חלק מנשות מאהל המאבק על הדיור ביפו חתמו על הסכמים לפינוי מרצון מול עיריית תל אביב-יפו  ושבו להפגין במחאה על כך שלא ניתן פתרון.

לאחר עשרה ימים בשטח, מאהל מחאת הדיור של 11 נשים יפואיות פורק על ידי עיריית תל אביב-יפו אתמול (שלישי), לאחר ששמונה מהן חתמו על הסכם פינוי מרצון מול העירייה. חלק מהנשים עוד העבירו את הלילה במקלט עם ילדיהן, אבל האופציה הזו לא תהיה זמינה יותר עבורן, והן יצטרכו למצוא פתרון אחר. אתמול אחר הצהריים חלקן חזרו לגן להפגין.

"אין תוקף משפטי להסכם", אומר ל'דבר' עו"ד אוהד אמר, חבר בתנועת שוברות קירות שנלחמת למען זכויות דיור, ועומד בראש הקליניקה המשפטית לאוכלוסיות בפריפריה באוניברסיטה העברית. "מבטיחים להן את מה שכבר מגיע להן", אומר אמר, שהגיע למאהל בתחילת השבוע ללוות משפטית את הנשים. "למצות זכויות זו מתנה מהעירייה? הכספים שהביאו להן הם עודפי התקציב שלהם בסוף השנה. אלו שחתמו אומרות היום באופן ברור: זה לא יעבוד, ותוך שבועיים-שלושה הן חוזרות למאהל".

עו"ד אוהד אמר. "למצות זכויות זו מתנה מהעירייה?" (צילום: כרמן אלמקייס)

לאחר יותר משבוע שבו שהו ביחד במאהל המחאה, לישיבות מול העירייה נדרשו להיכנס לחוד במשא ומתן פרטני. "במשרד קטן ומצוחצח היה לוח ועליו כתוב 'מתווה פינוי גן השניים'", אומר אמר. "אמרו להן ישר בפנים שישלחו יס"מניקים לפנות אותן בכוח מול עיניי הילדים שלהן".

בעירייה הבטיחו לנשים שייתנן להן ליווי של עובדת סוציאלית ותור במוקד מיצוי זכויות, מה שמגיע להן בכל מקרה מתוקף החוק. לכך הוסיפו 2,000-400 שקלים בתווים לרכישת מזון ובגדים, מצרכים הכרחיים, במיוחד לקראת החורף המתקרב והגשם ששטף את המאהל בסוף השבוע. שלוש נשים לא הסכימו לחתום מול העירייה על פינוי מכיוון שהוא לא נותן להן שום פתרון, ולכן לא קיבלו גם את זה. כלל הנשים התפזרו ברחבי המשפחות שלהן, רובן מחוץ ליפו.

"נותנים מיצוי זכויות בהסכם תוך כדי הפחדה מפינוי", אומר אמר. "היו צריכים להביא אותם ביום הראשון של המאהל וללוות את הנשים כמו שצריך. הסיוע שהן מבקשות שונה, אבל יש פה סיפור של תת-מיצוי זכויות, של עירייה שלא מספקת את השירותים החברתיים לאוכלוסיות העניות שלה".

אמר מתאר תמונת מצב עגומה בכל הקשור למערך הביורוקרטי שאמור לסייע לנשים חד-הוריות, במיוחד ערביות. מערך הקצבאות דורש חידוש מעת לעת, ונשים רבות לא יודעות מה לעשות כשהוא מסתיים. "אם היו עובדים סוציאליים עם עירייה ושירותים חברתיים בתמונה, כבר מזמן היו יוצרים איתן קשר ואומרים להן שהסיוע שלהם הולך להיגמר", אומר אמר.

פאטמה פאור וסוראייה אבו-רמדאן במאהל המחאה ביפו (צילום: דוד טברסקי)

תכנית הסיוע לשכר דירה עומדת על כ-1170 שקלים, בעוד מחיר התחלתי של דירה באזור הוא 4,000 שקלים. את הסיוע ניתן לקבל רק אם יש חוזה שכירות. חלק מהנשים במאהל לא מחזיקות בחשבון בנק, כרטיס אשראי או צ'קים, וקשה להן להשיג ערבות מגורם חיצוני. כל תהליך הבקשות קורה בעברית, ואין חוק שמחייב תרגום. "אפילו לא מאפשרים לקבל מסמכים בערבית כשמדובר בתעודת גירושין מבית דין שרעי. מי שמבקשת לתרגם אותם בשביל סיוע שכר דירה צריכה לשלם 300 שקלים לעמוד.

"גם מיצוי הזכויות, שיכול להגיע לאלפי שקלים לכל אישה, לא מאפשר קיום בכבוד בישראל", אומר אמר, ומזכיר שסכומי הסיוע בשכר דירה לא התעדכנו מ-2001, בעוד מחירי הדירות עלו ביותר מ-240%. "יש נוהל שרק עורכי דין יכולים לקרוא אותו, ועל פיו הנשים צריכות לנחש מה מגיע להן ולרדוף אחרי המשרדים, לחכות בתורות ולקוות שלא יאבדו את המסמכים שלהם. יש פה התנהלות של שוק שהיא תוצאה ישירה של הפרטת כל תחום הרווחה".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "המאהל פורק השבוע ברצון, לאחר דיאלוג בין התושבות, ועד הפעולה היפואי וגורמי העירייה שמטרתו הייתה למצוא פתרונות עבור התושבים ולסיים את המחאה באופן מכובד שימנע עימות אלים. גורמי הרווחה עמדו בקשר שוטף עם התושבות והתושבים ואמש נפגשו, ביחד עם נציגי ועד הפעולה, עם כל משפחה כדי לסייע לה ככל שניתן בין אם באמצעות קידום מיצוי זכויות ובין אם באמצעי סיוע נוספים. עבור מרבית המשפחות נמצא מענה זמני או קבוע.

"אין זה בסמכות העירייה לסייע באופן קבוע בשכר דירה, דיור ציבורי או מציאת פתרון דיור קבוע אחר. זו סמכות שנמצאת בבלעדיות בידי המדינה. למרות זאת, העירייה יצרה תכנית שמסייעת מעל ומעבר למיצוי זכויות עבור המשפחות, שכוללת ליווי, הגשת בקשות וכל מה שנדרש מול רשויות המדינה וגם פגישה פעם בשבועיים לבדיקת סטטוס במעמד כל המשפחות. מעט של משפחות בחרו להמשיך במחאה, וגורמי העירייה מלווים אותן באופן צמוד במטרה לאתר פתרונות גם עבורן. כל מחאה היא לגיטימית. עם זאת, הקמת מאהל במרחב הציבורי מוגבלת בזמן, ללא קשר ללגיטימיות המאבק".