הרפורמה בתחום הכשרות קודמה ללא התייחסות להשפעתה על זכויות משגיחי הכשרות, כך עלה מדיון שקיימה אתמול (שני) ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
"החשש והדאגה לביטחון התעסוקתי של העובדים בהחלט מעסיקים אותנו, ולא שמעתי כאן איזו תכנית סדורה שתטפל בהשלכות הרפורמה על העובדים", אמרה יו״ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום, לנציגי משרד האוצר, ודרשה שיציגו בפני הוועדה את מלוא המידע והנתונים ביחס לעובדים שיושפעו מהרפורמה. "יש לכם אחריות גדולה. הרפורמה חשובה, אבל תעשו ככל שביכולתכם לא לפגוע באותם אנשים ומשפחותיהם".
הרפורמה, שעברה בחודש שעבר במסגרת חוק ההסדרים, קובעת שיוקמו תאגידים פרטיים לשירותי כשרות, והם יעסיקו את משגיחי הכשרות, המועסקים כיום באופן ישיר על ידי בתי העסק. זאת בעקבות הביקורת שמתח בג"צ על מודל ההעסקה הקיים, המגלם ניגוד עניינים. בנוסף נקבע כי מועצות דתיות יוכלו אף הן לקבל אישור להציע שירותי השגחה, בלא הגבלה גיאוגרפית לרשות אליה הן משויכות.
על פי הנתונים שהציגה ההסתדרות בדיון בוועדה, הרפורמה צפויה להשפיע על כ-330 עובדים במועצות הדתיות, הנותנים שירותי כשרות שעלולים בחלקם להתייתר. בנוסף יש עוד כ-4,000 משגיחי כשרות שכ-1,500 מהם מועסקים בענפי המלונאות והקמעונאות ומוגנים כיום בהסכמים קיבוציים, וצפויים בעקבות הרפורמה להפוך לעובדי קבלן של תאגידי הכשרות הפרטיים.
"האוצר לא צופה ירידה משמעותית בהיקף הדרישה למשגיחי הכשרות בעקבות הרפורמה"
"רצו להעביר את החוק ולא עניין אותם מה נשבר בדרך", אמר יניב שפירא, מנהל ארצי בחטיבה הדתית בהסתדרות. לדבריו, בעוד שעובדי המועצות הדתיות יקבלו מענה רק כיוון שהחוק מחייב את המדינה לכך, המדינה אינה מציעה כל מענה למשגיחי הכשרות שייפגעו. "אי אפשר להכריח את החברות הפרטיות להעסיק אותם, ולכן אין להם שום ביטחון. אלה אנשים בשכר נמוך. אני פוגש אותם, את נשותיהם ואת ילדיהם. משרד הדתות צריך היה להיאבק עליהם".
עשהאל צור, אחראי שיכון ודתות באגף התקציבים באוצר, טען כי על אף השינוי באופן ההעסקה, האוצר לא צופה ירידה משמעותית בהיקף הדרישה למשגיחי הכשרות במשק בעקבות הרפורמה. "השינוי לא משנה את כמות העובדים ואת כמות ההשגחה שתינתן. אנחנו סבורים שהעסקים שצרכו השגחה, ימשיכו לצרוך השגחה, ואנחנו סבורים שמי שעובדים היום כפרילאנסרים, יעבדו מחר בגופי הכשרות הפרטיים. לדעתנו זה ישפר את מצבם הסוציאלי".
שפירא חלק על דבריו והשיב שבעיריית בית שמש, בה החל כבר לפעול תאגיד כשרות ראשון, ירד בעקבות המהלך מספר משגיחי הכשרות מ-140 ל-80, והוא צופה שהשפעות הרפורמה ברמה הארצית יהיו דומות.
ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) הגיב לדברי האוצר שהעריך שתנאי השוק יסדירו את תנאי עבודתם של המשגיחים: "הממשלה תולה את תקוותיה בשוק החופשי. אנחנו יודעים כבר שלאדם מעל גיל 40 קשה למצוא עבודה ואי אפשר לסמוך על זה. תתנו לנו פתרונות, ש-4,000 משפחות לא ימצאו עצמן ללא פת לחם".
ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס) הדגיש שמשגיחי הכשרות שיפוטרו מעסקים קטנים עלולים להתקשות במיצוי זכויותיהם בעת סיום יחסי העבודה, והוסיף כי זכויותיהם הסוציאליות מצויות בסכנה. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי העברת הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים נועדה לצמצם את הדיון הציבורי בהשלכותיה.
ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) אמר: "כשרוצים לבצע רפורמה מקצועית, יש לתת קודם כל את הדין על נושאים חשובים כמו אותם אלפי משגיחים. להותיר אותם ללא מקומות עבודה ועכשיו רק להתחיל לדון במצבם, זה עוול, זה פשע וזה רשע. יש תחושה שבגלל שמדובר באנשים שלא צועקים ומרעישים לא נעשה דבר. מישהו צריך לבוא לדבר עבורם. אנחנו נהיה דורשי הצדק. אלו שנלחמים בכשרות פוגעים בדימוי של המשגיחים שעובדים קשה. זה מקצוע שיש בו לימוד וניסיון רב ויהיה להם קשה למצוא עבודה אחרת. הרפורמה נכנסת לתוקף בעוד שנה, עכשיו זה הזמן לשנות ולעזור להם באמצעות תיקוני חקיקה ומה שצריך, יש הרבה מה לעשות".
קריאה להחריג מהרפורמה את משגיחי הכשרות בענף המלונאות
שלמה פלור, מנהל חטיבה ארצית של עובדי המלונות בהסתדרות, אמר שבענף המלונאות בישראל מועסקים בין 700 ל-900 משגיחי כשרות תחת הסכמים קיבוציים מיטיבים הכוללים אפשרות לצאת לפנסיה מוקדמת, קרנות השתלמות, ימי מחלה מוגדלים, מלגות ושעות עבודה מקוצרות.
"העובדים האלה הולכים כעת לבלתי נודע״, אמר פלור, ״הם הופכים למעשה לעובדי קבלן. צריך לחשוב איך ניתן להחריג אותם מהרפורמה". פלור ציין שעל אף הניסיון להשחיר את שמם של עובדי הכשרות במלונות כמי ש'נהנה משהייה במלונות בסופי שבוע', הם עובדים קשה, נאלצים לעשות סופי שבוע רבים בעבודה ומחוץ לחיק משפחתם לאורך שנים.
"על פי הרפורמה בעל העסק יכול להחליף חברת כשרות בכל שני וחמישי, המשגיחים יוחלפו גם הם כמו גרביים או שיחליפו להם מעסיקים מעל הראש ולא תהיה שום צבירה של זכויות", אמר ליאור בוקריס, חבר ועד המשגיחים הארצי. "גם כשסוגרים מפעל קטן זה פיגוע, וכאן לא מדובר במפעל קטן אלא באלפי עובדים, חייבים להיכנס לעובי הקורה".
