דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
23°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 23°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 33°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 26°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

הפערים הכלכליים בעולם מעמיקים: העשירון העליון מחזיק ב-76% מהנכסים, מחצית האנושות מחזיקה רק ב-2%

המיליארדרים רשמו בשנת הקורונה את הקפיצה הגדולה ביותר אי פעם | ״אי אפשר להתמודד עם אתגרי המאה ה-21 בלי מערכת משמעותית של חלוקה מחדש״, כותבים מחברי דו״ח אי השוויון העולמי, ״מדינת הרווחה במאה ה-20 הביאה להתקדמות אדירה בבריאות, בחינוך ובמתן הזדמנויות שוות לכולם״

גבעת עמל אחרי הפינוי. הפערים בארץ ובעולם מעמיקים (צילום: דוד טברסקי)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

השכר הממוצע בעשירון העליון של ישראל גבוה פי 19 מהשכר הממוצע ב-5 העשירונים התחתונים. דו״ח אי השוויון העולמי לשנת 2022 חושף את הפערים בין המדינות, ובתוך מדינות העולם.

10% מהמשתכרים בשכר הגובה ביותר בעולם, מרוויחים כ-52% מסך כל השכר, ומחזיקים ב-76% מכלל הנכסים. דו"ח אי השווין נכתב על ידי צוות כלכלנים בו חברים בין היתר תומס פיקטי וגבריאל זוקמן, והוא מתבסס על מאגר נתונים גדול ובו מידע על הכנסות וחלוקת רכוש בעולם

מטרת הדו״ח לספק תמונת מצב עדכנית על מצב הפערים, והצעות להתמודדות עם המגמה ההיסטורית של העמקת חוסר השוויון.

פערי שכר ועושר גלובליים 2021 (עיצוב: אידאה)

אדם מבוגר בעולם מרוויח בממוצע 23,380 דולר, ויש לו נכסים בשווי 102,6000 דולר. עם זאת, מי שמשתייך לחצי העני יותר של העובדים בעולם, מרוויח בממוצע 3,920 דולר בשנה בלבד. עובד בעשירון העליון בעולם מרוויח בממוצע 122 אלף דולר בשנה.

פערי העושר, שמתבטאים בנכסים, חריפים אף יותר מפערי השכר. החצי העני של האנושות מחזיק רק ב-2% מהעושר הכולל. העשירון העליון מחזיק ב-76% מהנכסים. אדם מהחצי העני יותר מחזיק נכסים בשווי של 4,100 דולר בממוצע, בעוד שבעשירון  העליון מחזיקים נכסים בשווי 771,300 דולר בממוצע.

הפערים בישראל: מהגדולים במדינות המפותחות

לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות עם הפערים הגדולים ביותר מבין המדינות המפותחות, והפערים בה דומים לאלו שבארה"ב.

ההכנסה הממוצעת בישראל עומדת על 223,040 שקלים בשנה, והעושר הממוצע עומד על 668,050 שקלים. ה-50% התחתונים מרוויחים כ-57,900 שקלים בשנה ומחזיקים בנכסים בערך של 66,280 שקלים. ה-10% העליונים מרוויחים פי 19 יותר: 1,096,300 שקלים בשנה; ומחזיקים בעושר של 4,163,120 שקלים.

החצי העני יותר של העובדים מרוויח 13% מסך ההכנסה הלאומית, ומחזיק ב-5% מסך העושר הלאומי. העשירון העליון מרוויח 49% מסך ההכנסה הלאומית, ומחזיק ב-62% מהעושר הלאומי.

הנתונים בישראל לוקים בחסר, בעיקר מאחר ואין בישראל נתונים של ממש על עושר. ישראל זוכה לציון 3 מתוך 20 במדד השקיפות.

מדינות עשירות וממשלות עניות

לפי הנתונים, האזור השוויוני ביותר בכדור הארץ הוא אירופה, וחוסר השוויון הגדול ביותר שורר באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. באירופה, 10% העליונים זוכים ל-36% מהכנסות, בעוד שבצפון אפריקה והמזרח התיכון חלקם הוא 58%.

גובה ההכנסה הלאומית לא בהכרח מנבא פערים, על פי הדו״ח, ומדינות עשירות לא בהכרח שוויוניות יותר מעניות.

בעוד שחוסר השוויון בתוך מדינות גדל בשני העשורים האחרונים, חוסר השוויון בין מדינות קטן במקצת. הפער בין ההכנסה הלאומית של 10% המדינות העשירות ביותר לבין 50% המדינות העניות קטן מפי 50 לפי 40. באותה תקופה, הפער בהכנסה הממוצעת של יחידים בתוך המדינות כמעט הכפיל את עצמו.

״לאורך 40 השנים האחרונות, המדינות נהיו עשירות הרבה יותר, אבל הממשלות שלהן נהיו עניות הרבה יותר" נכתב בדו"ח, מגמה שהתחזקה במשבר הקורונה במסגרתו לוו ממשלות הון מהסקטור הפרטי בהיקף של כ-10% מהתוצר שלהן.

מאז אמצע שנות ה-90, ה-1% העליונים בעולם גרפו 38% מהעושר החדש שנוצר, בעוד 50% התחתונים השיגו רק 2% ממנו. בשנת 2020, שנת הקורונה, נרשמה העלייה הגדולה ביותר בחלקם של המיליארדרים שנרשמה אי פעם. המיליארדים לבדם מחזיקים 3.5% מכלל הרכוש בעולם.

לפערי העושר יש גם היבט סביבתי: ה-50% התחתונים אחראים רק ל-12% מפליטת הפחמן. 10% העליונים אחראים ל-48% מפליטת הפחמן, וה-40% באמצע אחראים ל-40% מפליטת הפחמן.

דרושה מדיניות מיסוי חדשה

עורכי הדו"ח מציעים את האפשרות של מיסוי מיליארדרים כדרך להתמודד עם הפערים. מס כזה עשוי לייצר הון של 1.6% מהתוצר העולמי אותו ניתן יהיה להשקיע מחדש בחינוך, סביבה ובריאות.

״אנחנו מדגישים שהתמודדות עם אתגרי המאה ה-21 אינם אפשריים בלי מערכת משמעותית של חלוקה מחדש של עושר והכנסה״ כותבים מחברי הדו״ח, ״עליית מדינת הרווחה במאה ה-20, שהביאה להתקדמות אדירה בבריאות, בחינוך ובמתן הזדמנויות שוות לכולם, הייתה קשורה ליצירת מערכת מיסים פרוגרסיבית. מאמץ דומה נדרש במאה הנוכחית״.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!