שר התקשורת, יועז הנדל (תקווה חדשה), הכריז אתמול (שני) על כוונתו להפריט את הדואר ב-100 אחוז, לעומת התיקון לחוק הדואר, שאמור לקדם הפרטה של 20 אחוז בלבד. בשתי מתכונתו ההפרטה, צפויה פגיעה בשירות לציבור בעקבות הסרת דרישות מדואר ישראל לפריסת סניפים כפי שהיא כיום.
גם היום מצב השירות בדואר לוקה בחסר, כפי שציין יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן). "מוסכם שיש היסוס של הממשלה מהפרטת הדואר. לפי מצגות הדואר השירות השתפר, אבל לפי מה ששומעים מהאזרחים, היו משברים תפקודיים. היעלמות של חבילות, זמני אספקה ועוד בעיות".
התיקון לחוק הדואר מציע להוריד מהדואר חלק מתקנות הפיקוח, כך שיוכל לקבוע בעצמו את מחיר השירות ברוב הסעיפים ולפתח יותר פעילות עסקית. לדברי מנכ"ל דואר ישראל, דני גולדשטיין, מול 45 מיליון ביקורים בסניפי הדואר וכ-300 מיליון מכתבים ו-57 מיליון חבילות הנמסרים מדי שנה – יש רק כאלף תלונות מדי שנה.
החברה בהליך שיפור השירות כבר כשש שנים, וחברות שילוח בינלאומיות מודדות את הדואר בישראל והיא עומדת ב-99 אחוז בממדים אלו. הוא סיפר על הרחבת שעות הפעילות של סניפי הדואר, משלוח מסרון על קבלת דואר רשום וחבילות, שירותי מסירת חבילות מתקדמים, פתיחת מאות מרכזי מסירת חבילות חיצוניים ופתיחת מוקד שירות טלפוני ושירות מקוון.
לטענת חברת הדואר, הצעת החוק לא פותרת את הבעיה העיקרית בשוק הדואר – שירותי הדואר המסורתיים הפסדיים והחובה להמשיך לספק שירותי דואר הפסדיים עלולה למוטט כלכלית את חברת דואר ישראל. החברה מדגישה שלמרות שמדובר בשירות אוניברסאלי בו החברה מחויבת, היא לא מתוקצבת כלל וכלל ע"י המדינה ולו בשקל אחד. לעומתה, חברות דואר פרטיות לא מחויבות לשירות כלל ארצי, ויכולות להתחרות בדואר ישראל רק באיזורים כדאיים כלכלית.
שר התקשורת, יועז הנדל: "הפתרון הוא הפרטה ותחרות"
שר התקשורת יועז הנדל, ציין את האיחור המתמשך בהגעת מכתבים, ואת עידוד האזרחים להשתמש בשירותים אלקטרוניים, כאשר בכל העולם שירות הדואר השתנה עמוקות. "אנחנו הולכים להפריט את הדואר. ה-20 אחוז הפרטה התקבלה לפני כ-5 שנים ותוך כדי זה הדואר מוכר נכסים במחירים די נמוכים וזה מה שמחזיק את הדואר. כל האירוע הוא כיסוי על בור כלכלי. צריך לעשות שינוי, גם אם הוא כואב ולא נח. צריכים ללכת להפרטה מלאה. זה מה שאני רוצה. אין לי מה להבטיח לכם. אנחנו במציאות קשה של איתנות פיננסית ושירות לציבור. הפתרון הוא הפרטה ותחרות".
הנדל לא הסביר כיצד הפרטה עשויה להבריא את הדואר, ולא רק, להסיר את אחריות המדינה מרמת השירות לציבור. לגבי התחרות הסביר: "אני רוצה שיהיו מדדי טיב שירות, שאזרח ידע תוך כמה זמן כל חברה מספקת שירותי דואר".
הוא הבטיח להציג לוועדה את תכנית ההפרטה לאחר שיקבל מענה בנושא ממשרד האוצר, תוך פתיחה-בינתיים של שוק המכתבים לתחרות, לעוד כניסת חברות חדשות וקביעת מדד שירות קבוע לכל אחת מחברות-אלו. הנדל הוסיף, "סניפים נסגרים כי זה לא עומד כלכלית. מגיע רכב של דואר נע ומחשב – מגיע אליו אדם אחד. היום אי אפשר לכתוב אימייל, ושהוא ייצא כמכתב".
הנדל אף הוסיף שחשוב בעיניו לפתוח את שארית שוק המכתבים לתחרות, "למרות שמדובר בשוק דועך, יש לו עוד כמה שנים" והדגיש: "הצעת החוק היא לא הפתרון למצב הכולל של רמת השירות בדואר. במשך שנים רבות מדי לא נגעו בדואר וזנחו אותו עם הרבה דרישות ומעט אפשרויות. אנחנו נאפשר לחברות מתחרות להיכנס לשוק. המשימה שלי היא להשתמש בהפרטה כדי להגיע לשם".
ארגון "רווח נקי" כתב נייר עמדה לפיו הרפורמה נעשתה בחופזה, ללא בדיקה אמיתית של השפעות שינוי הרגולציה (RIA). גם חברת מסר המתחרה בדואר הגישה נייר מעדה לפיו נפלו בהצעת החוק "חורים" שיסייעו לדואר להגדיל את חלקה בשוק, להוריד מחירים רק בעבור הלקוחות הקיימים של המתחרות, תוך חסימת גישת המתחרות למרכזי החלוקה שלה.
לדברי לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית המשרד, המטרה היא להגיע לפתרון ארוך-טווח, שלא יצריך את הממשלה להזרים תקציב כל כמה שנים, וציינה את החוק המוצע – שיתיר חלק הבירוקרטיה הקיימת.
חברת הכנסת יעל רון בן משה (כחול לבן) הביעה דאגה עמוקה מפגיעה בשירות לפריפריה וקראה לקביעת מדדים ברורים לשירות זה. שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגימלאים, הזהיר כי כשליש ממיליון הגימלאים בישראל אינם נגישים לכל שירות דיגיטלי. פרופ' זיו רייך, יו"ר הוועדה לבחינת תעריפי ושירותי הדואר, הזהיר כי פתיחה לא-זהירה או שאינה די-מפוקחת של השוק לתחרות – היא מסוכנת.
