נאומה של מנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן פס בפתח ועידת החקלאות ה-12 שנפתחה היום (רביעי) במעלה החמישה נקטע בקריאות מהקהל: "איזה מין בית הוא משרד החקלאות? מה את מבינה בחקלאות?"
קאופמן פס אמרה שמשרדה הוא הבית של החקלאים, ושהרפורמה משמעותה קודם כל השקעות בחקלאות, למרות הניסיון להציגה כ"משהו נוראי".
הוועידה נערכת השנה תחת הכותרת "איך הופכים את הרפורמה בשוק החקלאי מאיום להזדמנות?" בהשתתפות שרים, חברי כנסת, חקלאים, אקדמאים ונציגי ארגונים.
שמעון ביטון, לולן מאביבים, אמר: "אנחנו לא מתכוונים להפסיד במאבק הזה. תנועת המושבים, התנועה קיבוצית, ארגוני החקלאים, כולם איתנו. כוחנו באחדותנו. הפעם כולם נלחמים ביחד. אנחנו רוצים את הרפורמה. אין רפורמה שתחליף אותנו בחקלאים הטורקים. אם לא יישארו חקלאים, מה שווה התכנית של המנכ"לית?
"אני חקלאי שמתפרנס בכבוד. כשמכנים אותנו בעלי הרשתות 'עשירי העולם', 'הקרטל של המדינה', כשאנחנו אויבי העם, זה אבסורד. הכול יהיה בהסכמות של המשרד ושלנו".
סגן שר הביטחון אלון שוסטר אמר: "לא יהיו שינויים בלי הסכמה. בהסכם החלב עמד מנכ"ל משרד החקלאות, עמדו נציגי האוצר שרצו לבטל את ההסכם ועמדו החקלאים. לפני שנה עמדנו באותו מצב עם התמיכה לדונם, כשאגף התקציבים דרש 45 לדונם. אנחנו דרשנו שיח והעלינו ל-100. ככה זה עובד. המסחרה של המזרח התיכון.
"חוק החקלאות הוא חוק חשוב שאנחנו חייבים לדאוג שייושם. מי כמונו יודע שדרושות רפורמות. בענף ההטלה לטובת התושבים, היישובים, המטילות והציבור בישראל. דרושה רשת הגנה לחקלאים. צריך לתת לדור שלם תחושה שהמדינה עומדת מאחורי החקלאים.
דרושה כאן חקיקה ערכית ומועילה".
"אנחנו צריכים להיכנס מאסיבית בנושא שינויי האקלים. כדי להילחם בפשיעה החקלאית עלינו לטפל בעניין בכל הכוח ולדאוג לאכיפה מתאימה בשת"פ עם המשרד לביטחון הפנים וכוחות צה"ל. בד בבד, עלינו להשתמש בכל הכלים, רווחה, חינוך וביסוס כלכלי, כדי לייבש את הפשע ולעשות אותו למיותר".
שוסטר נשאל מדוע ויתר על משרד החקלאות והשיב: "אנחנו משחקים עם הקלפים שיש לנו. החוכמה היא לעשות את המיטב עם מה שיש לנו. שיתוף הפעולה בממשלה נותן לי את הבסיס להגיד לכם שהשינויים ייעשו מתוך שיח ובהסכמה".
ח"כ לשעבר יצחק וקנין אמר: "חקלאות לא יכולה להתקיים בלי תכנון. אי אפשר שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אם לא נקבל מכסות ממשרד החקלאות עד 15 בחודש, לא יהיה תכנון של הענף. אם חלילה וחס תיושם הרפורמה הזאת, ניאלץ לומר קדיש על החקלאות במדינת ישראל. גם אם רוצים להוריד את יוקר המחיה, זה לא מה שיעזור. היבואנים והקמעונאים יגזרו את הקופון, לא הציבור.
"ב-2006 רצו להוריד את הפיקוח על הגבינה ועל הקוטג'. אני אמרתי בוועדה בכנסת שמישהו רוצה לגזור קופון. המחיר היה 4.40 לקוטג'. עכשיו המחיר הוא 8 שקלים.
החקלאי מקבל 1.98 על ליטר חלב גולמי. הוא לא מרוויח מזה. המחיר שמשלם הצרכן הוא יותר מ-300% על חלב ו-1,300% אחוז על מעדנים".
