קריטריונים בלתי אפשריים מקשים על נשים לקבל דירה וכולאים אותן במעגל של עוני ואלימות, כך עלה היום (שני) בדיון מיוחד בוועדה לשוויון מגדרי, בנושא קשיים של נשים בקבלת זכאות לדיור ציבורי.

מנגנון הזכאות לדיור ציבורי אינו מתעדף נשים שיוצאות ממקלטים, שחלקן מחכות יותר משנתיים להיכנס לתור. נשים מכל הארץ סיפרו לוועדה שהן נאלצות לבחור בין קבלת תשלומי מזונות לזכאות לדירה, גם אם הן עם חובות של עשרות אלפי שקלים. בנוסף, נשים פגועות, נכות או עניות לא יכולות להיכנס לתור, כי יש להן פחות משלושה ילדים, או שאינן זכאיות מכיוון הן דורשות לצאת לעבוד בעוד זכאות ניתנת אחרי שנה לפחות של הבטחת הכנסה.

הדיון בוועדה. "איך אני אמורה לחיות עם 7 ילדים רק על הבטחת הכנסה?" (צילום: נועם מושקוביץ)

רווית רחלין, אם יחידנית לשבעה ילדים, מנסה כבר שבע שנים להיכנס לוועדת חריגים כדי לקבל מספר בתור, אבל מסורבת כל פעם מחדש כי היא ממשיכה לקבל מזונות. "במשרד השיכון רצו שאוותר על כל המזונות שלי מול הגרוש שלי. איך אני אמורה לחיות עם 7 ילדים רק על הבטחת הכנסה?"

נטליה פאדחוב, אם לשלושה ילדים, לא עומדת לקריטריונים מכיוון שהיא לא מקבלת הבטחת הכנסה. "אני מבקשת דיור ציבורי מאז שיצאתי ממקלט לנשים מוכות. אני מקבלת סיוע בשכר דירה, אבל זה בקושי הספיק, ולכן יצאתי מהדירה ועברתי לאמא".

על פי הדברים שהוצגו בוועדה, נפגעת אלימות צריכה לחיות לפחות שנתיים בנפרד מבן הזוג לפני קבלת הזכאות, מה שמחזיר לא פעם נשים חזרה לדירות של בני זוגן. גם עם קבלת הזכאות, אין קריטריון שיבטיח שהמגורים לא יהיו באותו רחוב עם בן הזוג או אחד מבני משפחתו, והדבר אכן קרה לא פעם בעבר.

פולינה מוגילניצקי, אם חד-הורית לארבעה, נקלעה למבוי סתום לאחר שחישוב לא נכון בביטוח הלאומי הגדיר אותה כלא זכאית, אף שקיבלה קצבת שארים על בתה והיא נמצאת בסכנת פינוי מביתה. "שללו ממני את הזכאות לדירה שבה גרתי 17 שנים. אני מנהלת מלחמת ייאוש, מגדירים אותי כפולשת, ויש לי חוב של יותר מ-100 אלף שקלים במשרד השיכון".

יו"ר הוועדה עאידה תומא סלימאן. "הקריטריונים קובעים רף שיתאים לתקציב שקובע האוצר" (צילום: נועם מושקוביץ)

פארידה מג'אר, ממובילות המאבק על הזכות לדיור ביפו, פונתה ביחד עם עוד עשר משפחות מהמאהל שהקימה לפני שלושה שבועות. מאז היא חזרה להפגין ברחוב. "ב-2018 הקמתי מאהל. הבטיחו שימצאו לי פתרון תוך שנתיים, וכלום. מאז גרתי בשכירות עם סיוע, אבל זה לא מספיק, וזה הכניס אותי עוד יותר לחובות".

המאהל שהקימה הפך למרכז לנשים שסובלות מאלימות במשפחה, אמהות יחידניות ונשים קשות יום שמבקשות פתרון דיור בעיר, שבה מחירי השכירות אינם אפשריים גם אחרי התמיכה של הסיוע בשכר דירה. הסיוע כיום עומד על כ-1,000 שקלים בממוצע. "הגעתי למאהל כי זו הייתה הברירה היחידה שיש לי. דוחפים אותי מחוץ לעיר שלי".

