.

הסרת הפיקוח מהקוטג׳ התרחשה במקביל להסרת הפיקוח על מוצרים נוספים. ב-2013 מצאה המועצה לצרכנות שהמוצרים שבפיקוח התייקרו ב-10% בלבד, בעוד המוצרים שהוסר מהם הפיקוח התייקרו ב-30%-40%.

מבקר המדינה קבע בדו״ח שעסק בנושא שהורדת הפיקוח בתנאים ששררו אז היתה בגדר ״פגיעה קשה באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים ובאמון שלו באופן קבלת ההחלטות על ידי גופי השלטון״.

***

המדינה החלה לתת פטורים ממכס על ייבוא חמאה בשנת 2016. שר האוצר ב-2020, משה כחלון, חתום על ביטול המכס באופן גורף בגלל מחסור על המדפים. יורשו, ישראל כ״ץ, המשיך את הפטור למשך שנתיים נוספות, למרות שחוסר כבר לא היה. מאז ועד היום יש ייבוא חופשי של חמאה לישראל.

הסרת המכסים הביאה לגידול בייבוא לישראל, אבל יצרה מצב בעייתי: החמאה הישראלית נמכרה במחיר מפוקח והחמאה המיובאת לא, מה שיצר אפלייה נגד היצרנים המקומיים. בתשובה לכך קבעו במשרד החקלאות שגם על חמאה מיובאת יוטל פיקוח.

בפועל, מי שקנה חמאה בסופר בחודשים האחרונים יודע שהפיקוח התממש בצורה חלקית ביותר. הסיבה לכך היא שרק חמאה ׳רגילה׳ היא מוצר מפוקח. רבים ממוצרי החמאה המיובאת הוגדרו כ׳מיוחדים׳, ונמכרו במחירים גבוהים.

מבדיקה שערכה המועצה לצרכנות מחיר החמאה המיובאת גבוה ב-47% עד 103% מהחמאה בפיקוח. אפשר לראות בנתונים האלה קדימון למחירי החמאה הצפויים בישראל. הצרכנים הישראלים ישלמו מיליוני שקלים נוספים בשנה על חמאה.

החקלאות והתעשייה המקומית יפגעו קשה מהמהלך. החמאה מיוצרת מאחד מתוצרי הלוואי של החלב, והביקוש היציב לחמאה מקומית במחיר מוזל הוא בסיס משמעותי לתעשיית החלב. מנגנון המחיר המפוקח מבטיח תמורה סבירה לקמעונאי, לצרכן וליצרן. ביטולו ישפיע בעיקר על שני הקצוות החלשים יותר של שרשרת הייצור: החלבן והצרכן.

***

מה גורם בכל זאת למשרדי האוצר והחקלאות לנקוט בצעד הזה? ייתכן שמדובר בלחצים שמופעלים עליהם מאחורי הקלעים על ידי היבואנים הגדולים, או על ידי תנובה שמעוניינת לעלות את מחיריה.

יש כאן גם מניע אידיאולוגי. רשות התחרות ו-וועדת המחירים באוצר רואות ב״תחרות״ אידיאל שעומד בפני עצמו. המטרה היא כל הזמן לצמצם את תפקיד המדינה.

ויש כאן גם אינטרס מעמדי. הסרת המכסים והורדת הפיקוח יביאו לעליית מחירי החמאה ויגדילו את היצע החמאה לצרכן הישראלי. בעבור ישראלים ממעמד בינוני גבוה, הנגישות למגוון מוצרים רחב יותר שווה אולי 3 שקלים על כל רכישה. מעמד הביניים הנמוך יצטרך אולי לוותר על עוד מוצר אחד לפני הקופה. או לוותר על חמאה.