"מבחינה וירולוגית אנחנו עולם אחד. אף אחד לא בטוח עד שלא כולם בטוחים", אומר הווירולוג ד"ר אורן קובילר, מומחה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, על החשש מגל תחלואה חדש בעקבות זן האומיקרון שהתגלה בדרום אפריקה. לדבריו, "נדרשת תגובה גלובלית, אבל אין כזאת".

איך נוצר הווריאנט החדש שפתאום מכניס לפאניקה את כל מדינות העולם?
"כדי להבין את זה צריך להבין איך נגיפים עובדים", מסביר קובילר, "הנגיף, כל פעם שהוא עובר בין שני בני אדם הוא משתנה חלקית. הוא צובר מוטציות, בקצב של מוטציה אחת שנשארת אחת לכל שני מעברים. ככל שהוא מתפשט יותר, הוא צובר יותר מוטציות".

ד"ר אורן קובילר, וירולוג, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. "יש הרבה קווים מקבילים בין האקלים לקורונה. חוסר היכולת של העולם להתאחד ולהבין שמדובר במשבר עולמי, שאם לא נפעל ביחד, לא נפתור את הבעיות האלה" (צילום: שחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביב)

לפי המשוואה הזאת, אמורה להיווצר שונות מאד גדולה.
"באמת יש שונות גדולה. אין כמעט שני ריצופים זהים לחלוטין. נגיף הקורונה גדול יחסית ויש בו 30 אלף בסיסים, חומצות גרעין. אם יש שוני באחד מהם זו מוטציה, אבל רובן חסרות משמעות לחלוטין. הן עוזרות לעקוב מי נדבק ממי, אבל לא גורמות נזק. אבל לפעמים מצטברות הרבה שונויות שכן משנות, ואז יש לנו ווריאנט חדש, שיכול להיות עמיד יותר לחיסון, או לגרום לתחלואה סוערת או מהירה יותר".

גורם משמעותי להיווצרות וריאנטים הוא מדוכאי חיסון, שיכולים להיות נשאים של הנגיף לאורך זמן. "הנגיף כל הזמן מתחמק מההגנה החלקית של הגוף שלהם, הוא משתכפל וצובר מוטציות, ובשלב מסוים עלול להיווצר וריאנט שיוצא מהגוף שלהם וחוזר להדביק".

"ככל שהנגיף מתפשט, הוא צובר יותר מוטציות. באזורים בלי בקרה, הסיכוי לווריאנט גדול".

זה אומר שהסיכויים לווריאנט מסוכן גדלים?
"נגיפים שמשתנים הופכים בדרך כלל למידבקים יותר, אבל לא בהכרח למסוכנים יותר. בהרבה מקרים נגיפים שגורמים לתחלואה קשה יותר, וגורמים לך לדוגמה לשכבה במיטה, סיכויי ההדבקה שלהם נמוכים יותר. בדרך כלל, ויש לכך מספר דוגמאות בהיסטוריה, הנגיפים הופכים לאלימים פחות ככל שעובר הזמן."

אז הזמן משחק לטובתנו?
"קודם כל, השאלה היא כמה אנשים ימותו מקורונה. אנחנו לא יודעים מתי ואם בכלל הנגיף יהפוך לאלים פחות. זה יכול לקחת שנה או שלוש שנים. מעבר לכך, יש בעיה נוספת עם הקורונה, שרוב האנשים מדבקים בזמן שהמחלה קלה וכמעט ללא סימפטומים. במצב הקשה של המחלה לרוב כמעט אין וירוס בגוף, והווירוס כבר לא משתכפל. מי שמונשם לדוגמה כבר כמעט לא מדבק, והם סובלים בעיקר מתגובה דלקתית של המערכת החיסונית.

"במובן מסוים הנגיף הוציא את מידת האלימות מהמשוואה, אז יכול להיות שתהיה היחלשות של הנגיף. זה לא תמיד חייב לקרות ואי אפשר לסמוך על זה. אנחנו יכולים רק לקוות. בינתיים, אנחנו לא רוצים לצבור עוד וריאנטים".

