נראה שיש מי שלא מרוצה מהחלטת הממשלה לאפשר את עליית היהודים שממתינים במחנות המעבר באתיופיה, וממשיך למחזר טענות שהושמעו בשיח הציבורי בישראל כבר משנות השבעים.

ב-1973 דו"ח מיוחד של משרד הקליטה קבע שלקהילה היהודית באתיופיה "אין שום קשר לעם היהודי".  הטענה פורסמה בהרחבה בתקשורת באותה תקופה.

נשים הממתינות לעלייה באתיופיה, בהפגנה בבית הכנסת באדיס אבבה 19 בנובמבר 2018 (צילום: מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה)

לאחרונה, כמעט 50 שנה אחרי הדו"ח ההוא, פורסם עוד דו"ח שכתבו פקידי ממשלה נגד העלייה מאתיופיה. הפעם חתומה על הדו"ח המועצה לביטחון לאומי.

עתונאים, חלקם בכירים כמו בן דרור ימיני, הדהדו את הטענות שכלולות בדו"ח. לא הפריעה להם העובדה שמדובר בטענות מוטעות במקרה הטוב, או שקריות במקרה הרע.

בשורות הבאות אפריך ארבעה שקרים נפוצים על אחינו ואחיותינו שמחכים באתיופיה, שאני מקווה שישימו סוף לטענות האלה, ואולי החברה  הישראלית תוכל לפתוח דף חדש בקליטתם.

שקר מספר 1: "מי שלא עולה על פי חוק השבות לא יהודי"

קו התעמולה המרכזי של פקידי משרד הפנים בימים אלה הוא שחוק השבות הוא הסמכות הבלעדית למענה על השאלה "מיהו יהודי?". שקר מוחלט זה זה מופץ באינטנסיביות כה רבה כך שהוא גורם לעיתונאים ולשרים להאמין בו.

על צד השלילה, לא כל מי שזכאי להנות מחוק השבות הוא בהכרח יהודי. קבוצות לא יהודיות רבות זכו לזכאות על פי חוק השבות. כך למשל השומרונים או קבוצות אחרות בעיקר ממזרח אירופה שאינן יהודיות.

מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

מאז ומעולם פקפקו ביהדותם של יהודי אתיופיה, זה נכון. זאת הסיבה שעל אף שהקהילה קיימת אלפי שנים, הרבנות הכירה בה באופן מוחלט ורשמי רק ב-1984 (להוציא את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף משנות השבעים, שלא היתה בקונצנזוס ההלכתי או הממשלתי).

זאת הסיבה לכך שכשהוחלט להחיל את חוק השבות על יהודי אתיופיה, הדבר נעשה מאותו דין של השומרונים ולא תוך הכרה ביהדותם. זאת הסיבה שגם עד היום סובלים מי שעלו מאתיופיה, וגם צאצאיהם, בקשיים מול הרבנות. כך גם לגבי מעמד הקסים, המנהיגות הרוחנית של ביתא ישראל, הנתון לספק בעיניי הממסד.

כשהחלו המאמצים להעלאת שארית יהודי אתיופיה ("הפלאשמורה") בתחילת שנות ה-90, פסק  הרב עובדיה יוסף זצ"ל שמבחינה הלכתית הם יהודים לכל דבר. הוא הבהיר בכתב ידו שמדובר על "הפלאשמורה", כדי שלא יהיו בלבולים וספקות. בתחילת שנות האלפיים נשלח לאתיופיה הרב שלמה עמאר כדי לבחון אם מדובר באותה קבוצה עליה דיבר הרב יוסף, ופסק כי אכן כן הדבר.

אז נכון ששארית יהודי אתיופיה לא אמורה לעלות לפי חוק השבות, אלא על פי חוק הכניסה לישראל. אבל אי הכלת חוק השבות עליהם לא אומרת דבר על יהדותם אלא אך ורק על מעמדם הרשמי לפני עלייתם. גם נשיא העליון לשעבר מאיר שמגר ז"ל קבע מספר פעמים שאי הכלת חוק השבות על קבוצה זאת היא עוול שיש לתקן.

