דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ז בשבט תשפ"ב 18.01.22
12°תל אביב
  • ירושלים
  • 12°תל אביב
  • 11°חיפה
  • 11°אשדוד
  • באר שבע
  • 11°אילת
  • טבריה
  • צפת
  • 10°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

3 מ-10 עובדי רפואה נדקרים ממחטים משומשות: "הגיע הזמן שהמדינה תציב סטנדרט לצמצום התופעה"

ד"ר יעל סהר קוסטיס, מומחית לרפואה תעסוקתית, מתריעה מתת-דיווח על התופעה וסכנת חשיפה למחלות | אחות שנדקרה: "המטופל היה חשוד כנשא HIV, במשך 7 שבועות לא ידעתי אם נדבקתי" | משרד הבריאות לא אוסף נתונים על מספר המקרים

ד"ר יעל סהר קוסטיס (צילום: אלבום פרטי)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

זה קרה לעובדי רפואה רבים בזמן שביצעו בדיקת דם למטופל, הזריקו לו חיסון או נתנו עירוי: רגע אחד של חוסר תשומת לב, שמוביל לדקירה ממחט משומשת. החשש מהידבקות מכניס את העובד לתקופה בת מספר שבועות של בדיקות רפואיות, אי ודאות ומתח. עובדים רבים בוחרים להמשיך הלאה ולא להיבדק, תוך סיכון לעצמם ולסביבתם. משרד הבריאות לא עוקב אחרי ממדי התופעה, ולא הציב סטנדרטים מחייבים לטיפול בה.

"הדקירות ממחטים משומשות הן נושא מרכזי מאוד היום בניהול סיכונים בתעסוקה במקצועות הבריאות", אומרת ל'דבר' ד"ר יעל סהר קוסטיס, חברת ועד באיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית. מחקר שניתח מאות מחקרים מרחבי העולם ופורסם לאחרונה בכתב העת הקנדי למחלות זיהומיות, מלמד שיותר מ-30% מעובדי מערך הבריאות שנבדקו דיווחו שנדקרו במהלך השנה שקדמה למחקר (לקריאת המחקר הקישו כאן).

דקירה ממחט משומשת היא סיכון עבור כל עובד שמשתמש במחטים רפואיות לצורך הזרקה, עירוי או לקיחת נוזלים ממטופל – רופאים, אחיות, חובשים, פראמדיקים, עובדים פרא-רפואיים וגם עובדי כוח עזר ועובדי משק. מתוך כ-200 אלף עובדי מערכת הבריאות, כ-10% נמצאים בסיכון מוגבר, מכיוון שהם מבצעים 'פעולות פולשניות מועדות חשיפה' – כלומר הליכים רפואיים שבהם לעיתים אין להם קשר עין עם היד המבצעת את הפעולה, דוגמת רופאי שיניים, מיילדות ומנתחים.

"אם נדקרת ממחט אחרי זריקה או עירוי, יש עליה דם או נוזלי גוף של אדם אחר שעשוי להיות נשא של מחלה מדבקת", אומרת ד"ר קוסטיס. לדבריה, המחלות הנפוצות הן הפטיטיס B, הפטיטיס C ו-HIV. שני האחרונים גורמים למחלות כרוניות, שבזכות התקדמות הרפואה מאפשרות חיים ארוכים ומלאים, אך החשש הוא לא רק לבריאות האישית, אך עדיין מתקיים החשש שהעובד שנדבק ידביק אחרים, מטופלים ואף בני משפחה.

הפרמדיקית נדקרה, המטופל התגלה כנשא הפטיטיס C

פרמדיקית שעבדה במכון דימות בבית חולים במרכז הארץ סיפרה ל'דבר' על אירוע שבו נדקרה, ובבדיקות התברר שהמטופל נשא של הפטיטיס C. "הייתי פותחת שם ורידים, והגיע מטופל שלא דיבר עברית. ניסיתי להגיד לו לא לזוז ולא כל כך הצלחתי, ופתאום נדקרתי. זה היה עניין של חצי שניה", היא מספרת, "זה היה נורא מפחיד, אבל מצד שני הרגשתי ממש לא נעים, מה אני אעשה מזה עכשיו סיפור?"

"בסופו של דבר כן דיווחתי. אני בטוחה שיש גם כאלה שמחליקים אירוע כזה, אבל זה לא דבר שצריך להחליק. התברר שהמטופל היה נשא של הפטיטיס C, ולמזלי לא נדבקתי. לאורך כמה חודשים עשיתי בדיקות חוזרות. היה גם סיפור שצריך היה לקחת למטופל דם לבדיקות, והוא לא רצה להגיע שוב לבית חולים. התעקשתי שילכו אליו לקחת ממנו". לדבריה, הידקרות ממחטים היא אירוע שכמעט כל איש צוות רפואי חווה בעצמו, או מכיר מישהו שחווה.