עו"ד אוהד אמר מהקליניקה המשפטית לזכויות בפריפריה באוניברסיטה העברית ייצג את הנשים מול העירייה. "הסכומים בסיוע לדיור לא השתנו מאז 2001, בעוד מחירי השכירות עלו במאות אחוזים", אמר בוועדה. "אי אפשר לבקש סיוע דרך האינטרנט, אין מיצוי זכויות אקטיבי של משרד השיכון. זה תת-מיצוי זכויות ברמה הכי קשה".

אמר טען שבית המשפט העליון הורה למשרד השיכון להעביר נוהל לוועדת חריגים, כך שיאפשר לנשים לקבל מזונות והבטחת הכנסה כדי להיכנס לתור לדיור ציבורי בוועדות החריגים. למרות זאת, נציגים של הרווחה והמשרדים לא אומרים זאת לנשים. במשרד השיכון טענו שהפרוצדורה הרשמית לא מאפשרת קבלת זכאות לצד קבלת מזונות.

בחודש שעבר הודיע שר השיכון זאב אלקין על הקפאה זמנית של הפינויים בדיור הציבורי, עד שייבחנו כלל צווים לפינוי מיידי. במקביל לכך, הודיע על הקמת ועדה שתבחן מחדש את הקריטריונים לזכאות בדיור ציבורי.

יו"ר הוועדה עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) טוענת שאת הדיונים על הצורך בשינוי הקריטריונים החלה עוד ב-2017, אבל דבר לא השתנה מאז. "הקריטריונים קובעים רף שיתאים לתקציב שקובע האוצר. משרדי השיכון והאוצר חיים בעולם אחר, מעדכנים את הנוהלים רק לרעה".

נציגת משרד השיכון בוועדה רות מנע חשפה שבשנתיים אושרו רק 3 מתוך 400 פניות שהוגשו לוועדת החריגים על ידי נשים שביקשו להיחשב זכאיות אף שהן ממשיכות לקבל מזונות, מכיוון שהוויתור על מזונות היה מדרדר אותן לעוני קשה. "שר האוצר ושר השיכון צריכים להגיע לפה והדברים צריכים להיאמר מולם, הם היחדים שיכולים להגיד: 'עכשיו משנים!'", אמרה תומא סלימאן.

למרות הבטחת שר השיכון לרכישה של עוד 1,700 דירות חדשות, נציג האוצר בוועדה, עשאל צור, אמר שהמקור התקציבי לרכישה נמצא בדיונים מול החשב הכללי. לטענת פעילי הדיור הציבורי, משרד השיכון הסכים לדון בתקצוב של 1,700 יחידות דיור בתמורה לוויתור על יישום תקנה של רשות מקרקעי ישראל, שקבעה ש-7% מכל בנייה חדשה תוקצה לדיור ציבורי, תקנה שכמעט לא מומשה עד היום. לשאלה אם האוצר יתנגד לשינוי הקריטריונים השיב מור שהדברים באחריות משרד השיכון.

"אם ישנו את הקריטריונים, זה יכניס כ-2,500 נשים לתור, ומשרד האוצר לא יתקצב דירות נוספות", אמר דני גיגי, מפורום הדיור הציבורי. "הקריטריונים לא מסייעים, הם פוגעניים. מוציאים זכאיות מהתור עוד לפני שבוחנים אותן. נשים שיוצאות ממקלטים לאחר שחוו אלימות בבתיהן לא מקבלות זכאות, כשהדירה זו הדרך היחידה שלהן לצאת ממעגל האלימות".

ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות בהסתדרות: "כשאישה מקבלת דירת דיור ציבורי חל שיפור מיידי באיכות החיים שלה. היא פשוט נעמדת על הרגליים עד למצב שהיא לא צריכה את שירותי הרווחה. גם מנקודת מבט כלכלית, הסיפור של קורת גג יאפשר לנשים האלה להפסיק להיתמך מהמדינה גם בדברים אחרים".

חברות הכנסת קרן ברק (הליכוד), לימור מגן-תלם (ישראל ביתנו) וגבי לסקי (מרצ) טענו שלא ניתן יהיה לסמוך על המשרדים שימצאו דרך ליצור קריטריונים אחרים לנשים שיוצאות ממעגל הזנות ומהמקלטים. "אם הקריטריונים לא ישתנו, נצטרך להניח חוק על שולחן הכנסת", אמרה לסקי. "נתחיל להכין הצעת חוק גם לשורדות אלימות. אם זה לא בא מהמשרדים, זה יבוא מהכנסת".