דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 28°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

דעה / ניצול מרוקן מתוכן מושגים מפוצצים כמו ״משמעות בעבודה״

מה אמור עובד מחסן באמזון לומר, "אני לא מחסנאי, אני שם את בזוס על הירח?" (צילום: AP Photo/Damian Dovarganes)
גיל פלוטקין
גיל פלוטקין
מנכ״ל אתר החדשות ״דבר״
צרו קשר עם המערכת:

נטישה המונית של משרות ברחבי העולם קשורה לפי מומחים בשתי סיבות מרכזיות: שכר נמוך והיעדר משמעות בעבודה. הגיוני סך הכול. מי לא רוצה שכר גבוה, וחדוות יצירה?

מספר המשרות המאוישות בישראל ירד בין יולי לספטמבר השנה בכ-180 אלף עובדים, על פי נתוני הלמ״ס מהשבוע שעבר. הסבר אחד שניתן לזה הוא הקיץ והחגים; הסבר שני הוא אותה מגמה עולמית שיש לה טביעת אצבע גם בארץ. רשתות הביטחון נגמרו, ועובדים בעולם נגמרו גם הם.

אחוז גבוה מהידיים העובדות החסרות בישראל הוא בענפים שלא דורשים הכשרה מוקדמת. בשפה פחות מכובסת אלה מלצרים, שליחים על אופניים, מנקים, שוטפי כלים ועוד. קרוב לחצי מהמבוטלים בארץ הם צעירים עד גיל 35. לרוב יש התאמה גבוהה בין שני הפילוחים האלה. לעובדים הצעירים נמאס.

***

״בסוף, ארגון כלשהו הופך להיות סוג של ישות בעולם״, אמרה ל"דבר", ד״ר דנה פרג, מומחית לעולם העבודה מאוניברסיטת רייכמן, ״אפשר לשאול למה אני בוחרת ללמד פה ולא שם, למשל. יכולות להיות כל מיני סיבות, כולל סיבות חשובות כמו מה קרוב לי לבית, איפה אני מרוויחה יותר טוב, איפה השעות יותר נוחות. אבל אני חושבת שהבחירה איפה לעבוד תהיה קשורה, בין אם באופן מודע ובין אם באופן לא מודע, גם לסיפור, לנרטיב, לערכים של מקום העבודה, לְמה שהוא מקדם בעולם״.

פרג הזכירה בראיון אגדה אורבנית לפיה הנשיא קנדי ביקר ב-1961 בנאס״א, וכששאל עובד תפעול שקיבל אותו, "מה אתה עושה פה, אתה מנקה?", הוא ענה לו: "אני לא מנקה, אני שם אדם על הירח".

מלחמת הכוכבים היתה חזון שאפשר להתחבר אליו. מה החזון של אמזון? "שלמו פחות, חייכו יותר. משלוח חינם של מיליוני פריטים". מה אמור עובד מחסן באמזון לומר, "אני לא מחסנאי, אני שם את בזוס על הירח?" 

"משמעות בעבודה" הופכת מהר מאוד לניצול כשפערי השכר עמוקים. בזוס עם 110 מיליארד דולר דורש ממחסנאי בשכר מינימום לחוש חדוות יצירה? בוולט מצפים מעובדים – שקרויים בפיהם "שליחים" כי הם מסרבים להכיר ביחסי עובד-מעביד – למחויבות ואחריות? ניצול מרוקן מתוכן מושגים כמו חזון, ייעוד ומשמעות. נשארת רק ציניות.

***

לא רק כלכלת האפליקציות מגיעה למצבים אבסורדיים. הבעיה עמוקה יותר בענפי ליבה במשק הישראלי, שסובלים מחוסר תקצוב. היעדר התערבות המדינה מייצר כשל שוק שנוגע לכל משפחה ומשפחה בישראל. התרסקות החינוך המיוחד היא דוגמה אחת.

בכל גן חמישי לצרכים מיוחדים בתחום הדיבור, חסרה קלינאית תקשורת. 1,080 אנשי מקצוע חסרים במערכת החינוך המיוחד: פיזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול באמנות ועוד. ילדים שזקוקים לעזרה מופקרים. 12% מכוח האדם במקצועות הבריאות של מערכת החינוך, לא קיים. יש לכך שלוש סיבות: שכר, שכר ושכר. משמעות יש שם, והרבה.

שכרה של קלינאית תקשורת במערכת הציבורית – 40 שקלים לשעה, ובקליניקה הפרטית – 300 שקלים לטיפול. אנשי מקצוע אומרים שהם שומעים את הבקשות מהם לעבוד בהתנדבות ומסרבים לכך בתוקף. המקצוע חשוב? יתכבדו ויעלו את השכר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!