בלי נציגות של משרדי החקלאות והאוצר, ועם המתח סביב הרפורמה מרחף בחדר, נפתח היום השני של ועידת ישראל לחקלאות. באופן יוצא דופן, שר החקלאות לא הגיע לוועידה. חמישה חברי כנסת מארבע מפלגות בקואליציה השתתפו ביום, והבטיחו שיפעלו נגד הרפורמה שמקדם משרד החקלאות. הדיונים המתוחים שעסקו בנושאים כמו מחירי המים וסימון תוצרת חקלאית, נקטעו על ידי החקלאים שביקשו התחייבויות ברורות, אותן נמנעו חברי הכנסת מלתת.

"בתקציב שהעברנו החלטנו על רפורמה רחבה בחקלאות, אני מאמין בשינויים שמגיעים מהדיברות, שיתופי פעולה והגעה לפשרות. אנחנו ממשלה מורכבת. הרפורמה הזאת נצרכת אבל היא צריכה לבוא בהסכמות בהידברות" אמר ח"כ ניר אורבך (ימינה) יו"ר ועדת הכנסת "אני סומך על הגורמים במשרדים השונים לשתף פעולה ולהגיע להסכמות עם ארגוני החקלאים. יש חילוקי דעות ויש מחלוקות, הדברים יונחו על השולחן ויימצא פתרון, הדלת שלי פתוחה תמיד".

"מדינה חפצת חיים, היא מדינה שמשקיעה בחקלאות. יש עתיד עומדת מאחורי ההבטחות לשמור על החקלאות הישראלית . הייבוא צריך להיות ייבוא משלים לא מתחרה". אמרה ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) עם זאת היא הוסיפה כי לא תפיל הממשלה גם אם הרפורמה תעבור ללא מו"מ.

"הרפורמה החקלאית חייב להיעשות עם בעלי עניין, החקלאים, אצלם יש את החוכמה והניסיון, בלי זה לא נוכל להגיע לרפורמה או תהליך יעיל". ח"כ מופיד מרעי (כחול לבן) "בכחול לבן נמשיך להיות חזקים בשביל החקלאים, עובדה שהצלחנו להוציא חלק גדול מהרפורמה מחוק ההסדרים".

ח"כ רם שפע (העובדה) שהיה ממובילי המאבק נגד הרפורמה בחוק ההסדרים מתוך הקואליציה אמר "אני וחברי עוסקים בתקופה הארוכה בלהגן על החקלאות הישראלית. יש קואליציה שמבינה מה זה חקלאות. בתקופה הקרובה יהיה משא ומתן אינטנסיבי, ובסוף החקלאים ייצאו מחוזקים. בתקווה גם במחירי המים ובדו שימוש בקרקע".

"אין מה לדבר על מכסים אם נכניס לפה מזיק שיחסל את התוצרת"

הפאנל הראשון להיום, עסק ברפורמה בהגנת הצומח שעברה בחוק ההסדרים, במסגרתם ייקל משרד החקלאות את תנאי והליך הייבוא של תוצרת חקלאית זרה למרות הגברת הסיכון להחדרה של מזיקים חדשים לארץ.

אנחנו לא יכולים לטוס ממדינה ומדינה בגלל הקורונה, ורוצים לתת לפירות והירקות לשנו לטוס עם הרבה פחות פיקוח!" הזהיר ד"ר נמרוד ישראלי מומחה להגנת הצומח "אנחנו צריכים להחמיר את הדרישות בייבוא. מדינת ישראל חייבת להגביר את הדרישה לאיכות של החקלאים הישראלים, זה גם ייתן לחקלאים הישראלי יתרון בייצוא".

"ניסינו להתנגד לרפורמה בכל הכוח. אנחנו חושבים במשרד שצריך להגביר את הגנת הצומח". סיפרה ד"ר גל זגרון ראש אגף מזיקים והדברה במשרד הגנת הסביבה. "רואים איך מכה קטנה של מזיק כמו נמלת האש או טרמיט הפורסומי פוגעת בהכל. המטרה של הרפורמה הוא להוזיל מחירים, אבל מה שייקרה זה שזה יתפיח את הכיסים של היבואנים".

"אם ייכנס מזיק עלולים להישאר גידולים שלמים בארץ, זה לא תסריט דמיוני זה קורה כבר עכשיו. רוצים להוזיל את מחירי האננס או האוכמניות אבל הם לא מוצר צריכה בסיסי וזה עלול לפגוע בבריאות הציבור אם גידולי הפירות והירקות ייפגעו בגלל זה. וגם השימוש בחומרי הדברה ייגבר כדי להתמודד עם המזיקים ורק נפסיד מזה".

