מאות חניכי שכבה י"ב בתנועת הנוער העובד והלומד השתתפו בשבוע שעבר במסע חווייתי בישראל, שעסק בציונות, זהות יהודית וזיכרון השואה. הפעילות, שנערכה לראשונה והגדרה כ'פיילוט', נוצרה כחלופה למסע התנועתי לפולין, שהחניכים בשכבה זו לא יצאו אליו בגלל הגבלות הקורונה, ולא ברור אם יוכלו לצאת אליו השנה.

את 'מסע בישראל' עברו החניכים בקבוצות המכונות 'גרעינים', ומתעתדות לצאת בשנה הבאה לשנת שירות, המכונה בתנועה 'חוות הכשרה'. הוא כלל מפגש עם עולמות התוכן השונים דרך סיורים ומפגשים. החניכים ביקרו בבית התפוצות, בחלקת האנדרטאות של הקהילות היהודיות בבית העלמין בחולון, והשתתפו בסיור חנוכיות בצפת. הם נפגשו עם ניצולי שואה שנתנו עדות, והשתתפו בתערוכה חינוכית על מרד תנועות הנוער בגטאות. בנוסף כלל המסע סיורים בטבריה ובחצר כנרת, בעקבות מודלים שונים של חלוציות – של דונה גרציה, ושל חלוצי העלייה השנייה.

כביטוי לאתגרים הציוניים של היום, נפגשו החניכים במהלך המסע עם מנהיגים של קהילות עולים – מהעלייה מברית המועצות ועד עליית יהודי אתיופיה, ומפגש עם חקלאי בנושא ההתיישבות בגבולות. לצד השיחות והסיורים נערך טיול בראש הנקרה.

לומדים אחרת

"המסע הזה עבד בשני מישורים", מספרת רתם רז, רכזת השכבה, "קודם כל הוא נתן את החוויה הקבוצתית לגרעינים, זמן אינטנסיבי ארוך להיות ביחד ולהעמיק את היחסים אחד עם השני. במישור השני הצלחנו להעביר את התכנים בצורה חווייתית ומלמדת. בטקס הסיום חניכה אמרה ש'למדנו את הנושאים האלה בבית הספר, אבל כאן למדנו אותם באמת".

המסורת בתנועה היא שחניכי י"ב עורכים בחנוכה טיול בנגב, כחלק מתהליך הגיבוש של הגרעינים. אך הפעם, החניכים והמדריכים הרגישו שצריך משהו אחר. אורי אייזנר, חניכה בקן בורוכוב בגבעתיים וחברה במועצת השכבה, הייתה שותפה לתכנון המסע. לדבריה, "אנחנו נמצאים בנקודה בה כמעט ולא חווינו טיולים וסמינרים משותפים בשנתיים האחרונות. היה צורך ביותר מטיול של ארבעה ימים במדבר".

משתתפי מסע בישראל שכבת י"ב של הנוער העובד והלומד בראש הנקרה (צילום: הנוער העובד והלומד)

רז מספרת שגם הורי החניכים היו שותפים לתהליך החינוכי במסע. "ביקשנו מהורים לשלוח לילדיהם מכתבים עם סיפור העלייה שלהם לארץ. החניכים קיבלו אותם במהלך המסע ושיתפו את חברי הגרעין. זה היה מאוד מרגש, היו הורים שרצו לבוא להשתתף במסע בעצמם".

"החניכים והמדריכים כבר לא רגילים להמון פעילות"

למרות שמפגשים ארוכים מחוץ לבית הם ב-DNA של הפעילות בתנועת הנוער, תקופת הקורונה הארוכה הפכה אותם למאתגרים יותר. "החניכים והמדריכים כבר לא רגילים להמון פעילות ומעט שעות שינה", אומרת רז. אייזנר מספרת שחברי מועצת השכבה התאמצו להפוך את המפגש לנעים ומאפשר. "ברור שזה לא קל להיות ארבעה ימים בדביקות כזאת עם אנשים אחרים, גם אם הם חברים שלך. אבל דאגנו לפני המסע להיפגש ולחשוב על דרכים ליצירת אווירה טובה בין כולם, עשינו גם משחק משימות כיפי בקיבוץ רביד".

אייזנר מספרת על רגע משמעותי במסע. "בבית העלמין בחולון, בן גרעין שלי סיפר את הסיפור של משפחתו, ואז הדלקנו נרות זיכרון והתרגשנו ביחד. אני חושבת שזו תשובה טובה למסע לפולין, בין אם זו הכנה אליו, או הדבר עצמו".