הופעת זן האומיקרון והניסיונות הנואשים, וככל הנראה המועדים לכישלון, של העולם להכיל אותו מזכירים את האזהרה שהשמיעה הקהילה המדעית כבר לפני חודשים: נגיף הקורונה ימשיך להתפשט כל עוד חלקים נרחבים בעולם יסבלו ממחסור בחיסונים.

העובדה שמדינות עשירות אוגרות מנות חיסון, שמספרן מראש מוגבל, יוצרת 'מדבריות' חיסון ברבות מהמדינות העניות. אבל מצב עניינים זה לא מעמיד בסיכון רק את החלקים בעולם שסובלים ממחסור במנות, הוא מאיים על העולם כולו.

העולם כולו בסיכון כי ככל שהמחלה מתפשטת יותר בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות, כך יש לנגיף יותר הזדמנויות לעבור מוטציה ולהפוך אולי למסוכן יותר, מה שמאריך את חיי המגיפה לכולם.

המיזם לצדק חלוקתי לא עומד בקצב

"הנגיף הוא אופורטוניסט חסר רחמים וחוסר הצדק שאפיין עד עכשיו את התגובה העולמית למגפה מתנקם בנו עכשיו:ף אמר ד"ר ריצ'ארד האטצ'ט, מנכ"ל הקואליציה לחדשנות במוכנות למגפות (CEPI), אחת הקבוצות החברות במיזם COVAX שהקים האו"ם לשיתוף עולמי בחיסונים.

אי הצדק החלוקתי הזה מתגלה במלוא כיעורו באפריקה, בה פחות מ-7% מהאוכלוסייה מחוסנים. COVAX היה אמורה למנוע אי צדק שכזה, אבל בפועל ליוזמה הבינלאומית אין מספיק מנות חיסון לחלק, והיא כבר הודיעה שזנחה את היעד המקורי שלה: גיוס שני מיליארד מנות.

כדי לעמוד אפילו ביעד המתוקן של המיזם, חלוקת 1.4 מיליארד מנות חיסון עד סוף 2021, היא צריכה חלק מדי יום 25 מיליון מנות. עם זאת, לפי ניתוח נתוני המשלוחים שערכה סוכנות הידיעות איי.פי, מאז תחילת אוקטובר עמדה האספקה היומית הממוצעת שביצע על 4 מיליון בלבד, כשבחלק מהזמן צנחה גם לפחות ממיליון.

בימים האחרונים נרשמה עלייה משמעותי מספר המשלוחים, אבל הם עדיין לא מתקרבים אפילו להיקף הדרוש.

בינתיים, מדינות עשירות יותר נהנות משפע של חיסונים, ורבות מהן מציעות עכשיו לאזרחיהן מנות בוסטר. מהלך שארגון הבריאות העולמי גינה בגלל שכל בוסטר הוא למעשה מנת חיסון שלא תגיע לאלו שלא חוסנו בכלל.

למרות שהארגון קרא למדינות להכריז על השעיית מתן המנה השלישית עד סוף השנה, יותר מ-60 מדינות מציעות אותן כרגע.

"מה שהדבר הזה מדגיש הוא את הסיכון הבסיסי והמתמשך לכל מי שקשור לעובדה שאין טיפול אמיתי בחוסר השוויון שעדיין משחק תפקיד משמעותי במאבק העולמי נגד מחלות ובריאות לא טובה", טען ד"ר אוסמן דר, ראש פרויקט 'בריאות אחת' של מכון המחקר הבריטי קט'האם האוס.

אי אפשר להעביר מנות חיסון שלא קיימות

אנה מריוט, מנהלת תחום מדיניות בריאות בארגון אוקספם, אמרה ש-COVAX היה מוגבל כבר מהתחלה אחרי שבקשות המיזם נדחקו לסוף התור לחיסונים במדינות העשירות.

"הצוות של COVAX אולי מספק חיסונים הכי מהר שהוא יכול, אבל הוא לא יכול לשלוח מנות שפשוט אין לו בפועל", אמרה מריוט.

לפי חישובים שערכו אנשי קרן המטבע הבינלאומי באמצע נובמבר, רק 13% מהחיסונים שרכש המיזם ו-12% מאלו שהובטחו על ידי מדינות העולם הגיעו אליו בפועל. לפי ארגון 'ברית החיסונים', קרוב לשליש מהמנות שחילק המיזם היו תרומות, ובפועל COVAX עובד כיום, לפחות חלקית, ככלי לחלוקת מנות שנתרמו. בדיוק המצב שהמיזם היה אמור למנוע.

בשבוע שעבר פרסם COVAX הודעה לעיתונות ששיבחה את האיחוד האירופי על התחייבותו לשלוח 100 מיליון חיסונים לאפריקה עד סף השנה. אבל רק 1/20 מהכמות הועמסה בפועל על מטוסים.

בתשובה לשאלה על האתגרים הלוגיסטיים של חלוקת 94 מיליון המנות הנוספות בששת השבועות שנותרו עד סוף השנה, טענה המנהלת בפועל של COVAX אורליה ניואן שהסידורים הנדרשים "להובלת מספר עצום של מנות מעכשיו ועד סוף השנה, כבר נעשו".

בהודעה רשמית שפרסמה, אמרה ניואן שהסוגייה המרכזית כעת היא להבטיח "שיש בשטח את התנאים הדרושים לחיסון האוכלוסייה".

