"התפתחות כלכלת הפלטפורמה נעלמה מהשיח הישראלי", אומרת ד"ר תמי קצביאן ל'דבר', ״הפערים בין מה שקורה בישראל למה שקורה בעולם בתחום החקיקה וההסדרים – דרמטיים״.

ד"ר קצביאן חוקרת עבודה וטכנולוגיה, ומומחית לכלכלת האפלקיציות במכללה למנהל, חוקרת כעת את היחס לכלכלת הפלטפורמה מחוץ לישראל יחד עם פרופ' גיא דוידוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

״העובדים האלה״, היא מסבירה, ״הם בעצם כל מי שמתחבר לעבודה באמצעות איזושהי אפליקציה או אתר שמחבר בינם לבין הלקוח. ואז, לכאורה, אין מעסיק בתמונה. מה שנקרא ׳עובדים אצל אפליקציה׳״.

״מגמה שהולכת וגוברת בעולם״

במדינות רבות בעולם, כמו למשל באנגליה, בצרפת, בספרד, באוסטרליה, בקנדה ועוד, מתייחסים לעובדים האלה כעובדים לכל דבר ועניין או כקטגוריות ביניים בין עובד לעצמאי, שמקנה להם זכויות מורחבות.

ד״ר תמר קצביאן: "להגדרות הביניים האלה יש משמעות. יש להם זכויות מסוימות, כמו למשל להתאגד" (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו רואים שזו מגמה שהולכת וגוברת בעולם", היא מסבירה. "להגדרות הביניים האלה, כמו למשל "worker" באנגליה, יש משמעות. יש להם זכויות מסוימות, כמו למשל להתאגד, אבל אין להם זכויות אחרות שיש לעובדים שכירים מן המניין".

לדבריה בחלק ממדינות, כאנגליה וקנדה, הקטגוריות האלו קיימות כבר שנים והחילו בקלות יחסית על הפלטפורמות החדשות. בגרמניה למשל יצרו קטגוריות חדשות.

"בישראל הוגדר בפסיקה המונח "משתתף חופשי", אבל הוא לא טעון בשום משמעות. אין להם זכויות מיוחדות או מעמד של עובדים בפני עצמם, ובעצם מתייחסים אליהם כרגע כעצמאיים".

האם זה מה שהעובדים רוצים, למשל שליחי וולט?
"איזו בחירה יש להם בדיוק? מישהו שם שואל אותם? מצב המשק כיום הוא כזה שאין הרבה ברירות, במיוחד במצב בו המשק היה בתחילת הקורונה, כשמקומות עבודה נסגרו ו-וולט רק גדלה, כמו גם בכל הפלטפורמות בעולם. אין פה באמת בחירה".

שליח וולט בתל אביב. "וולט בפועל דורשת מהעובדים לפנות לחברת הקבלן שפוגעות בזכויות שלהם" (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"אי אפשר להגיד שאני עצמאית רק בגלל שאני מוגדרת ככה על ידי המעסיק. אין דבר כזה. מבחינת דיני העבודה, סטטוס העובד הוא קוגנטי (תלוי בחוק ולא במעסיק), מה שאומר שגם אם הצדדים הסכימו בניהם אלמנט החוזי כלשהו שנוגד את דיני העבודה, הוא לא רלוונטי. גם אם אדם במשך שנים הועסק כעצמאי והוא תובע, ולפי המבחנים הוא עובד, בית הדין לעבודה אמר שלהסכמה שלו בתחילת הדרך אין משמעות מבחינת דיני עבודה".

וולט נותנת לשליחים אופציה גם להיות מועסקים דרך חברות קבלן. 
"החברות אומרות לשליחים והשליחות: אתם עצמאים, לא עובדים שלי. אז מה שנדרש מהם זה לפעול כעצמאיים –  לפתוח תיק עוסק מורשה, להסדיר את ענייני המיסוי, ביטוח לאומי, המון בירוקרטיה. בני 25-22, שרק השתחררו מהצבא, לא באמת יודעים להתמודד עם זה".

"וולט אמרו שבמקום שהשליח יתמודד עם זה, שיעבוד דרך חברת קבלן שיעשו כמיקור חוץ את הפונקציות הניהוליות הקלאסיות של מעסיקים- הנפקת תלוש שכר, תשלום לביטוח לאומי ומס הכנסה.

לכאורה, אין לוולט אחריות. הם פותחים להם את הדלת לעבוד כעוסקים או דרך חברת קבלן. אבל בפועל, בגלל שאנחנו יודעות שהעובדים האלה לא ילכו לפתוח תיק עצמאי, הם ילכו לחברות הקבלן. לכן, וולט בפועל דורשת מהעובדים לפנות לחברת הקבלן שפוגעות בזכויות שלהם, ואפשר לראות בהם כאחראיים בכל מיני מובנים".