אז מה הדרך לעשות את זה?
"המטרה היא שהעולם יהיה מחוסן כמה שיותר מהר. זו הדרך לעצור היווצרות וריאנטים. גם אם יתפרץ משהו, אם הסביבה תהיה מחוסנת חלקית, קצב ההתפשטות יהיה הרבה יותר נמוך".

פערים אדירים בהתחסנות בעולם

לפי התיאור שלך מדובר בבעיה גלובלית, אבל ההתמודדות מתרחשת רק במישור הלאומי של כל מדינה בנפרד.
"ארגון הבריאות העולמי מנסה לגרום לזה להיות בעיה עולמית. מההתחלה הוא אמר, תפזרו חיסונים. תדאגו למדינות העניות. והוא צודק לחלוטין. כך הוקמה יוזמת קובקס, בה כל מדינה תורמת מספר חיסונים למדינות העניות.

"הפערים מאד גדולים. במדינות העולם העשירות, ובמדינות במצב בינוני גבוה, יש בערך 150 חיסונים ל-100 אנשים. זה אומר שבממוצע, כל אדם קיבל חיסון וחצי. במדינות במצב כלכלי בינוני נמוך, יש בערך 30-40 חיסונים ל-100 אנשים. במדינות העניות יש שני חיסונים לכל 100 אנשים. אולי הצליחו לחסן חלק מהצוותים הרפואיים, אבל מבחינה וירולוגית, אין לזה שום משמעות".

במדינות האלה המגיפה משתוללת?
"אנחנו אפילו לא יודעים את זה. יש אזורים שלמים בעולם שאין עליהם מעקב. המדינות האפריקאיות כמעט לא נפגעו במגיפה, לכאורה, אבל אין שם שום פיקוח ואם אדם מת שם בגיל 70, אף אחד לא בודק אם הוא מת מקורונה".

"גם לשלוח חיסונים זה לא מספיק. בדרום אפריקה ביקשו עכשיו שיפסיקו לשלוח להם חיסונים. יש להם 15 מיליון מנות שהם לא מצליחים לחלק. צריך עזרה בלוגיסטיקה, וצריך לשכנע אנשים, צריך להביא את החיסונים עד הכתף. גם בישראל זה לא טריוויאלי, ובטח במדינות עולם שלישי זה מאד מורכב".

"קשה לאנשים לתפוס שמדובר במגפה עולמית"

בסופו של דבר האינטרס המשותף הוא לחסן את העולם, אבל המדינות לא פועלות כך. איך אתה מסביר את הפער הזה?
"פוליטיקאים צריכים להיבחר על ידי האזרחים שלהם, ולכן כל מה שמעניין אותם הוא להראות ש'אנחנו מצליחים יותר'. כל פוליטיקאי רוצה שהאזרחים שלו יחוסנו, והעיקר שלא אצטרך לסגור את הכלכלה שלי.

"גם מבחינה אנושית, עניי עירך קודמים. זה נורא קשה שזה יחלחל, קשה לאנשים לתפוס את זה. עכשיו תשלח חיסונים שקיבלת לקונגו? אבל בסופו של דבר, התגובה צריכה להיות גלובלית".

הייתה עכשיו ועידת אקלים עולמית, אולי יכול להיווצר מאמץ דומה ביחס לקורונה?
"גם סביב האקלים זה לא היה מאד מוצלח, ובסוף כל מדינה קיבלה את ההחלטות שלה. זו היתה מראית עין של מאמץ, ואותו דבר גם פה. זה משבר שהעולם לא יודע להתמודד אתו. ביל גייטס עוזר דרך הקרן שלו, ארגון הבריאות העולמי זועק, וגם האו"ם מידי פעם, אבל בסופו של דבר אין להם כלים. אין להם השפעה אמתית.

"יש הרבה קווים מקבילים בין האקלים לקורונה. חוסר היכולת של העולם להתאחד ולהבין שמדובר במשבר עולמי, שאם לא נפעל ביחד, לא נפתור את הבעיות האלה. במקרה של הקורונה, אני מקווה שזה יעבור, ואחרי כמה גלים המגיפה תדעך. במשבר האקלים זה רק הולך ומידרדר".