שר הבריאות ניצן הורוביץ הודיע אמש (שלישי) שישראל מתכננת לתרום "כמות משמעותית מאוד" של מנות חיסון קורונה למדינות אפריקה. מבירור עם השר עולה שהתרומה תבוצע דרך תכנית קובאקס, היוזמה של ארגון הבריאות העולמי להתחסנות המדינות העניות מסביב לעולם. 

בביקורו בבית החולים סורוקה בבאר שבע אמר הורוביץ שהכוונה היא לתרום חיסונים למדינות אפריקה, שבהן התגלה זן האומיקרון, ושיעורי ההתחסנות בהן הם הנמוכים ביותר. לדבריו, "זו מגפה עולמית, ואנחנו חייבים להתמודד עם המשבר הזה בהסתכלות גלובלית".

הכרזתו של הורוביץ התקבלה על ידי מומחים בתחום בריאות הציבור והחיסונים בברכה, אך גם בספקנות, מכיוון שהורוביץ לא הבהיר מה הכמות שתיתרם ומתי. בשיחה עם 'דבר' הם מבהירים שתרומת חיסונים היא פתרון חלקי בלבד, ושורש הבעיה טמון בבעלות של חברות החיסונים על נוסחאות הייצור שלהם.

"הצורך בתרומה חושף את הבעייתיות של חלוקת החיסונים"

"הודעתו של שר הבריאות כי ישראל תתרום חיסונים למדינות באפריקה היא צעד חיובי, אך צריכה להיבחן קודם כל בביצוע, ובהיקף התרומה", אומרת ל'דבר' הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם. זיו מדגישה ש"הצורך בתרומה חושף שוב את הבעייתיות של חלוקת החיסונים בין העולם העשיר לעני, הנובעת משילוב של ריכוזיות הייצור במדינות המפותחות וממשטר הפטנטים. לא מדובר בצדקה, אלא במעשה שהוא גם מוסרי וגם הכרחי מבחינת בריאותית כשנאבקים במגפה גלובלית".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אומר ל'דבר': "אני שמח שנתרום לקובאקס, אבל חייבים לשנות את משטר הפטנטים ואת כל נושא זכויות היוצרים, כדי שמדינות יוכלו לייצר חיסונים ולהנגיש אותם. בסוף כולנו ביחד בסיפור הזה, ואם לא נעלה את שיעורי ההתחסנות בכל העולם, נמשיך לראות וריאנטים והמגפה תמשיך."

ב-70 מדינות, פחות מ-2% מהאוכלוסייה התחסנו

ארגון הבריאות העולמי הציב יעד של 40% התחסנות בקרב כל מדינות העולם עד סוף 2021. למרות זאת, נכון לתחילת דצמבר, שיעורי ההתחסנות ביותר מ-70 מדינות בעולם עומדים מתחת ל-30%. במדינות בורונדי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, צ'אד, האיטי, גינאה ביסאו, תימן, דרום סודאן, אתיופיה, בורקינה פאסו, מדגסקר, ניגריה, ניז'ר, מאלי, אוגנדה ופפואה גינאה החדשה, שיעורי ההתחסנות נמוכים מ-2%.

יו"ר ארגון הבריאות העולמי, ד"ר תדרוס אדהנום גברה-יסוס, אמר השבוע ש"העניים והפגיעים ביותר נדרסו במרוץ העולמי להתחסנות. מעל 80% מהחיסונים בעולם הלכו ל-20 המדינות העשירות ביותר, בעוד המדינות העניות ביותר קיבלו רק 0.6% ממנות החיסון. שוויון בהתחסנות אינו צדקה, אלה אינטרס של כל מדינה. בזמן שבמדינות עשירות נותנים בוסטרים לאנשים בסיכון נמוך, רק אחד מארבעה עובדי בריאות באפריקה מחוסן. המצב הזה בלתי נסבל."

בארגון הבריאות העולמי נאבקים ב"לאומנות חיסונית"

ברית קובאקס הוקמה על ידי ארגון הבריאות העולמי כדי לאפשר למדינות במצב כלכלי בינוני ונמוך גישה לחיסונים, אך היוזמה נתקלה בקשיים ובשיתוף פעולה חלקי, ולא הצליחה לעמוד ביעדים שהוצבו לה. עד אוגוסט 2021 סופקו במסגרת היוזמה רק 200 מיליון מנות חיסון, למרות שהיעד שהוצב עד למועד זה היה 600 מיליון.

בארגון הבריאות העולמי אמרו שהקושי לספק את החיסונים נובע מ"לאומנות החיסונים" של מדינות עשירות, שקנו מיצרני החיסונים את כל המלאי שלהם ולא תרמו את העודפים שנותרו להם לקובאקס. גורם נוסף הוא החלטת ממשלת הודו, שבשיא המגפה במדינה החליטה לשמור בידיה 400 מיליון מנות חיסון שיוצרו בהודו, ונועדו לחלוקה לקובאקס.