מבחן יחס עובד מעביד

ד"ר קצביאן מציגה שלושה מבחנים לפיהם בודקים קיום יחסי עבודה בישראל, ומסבירה כיצד עומדים עובדי הפלטפורמה במבחנים אלה:

מבחן 1: פיקוח ושליטה
"עצמאי לא זכאי לכל הזכויות להן זכאי עובד, אבל הוא נהנה מכל מיני דברים שעובד לא נהנה מהם, כמו למשל החופש לבחור במה לעסוק, היכולת לפתח את העסק, לגדול, לקבוע מחירים ולהרוויח יותר.

"שליח יכול עקרונית להתחבר מתי שהוא רוצה לאפליקציה, אבל לבחירה הזו יש משמעות בתוך העולם הכלכלי הזה. הפיקוח בזמן העבודה קיים ואפילו מקסימאלי, גם בזמן שאני אופליין הוא קיים. לכן, המבחן הזה מתקיים".

מבחן 2: השתלבות
"מבחן ההשתלבות החיובי והשלילי הוא מבחן מרכזי להגדרת יחסי עבודה בישראל, שבא לבחון האם העובד באמת משתלב במה שהעסק מציע, או שהוא מנהל עסק משלו.

"במקרה של וולט זה קלאסי. וולט, כמו כל החברות כמוה, מגדירות את עצמן כחברות טכנולוגיה, וטוענות שהשירות שהן נותנות הוא שירות טכנולוגי ולא שירות נסיעות או משלוחים. אבל בפועל, כשאני הלקוחה צורכת את השירות של וולט אני לא צורכת טכנולוגיה, אני צורכת משלוח.

כשבוחנים את  מהות הדברים, אפשר להגיד שהשליחים בפירוש משתלבים. וולט לא יכולה לתפעל את הטכנולוגיה שלה ללא שליחים, היא זקוקה לכוח האדם הזה. זה לא שברגע שנכנס משלוח לשליח הוא יכול פעם לעשות את הנסיעה ופעם לשלוח מישהו אחר, הוא עושה את הנסיעה בעצמו".

מבחן 3: תלות כלכלית
"המבחן הזה מעט יותר טריקי בהקשר הזה. הטענה המרכזית של חברות הפלטפורמה היא שהעובדים לא תלויים בהם כלכלית, וזה בנוסף לעבודה עיקרית, אך אין נתונים על כך. בקלות ניתן להבין מי תלוי כלכלית בחברה. האפליקציה יכולה לזהות בקלות מי מתחבר לאפליקציה כמה פעמים בשבוע או X שעות ששוות לחצי משרה ויותר למשל.

"יש מקום לשאול, וזה באמת שאלות שעולות בעולם, האם ניתן לבדוק את הזכויות למי שעובר את הסף הזה, או להגדיר את התלויים כלכלית באפליקציה אחרת מאלה שפחות. יש פחד מאוד גדול לעשות את זה, גם כי אין רצון לעשות איפה ואיפה בין העובדים וגם כי המבחנים האחרים עומדים בפני עצמם".

"חשש שמעסיקים יעבירו עובדים לקטגוריית ביניים"

יכול להיות שצריך ליצוק משמעות בהגדרה של "משתתף חופשי" וליצור גם בישראל קטגוריית ביניים?
"צריך להיזהר מהפתרון הזה. יש צורך להרחיב את ההגדרה של "משתתף חופשי" בישראל, ולהגיד מה המבחנים שצריכים להתקיים להכרה בה, אבל צריך להיזהר לא להוריד את הזכויות למטה. יש היבטים לכאן ולכאן היות והטכנולוגיה באמת מספקת איזושהי גמישות שלא הייתה קיימת בעבר".

"החשש הוא שייווצר תקדים וינסו להעביר שכירים לקטגוריית הביניים הזו. זה יכול ליצור מדרון חלקלק וחייבים ליצור מבחנים ברורים".

 יכול להיות שההתפתחות הטכנולוגית אשמה? שאין דרך לעבוד באפליקציה בצורה מוסדרת?
"אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לאתר איפה נמצאים הרבה שליחים ולמנוע מהם להתאגד, ואפשר להשתמש בה גם כדי להסדיר עבודה. זה לא בטעות או במקרה, זו המדיניות הברורה שלהם".

מה את היית רוצה לראות? הן מהפסיקה והן מהחקיקה?
״לדעתי, הגיע הזמן לייצר כאן יחסי עבודה מלאים. אי אפשר להשאיר את זה ככה, פרוץ כל כך, עם כל כך הרבה צל. המחוקק והפוסק חייבים להתייחס לזה״.