דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
התיישבות

התכנית השאפתנית והמחלוקת על עתיד הגולן

כביש ברמת הגולן. "בזמן שתושבי המרכז עומדים בפקקים בכבישים של שלושה נתיבים, תושבי הגולן זוחלים בכביש חד נתיבי צר, כשלפניהם משאית שגוררת טנק"(צילום: אוריאל לוי)
כביש ברמת הגולן. "בזמן שתושבי המרכז עומדים בפקקים בכבישים של שלושה נתיבים, תושבי הגולן זוחלים בכביש חד נתיבי צר, כשלפניהם משאית שגוררת טנק"(צילום: אוריאל לוי)

יוזמה ממשלתית להכפלת מספר התושבים ברמה מציתה ויכוח שנוגע לסוגיות תעסוקה ותשתיות, ואף לתפקיד הציונות כיום | יש מי שרואים בכך הזדמנות היסטורית, ואחרים מתנגדים להקמת יישובים חדשים | ומה אומרים תושבי היישוב הצעיר רמת טראמפ?

אוריאל לוי

אם התכנית השאפתנית להרחבת ההתיישבות בגולן תצליח, אוכלוסיית הגולן תוכפל בתוך ארבע שנים, מכ-50 אלף נפשות כיום למאה אלף, שינוי דמוגרפי וסביבתי חסר תקדים בחבל הארץ שהתפתח עד כה בקצב איטי.

"לא היה אח ורע להחלטה כזו, בכל שנות ההתיישבות בגולן", אומר אורי הייטנר, פעיל למען הגולן מזה 40 שנה. ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר לפני חודשיים ש"הכפלת ההתיישבות ברמת הגולן היא היעד של ממשלת ישראל, וההנחיה שלי בהקשר הזה היא חד-משמעית". חבר הכנסת צבי האוזר (תקווה חדשה), אומר ש"ההתיישבות בגולן עשויה להיות השינוי המשמעותי ביותר של 'ממשלת השינוי'".

אבל לא כולם שותפים להתלהבות. "אני לא מבין למה צריך להכפיל עכשיו את האוכלוסייה, יישובי הגולן גדלים גם בלי התכנית הזו. הייתי שמח לראות השקעה במקומות אחרים", אומר יהודה הראל, חתן פרס ישראל לחקלאות ולהתיישבות לשנת 2018, המזוהה עם ההתיישבות בגולן יותר מכל אדם אחר.

בגולן מתגוררים כיום כ-27.5 אלף תושבים יהודים ו-23 אלף תושבים דרוזים. מבין היהודים, כ-20 אלף מתגוררים ב-33 קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, ו-7,500 בעיר קצרין. הדרוזים מתגוררים בארבעה יישובים – מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קיניא. התכנית הממשלתית מבקשת להוסיף עוד כ-50 אלף תושבים ליישובים היהודיים, ולהגיע ל-100 אלף תושבים בגולן. בשבוע שעבר אישרה הממשלה תכנית פיתוח ליישובים הדרוזיים בגולן בסך 415 מיליוני שקלים, שתכלול אף היא פיתוח תשתיות ועידוד תעסוקה.

ההחלטה חסרת התקדים צפויה להגיע בראשון הקרוב לדיון ואישור בממשלה. גורמים המעורים בפרטי התכנית אמרו ל'דבר' כי התכנית תכלול הכפלה של אוכלוסיית העיר קצרין, הקמת שני יישובים חדשים (1,500 משקי בית בכל אחד), הגדלה של היישובים היהודיים הקיימים והשקעה בתשתיות בשווי מאות מילוניי שקלים.

סדרי גודל אחרים

"זה שינוי של 180 מעלות ממה שהיה עד היום", מסביר הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, בשיחה עם 'דבר'. "בעבר ההישגים הגיעו מתוך מאבק עיקש של תושבי הגולן, שזכו בדרך-כלל להתעלמות. כעת השרים מתחרים ביניהם מי יקדם יותר את ההתיישבות בגולן. זו הפעם הראשונה בה הממשלה היא היוזמת ולא התושבים. מדובר בתכנית בסדרי גודל אחרים ממה שהכרנו. תכנית שהתושבים לא היו מעזים לדרוש".

אורי הייטנר. "תכנית שהתושבים לא היו מעזים לדרוש" (צילום: אוריאל לוי)
אורי הייטנר. "תכנית שהתושבים לא היו מעזים לדרוש" (צילום: אוריאל לוי)

"כשנכנסתי לתפקיד הבנתי ששני הדברים הדחופים ביותר לתושבי הגולן זה לשפר את השירותים ולפתח את התשתיות, במיוחד הכבישים והאינטרנט", אומר חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, "בזמן שתושבי המרכז עומדים בפקקים בכבישים של שלושה נתיבים, תושבי הגולן זוחלים בכביש חד נתיבי צר, כשלפניהם משאית שגוררת טנק. בוא תראה את הכבישים פה, הם מלאים בבורות. בתי הספר והגנים אצלנו בתפוסה מלאה. רוב היישובים לא חוברו לאינטרנט מהיר, וזה פוגע בכל מי שמנסים לעבוד מהבית."