"7 שבועות לא ידעתי אם נדבקתי או לא"

אחות במרפאת שטח, שמטפלת באנשים בסיכון, משתפת במקרה בו נדקרה ממחט ששימשה מטופל שהיה חשוד כנשא של HIV, וקיבלה הנחיות לא נכונות. "לא לגמרי היה ברור לי אז מה צריך לעשות. זה קרה ביום חמישי, והממונה עלי אמרה לי לקחת לעצמי בדיקת דם ולהמתין ליום ראשון. היום אני יודעת שזה לא היה תקין, והייתי צריכה ללכת מיד למיון."

"הייתי בהיסטריה", היא מספרת, "גם אחרי הבדיקה ביום ראשון עדיין חששתי, כי ל-HIV לוקח מינימום 7 שבועות להופיע בדם, וזו הייתה תקופה מלחיצה מאוד שאת לא יודעת אם נדבקת או לא".

להידקרות לדבריה, נלווית גם תחושת אשם. "אחרי הכל, זה בדרך כלל תוצאה של טעות אנוש. רגע אחד של חוסר תשומת לב או תנועה לא נכונה. כאחות את מתמגנת במסכה וכפפות לפי כל הנהלים – אבל הבעיה עם מחטים, בניגוד לחשיפה אחרת לנוזלי גוף, זה שהמחט חודרת גם את הכפפה"

על כל 5,000 דקירות במחטים בעולם, עובד רפואה אחד נדבק ב-HIV

לפי נתונים של המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), הסיכוי של עובד לא-מחוסן להידבק בהפטיטיס B במקרה של הידקרות ממחט ששימשה נשא של הנגיף הוא נע בין 6% ל-30%. עם זאת, כנגד נגיף זה ישנו חיסון שמצמצם משמעותית את הסיכון להידבק, והצוותים הרפואיים בישראל מחוסנים. עם זאת, הסיכוי להידבק מנשא הפטיטיס C, שכנגדו אין חיסון, עומד על 1.8%, והסיכויים להידבק מנשא HIV עומדים על כ-0.3%.

ד"ר קוסטיס מציגה גם אומדנים עולמיים, לפיהם על כל מיליון פרוצדורות שמבוצעות עם מחטים, ישנם כ-2,500 עובדים שנדבקים בהפטיטיס B, עוד כ-500 שנדבקים בהפטיטיס C ועוד כ-200-250 איש שנדבקים ב-HIV. כלומר, על כל 4,000 עד 5,000 דקירות של מטופלים באמצעות מחט, עובד רפואה אחד נדבק באיידס. עם זאת מדובר בממוצע עולמי, כך שבמדינות מתפתחות, בהן לנגיפים יש תפוצה רחבה, ההידבקויות נפוצות הרבה יותר.

"במצטבר מדובר בכמות לא מבוטלת של נדבקים, שכן פרוצדורות עם מחטים הן דבר נפוץ מאוד ברפואה המודרנית: לקיחת דמים, עירוי, חיסון", אומרת ד"ר קוסטיס, "רק מבצע החיסונים שנעשה בישראל מהווה כמה מיליוני 'פרוצדורות' שכאלו".

מקרים רבים לא מדווחים ולא מטופלים

אחד הקשיים בהתמודדות עם התופעה הוא אומדן ההיקף שלה, שנובע בין היתר מתת דיווח עליה. "בתי החולים עצמם מודעים לכך שיש בנושא הזה תת דיווח", אומרת ד"ר קוסטיס, "עובד שנדקר במהלך עבודתו אמור לדווח על כך, ואז על פי הפרוטוקול לעזוב את הכל, לפתוח לעצמו תיק במיון, לבצע בדיקות סרולוגיות לעובד וגם למי שממנו הוא נדקר."

"גם בקבועי זמן מהירים, זו פרוצדורה שמצריכה זמן יקר, בייחוד במצבים בהם מדובר למשל ברופא בתורנות, שזה בדיוק הזמן שאנשים גם נדקרים יותר, כשהם נדרשים לעבוד תחת לחץ". אנשי הצוות הרפואי ניצבים לא אחת מול סיטואציות בלתי אפשריות, בהן הם נקרעים בין הצורך לטפל במי שזקוק להם לצורך לטפל בעצמם.

"אני עצמי נדקרתי כבר ביום הראשון של הסטאז' שלי, בבדיקה השלישית שלקחתי", משתפת ד"ר קוסטיס, ומוסיפה שבשעתו ידעה שהיא צריכה לדווח על כך למישהו, אולם לא הכירה אז את הפרוטוקול המלא המחייב פתיחת תיק במיון וסדרת בדיקות. "אמרתי אז למי שאחראי עלי, והוא אמר לי פשוט ש'זה בסדר והמטופלת לא נשאית של כלום', ובזה זה נגמר".