שלוש הבעיות של COVAX

בפרוטוקולים שפורסמו לקראת ישיבת הנהלת COVAX שתיערך השבוע, הזהירו אנשי 'ברית החיסונים' שאם ייראה שאילו מדינות עשירות נפטרות מחיסונים ישנים על ידי הערתם למדינות עניות, המיזם כולו עלול להתפרק.

בהודעה משותפת שפרסם אתמול (שני), בין היתר עם ארגון הבריאות העולמי והאיחוד האפריקאי, התריע הארגון על העובדה "שמרבית התרומות נעשו עד עכשיו אד הוק, כמעט ללא הודעה מראש והורכבו מחיסונים עם תאריך תפוגה קרוב".

הזעם על 'השלכת' מנות ישנות ניכר כבר בשטח. במלאווי ובסודן הדרומית הושמדו עשרות אלפי חיסונים שפג תוקפם.

אבל לפי מספר מומחים הבעיה היא לא הבאת החיסונים למדינות העניות. לטענת ד"ר אנג'לה וואקוויה, מנהלת בכירה של תחום צדק וזכויות בריאותיות בארגון הסיוע CARE, COVAX "נכשל בהעברת החיסונים ממסלול הנחיתה בנמל התעופה לתוך הזרועות של האנשים".

הרשויות בקונגו, למשל, החזירו ל-COVAX את המשלוח שקיבלו בקיץ האחרון אחרי שהבינו שלא יוכלו לחסן את אזרחי המדינה לפני שיפוג תוקף המנות.

בדו"ח 'ניהול סיכונים' על COVAX, הזהירו אנשי 'ברית החיסונים' ש"שיעור הקליטה הנמוך" של החיסונים במדינות מתפתחות עלול להוביל ל"אובדן" של מספר מנות. לפי הארגון, אחת הבעיות היא לוגיסטיקה, כלומר היכולת להביא את מנות החיסון למדינה הנכונה בזמן הנכון.

סוגיה לא פחות חשובה היא היכולת של מערכות הבריאות המקומיות, שלעיתים קרובות סובלות מתת-תקצוב, לחלק את החיסונים לאזורים בהם הם באמת נדרשים, יחד עם מזרקים ושאר הציוד הנדרש.

בעיה שלישית שזיהו בארגון היא שכנוע אוכלוסייה, לעיתים הססנית בנושא, לקבל את הזריקות.

עם זאת, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי תאודרוס אדהנום גברה-יסוס הטיל ספק בקביעה שלמדינות העניות יש בה בחלוקת החיסונים בשטחן. לטענתו המכשול העיקרי להגדלת מספר המחוסנים במדינות אלו הוא אספקת החיסונים.

המערב לא עומד בהתחייבויות, החברות לא מוותרות על הפטנט

מרבית המנות שהופצו עד היום על ידי COVAX היו תוצרת אסטרהזניקה, חיסון שעדיין לא אושר לשימוש בארה"ב ושמבצע ההפצה הכושל שלו באירופה חיזר את תנועות מתנגדי החיסונים ביבשת אחרי שהשימוש בו נקשר לקרישי דם אאצל מחוסנים.

החיסונים העיקריים בהם נעשה שימוש בארה"ב וברוב מדינות אירופה, תוצרת פייזר ומודרנה, היו זמינים בכמויות מזעריות דרך COVAX.

ארה"ב, שחסמה במשך חודשים ארוכים את האפשרות למכור חיסונים מחוץ לגבולותיה או לייצא את המרכיבים העיקריים שלהם, תרמה עד כה 275 מיליון מנות חיסון. מדובר אמנם בתרומה גדולה יותר משל כל מדינה אחרת, אבל תאריך היעד להעברת הרוב המכריע של 1.1 מיליארד המנות שהבטיח ממשל ביידן הוא ספטמבר 2022.

האיחוד האירופי, שעקרונית אישר למכור את החיסונים שיוצרו במדינות החברות לכל מקום בעולם, סיפק למעשה רק כשליש מ-500 מיליון המנות שהבטיח להעביר ל-COVAX.

המאמצים להגביר את הייצור העולמי מעבר למספר המצומצם של מפעלים שעושים זאת כיום, עדיין לא נשאו פרי. פעילים ומדענים רבים מטילים את האשמה על ההתנגדות של חברות התרופות לוותר על זכויות הקניין על החיסונים הרווחיים מאוד שפיתחו.

"יכול להיות שאנחנו לא צריכים את החיסונים כמו המערב"

על רקע העובדה ש-COVAX לא הצליח להתקרב אפילו לאספקת מספיק חיסונים ובהתחשב בכך שהמגפה לא זרעה עדיין הרס באפריקה בממדים שהוערכו בתחזיות מוקדמות יותר, ולמעשה המדינות העשירות יותר ביבשת נפגעו קשה יותר, יש מי שתוהה לגבי הצורך במאבק על המנות. אבל מדובר באסטרטגיה שתזכה לתמיכתם של מעט מאוד גורמי רפואה רשמיים.

"אני חושב שמה שאפריקה יכולה לעשות כדי באמת לבייש את העולם הוא להפסיק לבקש חיסונים", אמר כריסטיאן האפי, וירולוג ניגרי שישב בעבר במועצה המדעית המייעצת של CEPI. "החיסונים לא הגיעו, ובכל מקרה יכול להיות שיסתבר שאנחנו לא צריכים אותם כמו שהמערב צריך אותם".