חבר שלי סיפר לי לאחרונה שרק בתקופת הקורונה גילה שיש לו שכנים. כאשר הוא ומשפחתו היו בבידוד, הסביבה התגייסה. אנשי הקהילה סייעו בשליחויות, עודדו, פינקו ואפילו הורידו את הזבל. לדבריו, "פתאום הרגשנו שיש סביבנו אנשים שאכפת להם".
החבר שלי לא לבד. בכל רחבי הארץ ראינו עלייה בעזרה ההדדית בתקופת הקורונה. חלק ניכר מההתארגנות היה בארגון ובהכוונה של הרשויות המקומיות.
מחקרים מראים כי העזרה עובדת לשני הכיוונים. אנשים שמסייעים לאחרים מדווחים על עלייה באופטימיות, בתחושת הסיפוק ובהערכה העצמית. הקשר הזה שנוצר בין אנשים במרחב הקהילתי נקרא "הון חברתי". הוא מוגדר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ"משאבים בלתי חומריים, העומדים לרשות אנשים החברים בקהילה חברתית מכוח שיתוף פעולה, אמון וניצול ערוצי המידע הקיימים ביניהם".
אם להסביר זאת באופן פשוט, הקשרים ביננו לבין אנשי הקהילה שלנו מהווים נכס חשוב לא פחות מחשבון הבנק שלנו. מחקרים גם מלמדים כי ההון החברתי הוא הגורם המרכזי שיוצר את ההבדל בין התמודדות מוצלחת עם מצבי לחץ ואסון, להתמודדות פחות טובה.
אם יש דבר אחד שממש חשוב שיישאר בחברה הישראלית אחרי הקורונה, זה מאגר ההון החברתי המדהים שנוצר כאן. אסור לתת לקשרים ולאמון בקהילה, לתחושה שאכפת לנו אחד מהשני, להיעלם. מה שיסייע לחברה הישראלית להישאר בפלוס בחשבון ההון החברתי הם מנגנונים קהילתיים של אכפתיות ותמיכה בחיי היומיום.
מוועד הבית למרכז הקהילתי: לחזק את המנגנונים החברתיים הקיימים
אז כיצד עושים זאת? ישנן דרכים רבות, וניתן בהחלט להיעזר, במידת הצורך, במערך הקהילתי של הרשות המקומית ושל עמותות המתמחות בעבודה עם קהילות. הדרך הזמינה והפשוטה ביותר לטיפוח הון חברתי היא מינוף המנגנונים הקיימים בוועד הבית ובוועד ההורים, בבית הכנסת ובמרכז הקהילתי המקומי, כבסיס לחיזוק הקשרים והמחויבות. דרך מנגנונים אל ניתן ליזום העמקת ההכרות, הזדמנויות לחוויה משותפת ולטיפוח הסיוע ההדדי, גם בימי שגרה.
דרך נוספת היא חיבור לארגונים אזרחיים המתמחים בפיתוח מנגנונים קהילתיים. אלו יכולים להיות ארגונים לחלוקת מזון כמו 'לתת', או ארגונים לסיוע טכני כמו 'ידידים'. אפשר לנצל לשם כך אירועים שנתיים כמו 'יום המעשים הטובים'.
אחד המנגנונים המוצלחים והרלוונטיים לחיזוק הקשרים הקהילתיים הוא מודל 'תמר לקהילה', שיטה פשוטה שפיתחה עמותת יד תמר המסייעת למשפחות חולי סרטן. המודל מתבסס על גיוס כלל משאבי הקהילה לתמיכה לאורך זמן במשפחות המתמודדות עם צורך לסייע לחולה כרוני, או בתהליכי שיקום ממושכים. המודל הזה יכול להיות גם אחת הדרכים לחיזוק ההון החברתי.
הקורונה תחלוף או תהפוך לפחות מאיימת, אך חשוב שהלקח שלמדנו על חשיבות ההון החברתי יישאר איתנו, גם לימים ולשנים הבאות. כך נעשה טוב יותר לעצמנו ולאחרים בימי שגרה, וכ'בונוס' נהיה מוכנים יותר לימי חרום.
ד"ר שי בן יוסף הוא מומחה לפיתוח ארגוני וקהילתי, והיועץ האקדמי של עמותת 'יד תמר' המעניקה תמיכה למשפחות חולי סרטן
