תקנות שמבקש משרד הכלכלה להעביר, יאפשרו ללשכות פרטיות לגבות דמי תיווך מעובדים זרים המגיעים לישראל לעבודה בסיעוד. על פי טיוטת התקנות שפורסמה היום (חמישי), יוכלו הלשכות לגבות מכל עובד 1,723 שקלים עם הגעתו לישראל, ועוד סכום חודשי של 81 שקלים בגין השירותים שמציעה הלשכה לעובד בהם איתור מעסיק, טיפול באשרות, ביטוחים, וטיפול בבעיות שונות.

בארגון קו לעובד מזהירים כי כבר כיום נאלצים עובדים זרים רבים בענף לשלם בשחור דמי תיווך גדולים עבור האפשרות לעבוד בישראל.

ענף הסיעוד מעסיק כ-56.3 אלף עובדים זרים חוקיים (המהווים 55% מכלל העובדים הזרים החוקיים בישראל), ומועסקות בו בעיקר נשים (85%) בגילאי 40-31 המגיעות ברובן מהפיליפינים, הודו ומולדובה.

השמת עובדים זרים בענף הסיעוד מתבצעת באמצעות לשכות פרטיות לתיווך – כשהן המעסיק הזקוק לטיפול סיעודי, והן העובד נדרשים להיות רשומים באחת הלשכות לגיוס והבאת העובדים הזרים בישראל. כיום, חברות ההשמה גובות מהמטופלים כ-2,000 ש״ח עבור השמת עובד זר, ועוד תשלום חודשי שוטף של 70 ש״ח – אך אינן רשאיות על פי חוק לגבות דמי תיווך מעובדי הסיעוד עצמם.

תקנות המאפשרות ללשכות לגבות סכומי כסף מסויימים מהעובדים הזרים היו קיימות בין השנים 2006 ל-2010, ובין השנים 2017 ל-2018. בשני המקרים נתקבלו כהוראות שעה מוגבלות בזמן, והוחלט בסופו של דבר שלא להאריכן בין היתר על רקע הקושי שהעלו חברי ועדת העבודה והרווחה לאכוף את האיסור על גביית דמי תיווך לא חוקיים מהעובדים.

חברות הסיעוד טוענות כי המודל שאיננו מאפשר להן לגבות דמי תיווך מהעובדים הזרים על אף שהחוק מטיל עליהן אחריות לספק לעובדים אלו שירותים שונים – מעלה חשש מפני התמוטטות הענף, ואף עתרו בנדון לבג"צ בשנת 2015.

התקנות הנוכחיות, הדורשות את אישור וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מוצעות לאחר הליך בדיקה כלכלית שבוצע על ידי חברת 'עדליא' שנועד לברר את ההוצאות הישירות והעקיפות של לשכות התיווך בגין הליך הטיפול בהבאת העובד הזר ולאורך שהותו בישראל, וזאת במטרה לקבוע מהו הסכום שמוצדק לגבות מהעובדים הזרים בגין השירותים הניתנים להם – בהתחשב גם בכך שמדבור באוכלוסיית עובדים מוחלשת.

"הבעיה היא שבענף הסיעוד מרבית העובדים מגיעים ממדינות שאין איתן הסכמים בילטראליים (בין מדינתיים), ולכן מה שכתוב בחוק לא כל כך משנה – בפועל העובדים נדרשים לשלם מראש ובשחור דמי תיווך בסכומים גדולים מאוד לגורמים שונים במדינות המוצא, כשחלק מהסכום גם עובר בסופו של דבר לגורמי תיווך בישראל", הגיב עו"ד אלעד כהנא מקו לעובד לתקנות המוצעות.

לדבריו, מהנתונים שמגיעים לקו לעובד עולה שעוד לפני הקורונה מדובר היה בסכומים של כ-10 אלפים דולר ויותר, ובעקבות הקורונה הסכומים רק המשיכו לעלות.

נכון להיום מיושם הסכם בילטראלי המסדיר את תנאי הגעת עובדות הסיעוד רק מול ממשלת הפיליפינים. מול ממשלת סרי לנקה נחתם הסכם בשנת 2020, אך בפועל טרם יושם, ומול מדינות נוספות ישנם בשלב זה מגעים בלבד. "עבור מרבית העובדים, דמי התיווך שהמשרד מבקש לאפשר לחברות לגבות מהעובדים יתווספו לתשלומים הכבדים שכבר שילמו בשחור על מנת להגיע לעבוד בישראל.

״מעבר לכך – ההצעה המוצגת כעת מחזקת גם את הקשר והתלות של העובדים בלשכות, שכן היא מאפשרת לגבות מהם לא רק סכום חד פעמי עם ההגעה לישראל, כי אם גם סכום חודשי קבוע – זאת בניגוד לרוח ההסכמים הבילטראליים שאמורים דווקא לצמצם את המגע בין העובד לבין חברות ההשמה, על מנת לצמצם את הפוטנציאל להפעלת לחצים לא הוגנים וגביית תשלומים שונים באופן לא חוקי".