ועדת העבודה והרווחה תדון מחר (שני) בהשלכות רפורמת הכשרות המתוכננת של שר הדתות מתן כהנא על זכויות העובדים במערך הכשרות.

"הרפורמה עלולה לשלוח הביתה כ- 4,000 משגיחים ומאות עובדי מועצות דתיות", נכתב בבקשה לקיום הדיון. "הגרוע מכל שאין שום אזכור ברפורמה לגבי אף אחד מהם, לא להגנה עליהם מחד, ומאידך לא למציאת אלטרנטיבה עבורם, מדובר בבעלי משפחות הורים לילדים, הנזק הוא שבעתיים ביום שזה יקרה ולתקן כבר יהיה מאוחר. רפורמה אמורה להיות מלווה במינימום חמלה ורגישות לתקן ולא לקלקל".

את הדיון יזמו חברי הכנסת אוריאל בוסו (ש"ס), אורי מקלב (יהדות התורה), אופיר סופר (הציונות הדתית), שלמה קרעי (ליכוד). במכתב ששלחו לוועדה ציינו כי כיום כ-1,500 מתוך כ-4,000 משגיחי כשרות מועסקים ישירות על ידי רשתות שיווק ובתי מלון באופן שתנאי עבודתם מעוגנים בהסכמים קיבוציים והרפורמה הצפויה להפוך אותם לעובדים של תאגידי כוח אדם וצפויה לפגוע בתנאי העסקתם באופן מיידי.

הפגנת משגיחי הכשרות מול משרד האוצר. "הרפורמה אינה כוללת התייחסות לעובדי מערך הכשרות" (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)

חברת הכנסת גבי לסקי ממרצ הצטרפה לבקשת האופוזיציה לקיום הדיון וכתבה: "הרפורמה אינה כוללת התייחסות לעובדי מערך הכשרות, אשר עשויים לאבד את עבודתם כתוצאה מהשינויים. כל רפורמה במשק, גם המוצדקת ביותר, אינה יכולה להתעלם מגורלם של אותם עובדים אשר יאבדו את מקור פרנסתם".

רפורמת הכשרות של השר כהנא עברה בנובמבר האחרון כחלק מחוק ההסדרים, וקובעת כי מערך הכשרות בישראל יעבור להתבסס על תאגידי כשרות פרטיים, שבראשם יעמדו 'סמכויות הלכתיות' עם ניסיון בדיני כשרות.

במקביל נקבע כי המועצות הדתיות ורבני הערים אף הם יוכלו להמשיך ולתת תעודות כשרות כשהן מתחרות בתאגידים הפרטיים. בין הגורמים שדחפו לרפורמה, פסק דין של בג"צ מ-2017 שקבע כי יש לשנות את אופן ההעסקה של משגיחי הכשרות שהועסקו עד היום ישירות על ידי בעלי העסקים עליהם השגיחו.

לאורך השנים הציעו המשגיחים וההסתדרות שורה של רפורמות חלופיות בהן הקמת תאגידי כשרות ציבוריים, קליטת המשגיחים למועצות הדתיות או הקמת רשות כשרות ארצית – שנפסלו על ידי האוצר.