החלופה לתרומת חיסונים: שחרור הפטנטים מיצרניות הפארמה

אחד המכשולים בדרך לשוויון עולמי בנגישות לחיסונים ההוא העובדה שייצור החיסונים נעשה ברובו על ידי חברות מסחריות, ששומרות לעצמן את הבעלות על פורמולת החיסון שפיתחו. עם ההתפתחות בייצור חיסוני הקורונה, החלו קריאות של מדינות מתפתחות לבטל, ולו באופן זמני, את הבעלות על הפטנטים לחיסוני הקורונה כדי לאפשר גם למדינות לייצר את החיסונים ולא להיות תלויות בחברות הפארמה.

הרעיון עלה לראשונה בנובמבר 2020, כשממשלות הודו ודרום אפריקה קראו למדינות העולם לבטל באופן זמני את הפטנטים. הנושא צפוי לעלות שוב בשבוע במפגש השנתי של ארגון הסחר העולמי, בו הודו מתכננת לעודד את המדינות החברות בארגון לבטל את הפטנטים.

גם נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אמר כבר במאי שהוא תומך בביטול הפטנטים, הצהרה משמעותית מכיוון שחברות פייזר ומודרנה רשומות בארה"ב. אך מאז הצהרתו במאי, ממשל ביידן עדיין לא הגיעה להסכמי ויתור פטנטים עם החברות, ועדיין לא ברור אם ביידן יחליט לבטל את הפטנטים ללא הסכמתן. עם זאת, ביידן אמר שיקרא לשאר המדינות לשתף את הפטנטים שבידיהן.

חברות פייזר ומודרנה טוענים כי ביכולתן לייצר מספיק מנות חיסון לכל העולם, אך ארגון הבריאות העולמי טוען אחרת, והקים בקיץ האחרון מרכז ללימוד ייצור חיסוני mRNA בדרום אפריקה, בשיתוף החברות הדרום אפריקאיות אפריגן וביאואק, יחד עם אוניברסיטאות אזוריות. מרכז הלימוד מפתח בינתיים את היכולת לייצר את חיסוני מודרנה. מנכ"ל אפריגן אמר בראיון לוושינגטון פוסט שהחברה תוכל לייצר את החיסונים כבר בשנה הקרובה אם מודרנה תשתף איתה פעולה, אך ללא שיתוף פעולה מצדם ייקח לה שלוש שנים. אך למרות לחץ מהאו"ם וממשלת ארה"ב, מודרנה מסרבת לשתף את הוראות הייצור של החיסונים שלה.

את הסירוב לשתף בהוראות הייצור הסביר מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל, בראיון לאיי פי בכך ש"הדרך הטובה ביותר להבטיח ייצור של חיסונים באיכות גבוהה היא שנייצר אותם בעצמנו". מודרנה התחייבה לתרום 500 מיליון מנות חיסון לקובאקס, ומתוכם 40 מיליון צפויים להישלח עד סוף 2021.

באוקטובר השנה, 40 רופאים ישראלים חתמו על מכתב לראש הממשלה ולשר הבריאות בקריאה לממשלה "להשתלב במאמץ העולמי להביא לוויתור זמני על הקניין הרוחני על חיסוני הקורונה, כדי שגם מדינות עניות יוכלו לחסן את תושביהן בזול ובמהירות."

"לא יעלה על הדעת שייצור החיסונים מוגבל"

הדס זיו מסבירה שכל עוד הבעלות על הפטנטים נשמרת, המדינות החלשות יהיו תלויות לחלוטין במדינות העשירות וביצרניות החיסונים. "הבקשה של ארגון הבריאות העולמי מהמדינות היא 'בואו תתרמו לקובאקס', כלומר שמדינות עשירות יתרמו את עודפי החיסון שלהן. אבל אני חושבת שלא יעלה על הדעת שייצור החיסונים מוגבל בגלל הפטנט. אם מורידים את הפטנט, זה יוריד מיד את עלויות הייצור, אז מספיק עם השטויות האלה."

זיו מוסיפה שבעיית ההתחסנות במדינות העניות לא נגרמת רק מהיעדר חיסונים, אלא גם בכח האדם במערכות הבריאות וביכולת שלהן לחסן את הציבור. אך לדבריה, לבעיות כוח האדם ניתן למצוא פתרונות. "ברגע שמחיר החיסון ירד ויהיה מלאי, ארגון הבריאות העולמי יכול לעזור בביצוע ההתחסנות. יש לו אנשים, ומדינות כמו ישראל יכולות לשלוח אנשי צוות רפואי שיעזרו בהתחסנות. זה נכון שמלאי החיסונים הוא לא תנאי מספק, אבל הוא תנאי הכרחי לשיפור אחוז ההתחסנות."