לדבריה, בדורות היותר מבוגרים היו מקרים שאנשי צוות רפואי גילו שהם נשאים של מחלות בהן נדבקו במהלך עבודתם, מבלי שהם יודעים מתי ואיפה. "זה יוצר כמובן גם קושי גדול מאוד לקבל הכרה במחלה ואת מלוא הפיצויים".

משרד הבריאות לא אוסף נתונים, ומפנה למשרדים אחרים

במשרד הבריאות אמרו ל'דבר' שאינם אוספים נתונים על התופעה ברמה הארצית, ולכן אין נתונים בנושא. כלומר, למרות שברור שלא כל המקרים מדווחים למעסיק ומטופלים לפי הנהלים, אין אפילו יכולת לדעת מהו מספר המקרים שדווחו וטופלו.

מתגובת המשרד עולה שמעבר להדרכות לעובדים, המשרד אינו רואה את הטיפול בנושא בתחום אחריותו: "נושא בריאות העובדים הינו בסמכות ובטיפול משרד הכלכלה", נאמר בתגובה. עם זאת, בנושאים אחרים בהם משרד הבריאות רצה להוביל שינוי, הוא ידע להציב לגופי הבריאות יעדים מדידים במסגרת התכנית הלאומית למדדי בריאות: החל מצמצום זמני ההמתנה במיון, ועד מניעת זיהומים בבתי החולים.

לפי תגובת המשרד, אחריותו מתמצית בהדרכת העובדים לפעול לפי כללי הבטיחות בלבד. "בכל ההכשרות הנעשות במסגרת משרד הבריאות, אנו מחדדים ומדגישים את כללי הבטיחות הנדרשים".

"הגיע הזמן שהמדינה תציב סטנדרט לצמצום ההידקרות"

ד"ר קוסטיס קוראת לשינוי. "דקירות ממחטים זו תופעה שלא ניתן למנוע לחלוטין, אבל בהחלט אפשר לצמצם", היא מדגישה, "אכן יש היום הדרכות בנושא, אך היישום בפועל משתנה בין מקום למקום. הגיע הזמן שהמדינה תציב סטנדרט לנושא הזה, שכל המעסיקים יהיו מחויבים אליו, כמו שיש סטנדרט לנושא העבודה הבטוחה עם אש, חומרים מסוכנים או עבודה בגובה".

כללי הבטיחות כוללים בין היתר את האיסור להסתובב עם מחט חשופה, אך גם את האיסור להכניס מחט חזרה לנדן הפלסטיק המגן עליה טרם פתיחתה, שכן פעולה זו כשלעצמה נושאת סיכון רב לדקירה לא מכוונת. "המשמעות היא שפח המחטים צריך תמיד להיות כמה שיותר קרוב וזמין מיד כשמסיימים את הפרוצדורה. דבר נוסף שעשוי לצמצם דקירות זה להיעזר באיש צוות נוסף במקרה של מטופל שעשוי לזוז במהלך הטיפול".

ויש גם מחטים בטוחות, שעולות קצת יותר

לצד החינוך, אומרת קוסטיס כי כיום ישנם גם שורה של מחטים חדשניות למגוון טיפולים, בעלי מנגנוני בטיחות טכנולוגיים, כגון כאלו שמתכסות בכיסוי באופן אוטומטי עם משיכתן מהגוף, או כאלו עם נדן מתקפל שמתלבש עליהן בקלות וללא סיכון לאחר השימוש. "בתמונות שפורסמו בתקשורת מחיסוני הילדים מבריטניה, ניתן היה לראות למשל ששם זה היה הסטנדרט במתן החיסונים, בעולם זה כבר הופך למקובל", הוא אומרת.

"המחטים האלה קיימות כבר גם בארץ אבל נמצאות בשימוש נמוך יחסית. העלות שלהן אמנם יקרה במעט מהעלות של המחטים הרגילות הנפוצות כיום במערכת, אבל כשמדובר במיליוני מחטים זו עשויה להיות דלתא גדולה. על מנת להטמיע יותר את השימוש בהן במערכת הבריאות נדרשת פעולה משותפת של המדינה והמעסיקים – קופות ובתי החולים, שיחליטו ביחד שהם רוצים לשים על זה דגש ולצמצם את התופעה".

לדבריה, בעקבות מגפת הקורונה יש כיום מומנטום של עיסוק ציבורי נרחב יותר בסוגיות של בטיחות צוותים רפואיים ושמירה על חייהם ובריאותם. כדאי למנף אותו גם לטיפול בסוגיית הדקירות ממחטים משומשות, שהיא סיכון מקצועי מרכזי במקצועות הבריאות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!