שקר מספר 2: "הם לא יהודים והולכים לכנסיות"

כל מי שביקר בקהילות היהודיות באדיס אבבה ובגונדר לא יכול להתעלם מכך שמדובר בקהילה שמנהלת אורח חיים יהודי קפדני יותר מזה של רוב היהודים בעולם.

הם שומרים על הלכות כשרות, שבת וטהרת המשפחה ומגיעים לשלוש תפילות ביום בבית הכנסת. בין התפילות מתקיימים שיעורי תורה שמעבירים צעירים מהקהילה. אורח חיים זה גם גורם להם לסבול פעמים רבות מאנטישמיות משכניהם הנוצרים והמוסלמים.

יהודים ובאתיופיה בבית הכנסת בגונדר, מחכים לעלות לארץ ישראל. (צילום: מירים אלסטר/פלאש 90)

בישראל מקבלים העולים את תעודות הזהות שלהם רק אחרי שהם עוברים בארץ הליך גיור קפדני ביותר. רבים מהצעירים לומדים היום בישיבות הסדר ובישיבות גבוהות, חלקם אף נעשים רבנים.

ישנה קהילה נוצרית מאתיופיה בישראל, אבל היא כאן עוד מאמצע המאה ה-19 ואין שום קשר בין הקהילות. באף אחת מהכתבות שטענו שמי שעולה הולך לכנסיות, לא דווח על אדם אחד שעלה מאדיס אבבה ומגונדר והחליט להיות נוצרי לאחר שעלה לארץ.

אם ימצאו כאלו, גם אנחנו פעילי העלייה נתמוך בהחזרה לארץ המוצא.

שקר מספר 3: "אין לזה סוף, המחנות תמיד מתמלאים"

מעולם לא פונתה לחלוטין הקהילה היהודית מאדיס אבבה וגונדר. נשמח מאוד כשזה יקרה, זה אפשרי ורצוי.

אבל האמת היא שמ-2013 מתקבלות החלטות ממשלה להעלאת הממתינים והן לא מיושמות. כנראה שבגלל זה נוצרת התחושה "שהנושא לא מסתיים". למען האמת, גם הפעילים למען העלייה שותפים לביקורת על גרירת הרגליים של המדינה מול קהילות הממתינים באתיופיה, ומצפים מאוד לתיקון.

כל פעם ש"נסגרת" העלייה המאורגנת בטקס חגיגי, שליח הסוכנות היהודית מעדכן את המדינה כי עדיין יש אנשים שנותרו מאחור. במקרים מסוימים, שליחי הסוכנות היהודית אף פינו בכוח את הממתינים שנותרו מאחור ולקחו להם את ספרי התורה. מדובר באירוע שמתרחש עוד מימי 'מבצע שלמה' ובהתאם לזאת, ישנם עדיין ממתינים בקהילה היהודית באתיופיה, שחיים שם עוד מהימים שקדמו למבצע שלמה!

בנוסף, כדאי לשים לב לצביעות בטענות האלו, נגד אחת העליות הקטנות כמותית לישראל (פחות מעשירית האחוז בהשוואה למשל לעלייה מברית המועצות לשעבר) שאין לה סוף. על אף עלייה, מאף מקום אחר בעולם, אין טענות כאלו.

שקר מספר 4: "גם 'ביתא ישראל' נגד עליית 'הפלשמורה'"

ניסיון 'הפרד ומשול' קלאסי הוא לחלק את הקהילה לתתי קבוצות, שכאילו מצויות במלחמת סכום אפס אחת נגד רעותה.

ההנהגה הרוחנית של הקהילה, קסים ורבנים, תומכת ופועלת למען העלייה מתוך הסכמה מלאה. זה התחיל בקס ברוך בן ברהן זצ"ל, "הכהן הגדול" (קס הקסים). מי שמכונה לעיתים המנהיג הרוחני החשוב ביותר של ביתא ישראל בעידן המודרני, היה גם מראשוני הנאבקים למען הקבוצה הכרויה על ידינו 'פלאשמורה' (ועל ידו "היהודים האבודים").

