בית הדין האזורי לעבודה בת״א דן אתמול (שני) בתביעת שליח וולט להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד בחברת המשלוחים, ובאישור תביעתו כתביעה ייצוגית נגד החברה. דיון נוסף נקבע לתחילת ינואר.
השליח, גולן חזנוביץ' (35), נשוי ואב לילדה, עבד בחברה כ-26 ימים בחודש בממוצע, וטוען שמגיעים לו תשלומי זכויות סוציאליות והפרשות לפנסיה מתוקף יחסי העבודה ביניהם. דיון ההוכחות יתמקד בבקשתו של חזנוביץ' להכיר בתביעה כייצוגית, שתכלול סעדים לכלל שליחי וולט, לאחר שב-30 במאי קבע בית הדין כי אין מקום לסלק את הטענה לתביעה ייצוגית, בניגוד לעמדת וולט.
עו"ד מוריה תם-הרשושנים מטעם וולט, חקרה את חזנוביץ' וניסתה להפריך את אמינותו. היא התחילה בשאלה אם ידע ששליחי וולט הם עצמאיים. "סך כל התקופה שהייתי עצמאי מונה 3-4 חודשים, אני לא מבין בזה", ענה חזנוביץ'. "כשהגשתי בקשה לוולט לא ידעתי שאני צריך להיות עצמאי, סיפרו לנו רק בהדרכה הפרונטלית. לא הייתה לי אפשרות לסרב, הייתי חייב להאכיל את הילדה שלי. עשיתי כל מה שצריך כדי להיכנס לתוך וולט".
"וולט מאפשרת לשליחים לעסוק בכל עיסוק במקביל להיותם שליחים, כולל אפליקציות משלוחים אחרות, ואין הגבלה על משך הזמינות ששליח יכול להתחבר, והוא לא חייב לקחת משלוח שקופץ", הוסיפה עו"ד תם-הרשושנים, והדגישה כי חזנוביץ' בעצמו עסק כמנעולן בזמן עבודתו כשליח בוולט.
הר שושנים טענה כי גם בזמן שהשליח "און ליין", הוא חופשי לעשות כרצונו כל עוד הוא לא מבצע משלוח. חזנוביץ' השיב כי בכל פעם שפנה לצ'אט של וולט כשהיה זמין אך לא קיבל משלוח, ענו לי כי ישנם איזורים בהם "שווה להסתובב" כדי לקבל משלוחים. עו"ד הרשושנים המשיכה להתעקש כי אף אחד לא מחייב את השליחים להסתובב באיזורי מסעדות. "אני צריך להסתובב שם כדי לקבל משלוח. המודל הוא כזה שאם לא אקבל משלוחים לא אוכל להתפרנס", ענה חזנוביץ'.
התביעה, שהוגשה על ידי משרד עורכי הדין יעקב שפיגלמן ושות', טוענת שמתקיימת "הפרה בוטה של זכויות היסוד הבסיסיות ביותר במשפט העבודה בישראל" עקב אי-הכרתה של וולט בשליחיה כעובדים, ובכך מסירה את חובתה מהם לתשלום שכר הוגן וכלל הזכויות הסוציאליות הנלוות.
התביעה שהוגשה באוגוסט 2020, מפרטת שלל קריטריונים שמעידים על יחסי עבודה בין העובדים והחברה. כחלק מההוכחות שהביאה התביעה לטענותיה: שליטתה המוחלטת של החברה על השליחים בשעות העבודה, הדרכות לשליחים על נהלי החברה, אי יכולתם של השליחים לשלוט בשכרם והיותם של השליחים עובדים בליבת הארגון.