בפאנל על התחממות גלובלית אמר פרופ' אייל קמחי מהמחלקה לכלכלת סביבה באוניברסיטה העברית: "מדברים על חוסר במזון בעקבות משבר האקלים. לא יהיה חסר מזון. יהיה פחות מזון והוא יהיה יותר יקר. מי שיש לו כסף יהיה לו אוכל. זה יעצים את הפערים הכלכליים ואת המצוקה".
בפאנל על פשיעה חקלאית אמר אבו וילן, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל: "עקומת העניין של תושבי ישראל בנושא הפשיעה החקלאית הולכת ויורדת. כדי להניע את הדרג המדיני צריך שיהיה לחץ ציבורי. מה שלא יהיה בסדר העדיפויות שלהם לא יטופל".
אלעד מלכא, מנכ"ל ומייסד 'האינטרס שלנו', אמר בפאנל על ענף ההטלה: "מצדדים בענף הלול הישראלי עם שתי טענות עיקריות: התיישבות בגבול הצפון וביטחון תזונתי. שתיהן בעיניי לא נכונות. אם רוצים להשאיר אנשים בגבול הצפון, אני אגלה לכם סוד: גידולים לא שומרים על גבול הצפון, אנשים שגרים שם שומרים על הגבול. אם המדינה רוצה, ובצדק, לשמור על הגבול, אין שום סיבה להגיד לאנשים שרק אם יגדלו ביצים יקבלו כסף.
"המחסורים שמדינת ישראל ידעה בשנים האחרונות היו בחמאה, ביצים וחלב. מה משותף לכולם? מדובר בענפים מתוכננים. כשאני רוצה לוודא שיש לנו ביטחון תזונתי, אני צריך גם ייצור מקומי וגם ייבוא, כך שאם אחד מהם נפגע, אני יכול להסתמך על השני יותר. כשמסתמכים רק על תוצרת מקומית ייווצר מחסור, כמו שראינו אצלנו".
איברהים מואסי, מנהל אגודת מים והנציג הערבי הראשון שנאם בועידת ישראל לחקלאות, אמר: "יש לנו חרדה כלפי עתיד החקלאים והחקלאות במדינה, יהודים וערבים כאחד. אני כחקלאי ונציג חקלאים בא מהשטח. אני חי את השדה 60 שנה. מנסור עבאס נתן לנו את השופר להביא את הדברים שלנו בקול רם. אני רוצה שחברי הכנסת הערבים יהיו במגרש, ייאבקו ביחד. מאבקים משותפים נגמרו בהצלחה. מאבקים מופרדים בין יהודים לערבים נכשלו. יש פערים בגלל השוני.
"חייבים להבין, עם יותר ייבוא לא יהיה דור המשך. אנחנו צריכים לגדל את המזון שלנו בעצמנו. אנחנו כאן בישראל, ערבים ויהודים, החקלאים הכי טובים בעולם. יש לנו כאן אדמה פורייה. אנשים מעולים. אין שום סיבה להביא ירקות מטורקיה. את הבעיות ההיסטוריות צריך לפתור, רק ביחד".
ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל: "מדינת ישראל היא לא באמת משק חופשי בהגדרה. יש מה שקוראים לו בכלכלה אילוצים. אפשר לייבא רק דרך הים. אנחנו לא סוחרים עם השכנים שלנו: סוריה, לבנון. את החלב שלנו אנחנו לא מייצאים כי לייצא בספינה לא רלוונטי".
"הסיפור פה הוא לא הייבוא. שוק החמאה פתוח שנתיים והמחיר רק עלה. עכשיו כבר לא אומרים שזה מוריד מחירים, עכשיו אומרים 'מגוון'. אם ננסה להבין את הסיפור האמיתי: שוק חופשי בלי תמיכות. אלה שרוצים להפריט, רוצים להפריט גם את הבריאות והצבא. הם גם לא רוצים שכר מינימום. הם לא מבינים למה צריך את הפריפריה. מבחינת פקידי האוצר, הפריפריה היא מיותרת.
"יש פה מאבק על צביונה של המדינה: האם המדינה אחראית על השירותים הציבוריים, על החברה, האם ערבות הדדית היא נר לרגלינו, או מדינה של שוק פתוח שבה העשירים נהיים מאוד עשירים והעניים יותר עניים וכל אחד בעצמו. זה כל הסיפור. אגף התקציבים החליטו שהם רוצים לשנות את המדינה. למדינה יש אחריות על האזרחים שלה. הפקידים במדינה שלנו התבלבלו".