גם נכדו קס הרב משה בן ברוך, פעיל כיום למען אותו הנושא, ואפילו השתתף בהפגנה האחרונה בירושלים מול ישיבת הממשלה.

הפגנת יוצאי אתיופיה מול ישיבת הממשלה בירושלים. (צילום: יהל פרג')

עוד קס בולט שניתן לציין הוא קס אביו, יו"ר מועצת הקסים, שהתלווה לשרת הקליטה בראשית מבצע 'צור ישראל'. גם ההנהגה הרבנית של הקהילה, כמו הרב יוסף הדנה, בנו של יורשו של בן ברהן  קס הדנה, פעל רבות למען המשך העלייה הנוכחית.

גם ההנהגה הפוליטית של הקהילה, לדורותיה, החל מאדיסו מאסלה וכלה בשרת הקליטה פנינה תמנו-שטה, מניפה את המשך העלייה כאחד מדגליה הראשיים. זה נכון גם לפעילים החברתיים הבולטים בתוך יוצאי אתיופיה: יצחק מולה ועו"ד ירוס יטמין מהרט ממטה המאבק, והפעילים אבי יאלו, יצחק טיים ואחרים. כולם תומכים נלהבים של המשך העלייה ושייכים לקבוצת העולים 'הוותיקה' יותר.

בתוך הקהילה יש ביקורת על האופן שבו העלייה מטופלת. הקסים מבקשים להיות מעורבים יותר בהליך הגיור, שמנוהל כיום אך ורק על ידי הרבנות. הפעילים למען המשפחות מרגישים שההתנהלות של רשות האוכלוסין לא שקופה מספיק.

אבל אסור לפרש ביקורת זאת באופן מניפולטיבי, כמו שעשה ימיני, כביקורת על עצם העלייה. הביקורת היא על מוסדות המדינה, לא על עצם העלאת הממתינים.

האם יש יוצאי אתיופיה שמתנגדים לעלייה? בוודאי שיש. בדיוק כמו שיש יהודים המתנגדים לקיומה של מדינת ישראל (נטורי קרתא), גם בקרב יוצאי אתיופיה תמיד יהיה אפשר למצוא קולות רדיקליים ולא מייצגים.

הבעיה היא שהתקשורת הישראלית מעצימה דווקא את הקולות האלה. כך לאחרונה מועמד מטעם הציונות הדתית המקורב למפלגת נעם זכה לשלל ראיונות, לא בגלל חשיבותו לקהילה אלא כי הוא פעיל נגד העלייה.

המציאות היא שקהילת יוצאי אתיופיה בישראל לא מחולקת באופן ברור או גזענית כפי שיש מי שמנסים לצייר. יש קשרים משפחתיים, ובוודאי רגשיים, בין תתי הקבוצות השונות. אם מדובר בשארית יהודי אתיופיה או בטיגרים מול אמהרים, בדרך כלל אין מישהו ששייך 100% מבחינת אילן יוחסיו לתת קבוצה אחת.

מה שנכון לגבי כל קהילה אחרת בחברה הישראלית, נכון גם לגבי יוצאי אתיופיה.

גם הסיווג לתתי קבוצות של עולים לפי תאריך העלייה הוא לא נכון. כבר בעליות הראשונות היו כאלה שהוגדרו כ'פלאשמורה', ובעליות הנוכחיות יש בוודאי כאלה שמוגדרים כ'ביתא ישראל'. המציאות פחות חד משמעית ויותר מורכבת.

אי אפשר לחיות באשליות. טור כזה או אחר לא יוכל למחוק עשורים של דיס-אינפורמציה שיטתית ומכוונת כלפי העלייה מאתיופיה, שמתבטאת גם ביחס פטרוני ומתנשא כלפי העולים.

אבל חשוב להגיד את האמת ולא לתת לשקר שחוזרים עליו שוב ושוב להכתיב מדיניות ממשלתית. ההיסטוריה תדע לשפוט את מי שנלחמו נגד אחיהם ואחיותיהם והתעלמו מסבלם המתמשך.

אורי פרדניק הוא יו"ר מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה.