"עידוד צריכתו של מזון בריא הוא יעד מרכזי של הוועדה", אמרה יו"ר ועדת הבריאות עידית סילמן בדיון בוועדת הבריאות היום (חמישי) בהכנסת מחיר הלחם המלא לפיקוח. "יש לבחון את הדרך הנכונה לקדם זאת".

פלורה קוך דוידוביץ' ממרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרה: "משרד הבריאות אינו חבר בוועדות האמונות על הפיקוח ואין לו תפקיד בתהליך העבודה. הפיקוח מתייחס היום בעיקר לשיקולים כלכליים אבל לא רק. על פי מסמך שהועבר לנו, המשרד סבור שיש להסיר פיקוח מחירים מתשעה מוצרי מזון שנמצאים כיום בפיקוח, ולהוסיף 14 מוצרי מזון חדשים, ובהם פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים". 

למשרד הבריאות אין נציגות בוועדת המחירים במשרד האוצר, אבל במסמך שהעביר לוועדה, המליץ להכניס לפיקוח מלבד לחם מקמח מלא גם טחינה משומשום מלא ואגוזי מלך.

פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, הציגה נתונים על חשיבותה של צריכת דגנים מלאים: "10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בסוכרת, בכל שנה מתווספים עוד 30-15 אלף חולים, כשחולה סוכרת עולה למערכת פי 2 מאדם ללא סוכרת, ולכן כדאי גם כלכלית למנוע אותה מלכתחילה. המחלה נפוצה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית והבדואית".  

עוד עולה מהנתונים שהציגה אנדוולט, שמחקרים רבים מהעשור האחרון מראים שצריכת דגנים מלאים מפחיתה בעשרות אחוזים סיכון לתחלואות שונות: גידולים סרטניים במערכת העיכול ב-22%, מחלות לב וכלי דם ב-25%, יתר לחץ דם ב-21%, תמותה אחרי התקפי לב ב-31% ותחלואה כללית ב-26%. 

אולם משרד האוצר לא ממהר לעודד את הכנסתם של מוצרים בריאים לפיקוח. נציגת המשרד בדיון, אביגיל ונקרט, שגם חברה בוועדת המחירים, אמרה: "ברירת המחדל מבחינתנו היא לא להכניס מוצרים לפיקוח, זה מעודד קרטליזיציה ועיוותים שונים בשוק ומרכז יצרנים לתמחר במחיר המרבי. המחירים בארץ גבוהים יותר מחו"ל לא רק, אבל גם בגלל פיקוח המחירים. החמאה והחלב הם אכן דוגמאות לבעיות שנוצרו בשוק". עוד הסבירה שוועדת המחירים המקצועית ממליצה לשרים על צעדים, והם אלה שמחליטים מה מהם לקבל וליישם. 

ד"ר אורי מאיר צ'זיק מהמרכז להנהגת הבריאות אמר בדיון: "אחד המהלכים החשובים ביותר לעידוד צריכתו של לחם מלא הוא הצעד הרגולטורי. אנחנו לא יכולים להגיד שלחם לבן מזיק ולא ליצור מהלך רגולטורי שמעודד צריכה של לחם מלא ומפחית צריכה של סוכר מעובד. כל הצעדים שנעשו עד היום לעידוד צריכת לחם מלא לא מספיקים, צריך צעדים נוספים. אין דרך טובה יותר לעשות זאת במבנה השוק הקיים". 

בהמשך הדיון בישרה סילמן שביום שני הקרוב תכריז במסגרת השדולה לביטחון תזונתי יחד עם השר מאיר כהן על תוספת תקציבית משמעותית לתחום הביטחון התזונתי בישראל וחידוש המועצה לביטחון תזונתי. מדובר בתוספת של כ-60 מיליון שקלים לתכניות שונות בתחום הביטחון התזונתי. התקציב השנתי יהיה 106 מיליון שקלים.