בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ידון מחר (שני) בתביעת שליח וולט להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד בחברת המשלוחים, ולאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית נגד החברה.
לתביעה יש פוטנציאל תקדימי כיוון שוולט לא מעסיקה את שליחיה, ומתקשרת עמם באמצעות האפליקציה במעמד של ״עצמאים״, ללא כל התחייבות בנוגע להעסקתם כמו שכר מינימום או זכויות סוציאליות.
וולט יכולה כיום להפסיק את ההתקשרות עם השליחים מכל סיבה שהיא, ללא צורך בשימוע. הכרה בתביעה כייצוגית עשויה לשנות את התייחסותו של בית הדין לעבודה לסוגיית ההעסקה בפלטפורמות הדיגיטליות.
השליח, גולן חזנוביץ' (35), נשוי ואב לילדה, עבד בחברה כ-26 ימים בחודש בממוצע, וטוען שמגיעים לו תשלומי זכויות סוציאליות והפרשות לפנסיה מתוקף יחסי העבודה ביניהם. דיון ההוכחות מחר יתמקד בבקשתו של חזנוביץ' להכיר בתביעה כייצוגית, שתכלול סעדים לכלל שליחי וולט, לאחר שב-30 במאי קבע בית הדין כי אין מקום לסלק את הטענה לתביעה ייצוגית, בניגוד לעמדת וולט.
התביעה, שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין יעקב שפיגלמן ושות', טוענת שמתקיימת "הפרה בוטה של זכויות היסוד הבסיסיות ביותר במשפט העבודה בישראל" עקב אי-הכרתה של וולט בשליחיה כעובדים, ובכך מסירה את חובתה מהם לתשלום שכר הוגן וכלל הזכויות הסוציאליות הנלוות.
התביעה שהוגשה באוגוסט 2020 מפרטת שלל קריטריונים שמעידים על יחסי עבודה בין העובדים והחברה. כחלק מההוכחות שהביאה התביעה לטענותיה: שליטתה המוחלטת של החברה על השליחים בשעות העבודה, הדרכות לשליחים על נהלי החברה, אי יכולתם של השליחים לשלוט בשכרם והיותם של השליחים עובדים בליבת הארגון.