״המעמד של פרילנסרים מעולם לא הוסדר בחוק הישראלי״, אומר ד״ר רובי נתנזון, ״והתופעה שהולכת ומתרחבת״. מנכ"ל מכון המחקר ׳מאקרו כלכלה׳ ערך מחקר מקיף בו השתתפו מעל ל-200 פרילנסרים עבור הביטוח הלאומי, ותוצאותיו מתפרסמות לראשונה ב׳דבר׳.
על פי תוצאות המחקר, 8%-7% משוק העבודה הישראלי מורכב מפרילנסרים. להערכת החוקרים שיעור זה צפוי להמשיך ולצמוח בהדרגה. ״בשנות ה-90 ראינו מעבר מהעסקה בחוזים קיבוציים לחוזים אישיים״, מסביר ד"ר נתנזון, ״בתחילת שנות ה-2,000 התרחבה תופעת ההעסקה באמצעות קבלני כוח אדם, והיום אנחנו רואים שהמעסיקים עוברים למודל ה'פרילנסרים' כצורת העסקה חדשה שנועדה לעקוף את חוקי העבודה ולצמצם עלויות״.
החוקרים הגדירו את הפרילנסר כעצמאי שאינו מעסיק עובדים, ומתקשר עם לקוחות על בסיס זמני עבור ביצוע משימה ספציפית. לפחות 50% מהכנסתו תלויה במעסיק או בלקוח בודד.
״בשנים האחרונות הרבה אנשים התנתקו ממקור התעסוקה המסורתי שלהם וחיפשו עבודות חדשות", אמר ד"ר נתנזון. "הדבר זירז את התרחבות של צורות ההעסקה הלא מסורתיות והקורונה האיצה מאוד את התהליכים האלה. כלכלת הפלטפורמה למשל התחזקה מאוד, אלו עובדים שנותנים שירותים דרך אפליקציה ובכלל לא מכירים את המעסיקים שלהם״.
ממוצע הכנסות לפרילנסר: 9,563 שקלים בחודש
מהמחקר עולה שענפים בולטים בתחום העסקת הפרילנסרים בישראל הם ההיי-טק (11%), אמנות ובידור (9%), חינוך ובריאות (10%) ושירותים פיננסיים (7%).
ממוצע ההכנסות של פרילנסר בישראל הוא 9,563 שקלים בחודש, סכום נמוך מהשכר הממוצע של עצמאים (כ-12 אלף שקלים) ומהשכר הממוצע של שכירים (כ-10.5 אלף שקלים) נכון ל-2018. מספר שעות העבודה השבועיות נמוך יותר, ועומד על 32 שעות בממוצע, לעומת 40.6 שעות שבועיות לשכיר.
נתנזון מדגיש שלצד הגמישות התעסוקתית, אופן ההעסקה הזה שוחק את יעילות מערך הביטחון הסוציאלי והביטוח שיצרה המדינה: ״למעסיקים יש אינטרס להעביר את העובדים לצורות העסקה בהן הם אינם נושאים בעלות הביטוח הלאומי, הפנסיה, ימי חופשה, מחלה וזכויות סוציאליות נוספות״.
למרות הדימוי של התקשרות זמנית עם לקוח עד גמר הפרויקט, המחקר מראה שמשך ההתקשרות הממוצע עם לקוח עומד על 36.4 חודשים, ו-22% מהנשאלים דיווחו שהם התקשרו עם לקוח למשך מעל ל-4 שנים.
רוב הפרילנסרים (58% מכלל הנשאלים) חותמים על חוזי עבודה לשנה אחת בלבד. כשנשאלו מדוע הם אינם מועסקים כשכירים, השיבו העובדים שהם מעדיפים ליהנות מהגמישות שמעמד העצמאי מקנה להם. 17% מהנשאלים הודו שהסיבה לכך היא שהלקוח לא מעוניין.
45% בלבד מהנשאלים אמרו כי הם מרוצים מרמת הכנסתם ורק 46% מהם דיווחו כי הם חשים בטוחים ביחס לרציפות הכנסתם. 80% מהמשיבים אמרו כי זהו אופן ההעסקה הקבוע בעיניהם ו-70% השיבו כי הם מרוצים באופן כללי מעבודתם.
נדרשת הגדרה בחוק ביטוח לאומי מיהו פרילנסר
החוקרים ד"ר נתנזון, פורת פרץ, אמילי קלינגר ויותם רכניק צירפו למחקר שלהם רשימת המלצות לצורת ההעסקה של הפרילנסרים, וביניהן: להוסיף הגדרה בחוק הביטוח הלאומי של מיהו פרילנסר (עצמאי שתלוי בלמעלה ממחצית הכנסתו בלקוח או מעסיק אחד); ולהקים מוסד ממשלתי לרישום פרילנסרים וריכוז מידע לצרכי מס וביטוח לאומי.
המכון ממליץ ליצור מנגנון של ביטוח אבטלה או אובדן מקור הכנסה עבור פרילנסרים. על פי המנגנון המוצע, ככל שפרילנסר יקיים מערכת יחסים כלכלית ממושכת יותר עם לקוח, כך גובה ההטבות הסוציאליות שיעמדו לרשותו יהיו גבוהות יותר.
המכון ממליץ לקדם חקיקת 'חוק הפרילנסרים', שנוסה במדינות בעולם. החוק יוכל לקבוע הוראות קוגנטיות (כפויות, שלא ניתן לוותר עליהן), כנהוג בשוק העבודה וביניהן לדוגמה חוזי ביטוח וחוזי עבודה.
החוקרים ממליצים למשל לקבוע במסגרת החוק חובת הודעה מראש על אי רצון לחידוש החוזה בין הפרילנסר ללקוח או למעסיק. בנוסף מומלץ לתקן את חוק ההסכמים הקיבוציים כך שיאפשר לפרילנסרים התאגדות בארגוני עובדים על מנת ליהנות משירותי איגוד מקצועי וכוח מיקוח מוגבר.