"רוצים לבדוק את התוצרת החקלאית המיובאת רק בארץ, מישהו מדמיין שיגיעו 1000 מכולות לארץ ופקחים של הגנת הסביבה יבואו לבדוק כל מכולה?" התפלא רני בר-נס חקלאי מביצרון "אם לא נצליח לעצור הרפורמה בהגנת הצומח בוועדת הכלכלה אצל מיכאל ביטון זה יהיה הסוף של החקלאות בישראל, אין מה לדבר על מכסות וייבוא, אם נכניס לפה מזיקים שיהרסו את כל התוצרת הישראלית. באיטליה הייתה מחלה בזיתים, אם נביא משם זיתים בלי פיקוח הם יכניסו מזיקים שיהרסו את כל הזיתים בארץ, וזה אותו דבר בנשירים. זה צריך להדיר שינה מכולנו".

"הצרכן הישראלי פטריוט"

מלבד הגנת הצומח נושא סימון המוצרים עלה גם הוא, כדרישה של החקלאים אל מול הניסיון של הממשלה להגביר את הייבוא. "מגדלי הדגים זה הענף הראשון שנחשף לרעיון של תמיכה ישירה מול הסרת מכסים, היינו שפן הניסיון לרפורמה הנוכחית. מה שהבנו מהר מאד זה שהצרכן הישראלי לא מבדיל בין דג ישראלי לדג מיובא, למרות כל ניסיונות המיתוג ושיתופי הפעולה שיצרנו". סיפר מנכ"ל ארגון הדגים אלי שריר "הצרכן הישראלי מוכן לשלם יותר על דג ישראלי. הצעת החוק הונחה בכל כנסת, וזה עדיין לא מצליח לעבור".

"איפה הצרכן יפגוש את הרפורמה? בסופר. לכן חשוב לסמן את ארץ המקור, אנחנו רוצים שהוא יגיע לסופר ויידע מה העגבנייה הישראלית ומה העגבנייה מטורקיה או הרשות הפלסטינית. הצרכן הישראלי הוא פטריוט, אם הוא יידע מה התוצרת הישראלית הוא יעדיף לקנות אותה". הרחיב עו"ד גילי עוז היועץ המשפטי של הארגון, "החוק מחייב אותנו לסמן תוצרת ארוזה. מה ההבדל בין תוצרת ארוזה לתפזורת?". הוא תהה

בפאנל השתתף גם ח"כ לשעבר חיים ילין שהציע בעבר הצעת חוק דומה לסימון מוצרים כחול לבן ותיאר את הקשיים מאחורי הקלעים של העברת החקיקה. "החוק בפעם הראשונה שמענו אותו כחוק לסימון תוצרת לבן בלבד, זה עבר בקריאה טרומית, הבאנו את כל הרשתות, איך שהישיבה איתם נגמרה הם הלכו לאוצר וסגרו עם האוצר למנוע את המשך החקיקה".

החקלאים מסבסדים את משק המים

"רשות המים מנסה לאזן את המשק הסגור רק על חשבון החקלאות, כל ההשקעות על מי ההתפלה מגיעות רק לצרכן הביתי, אבל החקלאים הם אלה שמשלמים את המחיר של ההשקעה הזאת". הסביר אבשלום אבו וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל "מצד אחד רשות המים רוצה להעלות את מחירי המים לחקלאות מכל הסוגים בגלל עקרון המשק הסגור, ומצד שני בקווי היסוד של הממשלה מובטח להוריד את מחירי המים השפירים לחקלאות. מחיר המים לצרכן בישראל הוא הנמוך ב-OECD".

מי שנוסע ברכבת לא משלם בכרטיס הנסיעה את כל מחיר ההשקעה במסילות וכו'. מים זה משאב לאומי שצריך לחזור להיות בשליטת הממשלה." קרא יענקל'ה מוסקוביץ' מנהל מו"פ רמת נגב.

"החקלאים משלמים את המחיר של הטיפול בשפכים של תל אביב." השיבה ח"כ נירה שפק (יש עתיד) שהשתתפה בפאנל והבטיחה "אנחנו בשדולת החקלאות בשיח עם משרד האוצר על הקפאת מחיר המים בשלב הראשון והורדה שלו בהמשך".