״ההוראות שנותנת וולט לעובדיה במשמרת הן מבחן לקיום יחסי עבודה״
עו"ד עמית עידו מטעם התובע חזנוביץ' תחקר את אימרי גלאי, מנהל איזור אירופה וים תיכון בוולט. עו"ד עידו טען כי השליחים, למרות שמכונים שותפים, לא קיבלו אחוזים במכירת החברה לדורדאש לאחרונה בכ-8 מיליארד דולר, ואף הראה לגלאי כתבה על הליכי הבירור של הביטוח הלאומי מול שיטת ההעסקה של וולט. "אין כרגע דרישה מצד ביטוח לאומי לשלם ביטוח לאומי עבור השליחים", אמר גלאי.
גלאי כתב בתצהירו כי וולט מספקת רק שירותי טכנולוגיה, ולא במתן שירות משלוחים, וציין בתחקיר כי בוולט ישנם היום 10,000 שליחים פעילים, שעשו לפחות משלוח אחד בחודש האחרון. לדבריו, ישנם כ-25 אלף שליחים שנמצאים בהמתנה. עו"ד עידו טען כי התשלום שוולט מקבלת בפועל, הן ממסעדות (27% ממחיר ההזמנה) והן מלקוחות, היא עבור שירות משלוחי מזון ולא עבור כל דבר אחר.
"בהגדרה, מתווך הוא אדם שכל תפקידו הוא לחבר בין שני צדדים לעסקה. פה אין שום חיבור ישיר בין הלקוח לבין המסעדה. בנוסף, מתווך אינו קובע את מחיר העסקה בין הצדדים ולא אחראי כלפי הצדדים על טיב השירות וטיב הנכס, בעוד וולט כן אחראית על כך", טען עו"ד עידו בחקירתו. על כן, לטענתו, וולט אינה רק מתווכת.
עו"ד עמית ציין גם כי ישנה הדרכה בוולט, ותהה מדוע חברה שמתקשרת עם עצמאיים צריכה להדריך אותם על עבודתם. כשעו"ד עידו הזכיר את אייל סלבין ז"ל, שליח וולט שנהרג לפני כשנה בתאונה עם משאית בפתח תקווה, גילאי השיב כי הוא לא הכיר את המקרה.
"וולט קובעת באופן חד צדדי את מודל התגמול אותו מקבל השליח", אמר עו"ד עידו. "השליח שולט באילו איזורים לעלות לזמינות", ענה גלאי, אך אישר כי וולט קובעת את הנוסחה לתשלום לשליחים. "כל מי שמספק משלוחים לוולט הוא מבחינתי עצמאי. יש לו עסק שהוא יכול גם לפתח ולעשות עמו עוד דברים".
עו"ד עידו טען שוולט נותנת בפועל הוראות לשליחים בזמן אמת, והציג בפני גילאי הודעות ששלחו נציגי שירות בצ'אט לחזנוביץ', עת שביצע שליחויות, בהן ניתנו הוראות שונות ונהלים שונים לביצוע השליחות, וטוען כי מדובר בפיקוח מטעם וולט, מבחן לקיום יחסי עבודה. גילאי טען שלא מדובר בהוראות, "מדובר בחידוד סטנדרט השירות". עו"ד עידו שאל את גלאי אם השליח יכול להעסיק תחתיו עובדים, גלאי ענה שלא. "חשוב לנו לדעת מי הם השליחים שמבצעים שליחויות בפלטפורמה".
להמשך הדיון בתביעה יש פוטנציאל תקדימי, כיוון שוולט לא מעסיקה את שליחיה, ומתקשרת עמם באמצעות האפליקציה במעמד של ״עצמאים״ ללא כל התחייבות בנוגע להעסקתם כמו שכר מינימום או זכויות סוציאליות. בנוסף, וולט יכולה כיום להפסיק את ההתקשרות עם השליחים מכל סיבה שהיא, ללא צורך בשימוע. הכרה בתביעה כייצוגית עשויה לשנות את התייחסותו של בית הדין לעבודה לסוגיית ההעסקה בפלטפורמות הדיגיטליות.
השופטת גילצר כץ אישרה לפורום קהלת, שמייצגים שליחים המתנגדים לתביעה, להגיש עמדה.