"אין טעם להקים יישובים חדשים"

היעדים השאפתניים מעוררים גם חששות וביקורת. גורמי סביבה צפויים להתנגד לתכנית, שתפגע בשטחים ירוקים באחד האזורים השמורים ביותר בישראל. חלק מתושבי האזור חוששים שהגולן יהפוך לעמק יזרעאל "הצפוף". התכנית מעלה שאלות רבות: איפה יעבדו התושבים החדשים, האם התשתיות הקיימות יעמדו בשינוי, ועד לשאלות הנוגעת במהות הפרויקט הציוני.

"ההתיישבות הייתה תהליך מרכזי של הציונות במאה הקודמת", אומר יהודה הראל, חבר קיבוץ מרום גולן וראשון המתיישבים בגולן. "ההתיישבות נגמרה. זהו, התיישבנו. הקמנו יותר מאלף ישובים עבריים בארץ ישראל. אין טעם להקים נוספים. בצרפת או בבריטניה מקימים יישובים? המגמה היא הפוכה – לשמור על המרחבים הפתוחים, וטוב שכך. אני תומך בשיפור התשתיות בגולן, אך מתנגד ליעד הזה של הכפלת מספר התושבים."

יהודה הראל זוכה בפרס ישראל להתיישבות לשנת 2018, עם שר החינוך דאז, נפתלי בנט. "הממשלה רוצה להציג הישג, אז יכפילו ויכפילו שוב. אני לא חושב שזה יחזק את הגולן" (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יהודה הראל זוכה בפרס ישראל להתיישבות לשנת 2018, עם שר החינוך דאז, נפתלי בנט. "הממשלה רוצה להציג הישג, אז יכפילו ויכפילו שוב. אני לא חושב שזה יחזק את הגולן" (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

שבועות ספורים לאחר שהסתיימה מלחמת ששת הימים עלה הראל לבדו לרמת הגולן והתיישב בעליקה – כפר סורי במרכז הגולן. הוא עשה זאת בחוצפה המאפיינת מתיישבים ציוניים – ללא אישורים וללא תקציבים. באמצעות הכריזמה הסוחפת שלו הצליח לסחוף אחריו רבים, והקים את 'קיבוץ גולן' (לימים מרום גולן) – היישוב היהודי הראשון בגולן מזה אלפיים שנים. הוא לא הסתפק בכך, והקים במו ידיו יישובים נוספים – תחילה קיבוצים, ובהמשך גם מושבים ויישובים דתיים. סיפורו החלוצי מגולל בספרו החדש של הייטנר, 'יהודה הראל – ביוגרפיה' (הוצאת ידיעות אחרונות).

הייטנר הוא חבר קיבוץ אורטל שבגולן, אליו הצטרף עם גרעין הנח"ל שלו לפני כארבעים שנה. את התזה שלו כתב על תולדות ההתיישבות הציונית בגולן, ובקרוב יפרסם את ספרו השני בנושא זה. "בסוף שנות השבעים, בעקבות ההבנה כי עשויים לפנות גם את יישובי הגולן, הוביל הראל קמפיין שמטרתו המרכזית: הכלת ריבונות ישראלית על הגולן. מרכזו של הקמפיין התקשורתי היה 'עצומת המיליון' שלכאורה חתמו עליה 752,863 אזרחי ישראל – מספר שהמציא הראל. הוא הצליח לשכנע את ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, שהעם מאוחד בדעתו בנושא זה. והנה, השבוע נציין ארבעים שנה להחלת הריבונות הישראלית על הגולן, ואין דרך ראויה יותר לציין זאת מתכנית פיתוח ממשלתית."

הייטנר תומך בתכנית, אך שותף לחששות שעולים בקרב תושבי הגולן. "להכפיל את קצרין זה דבר ראוי. הגיע הזמן להפוך את בירת הגולן לעיר ואם בישראל. כבר היום יש תנופת פיתוח מרשימה בקצרין, וצמיחתה מסייעת לכל תושבי הגולן. אבל לכפות על יישובים, בעלי אופי קהילתי, גדילה שאיננה אורגנית – זה לא דבר שנכון לעשות, וחברי הממשלה לא בהכרח מבינים את זה."

מחלוקת ברמה

ראש המועצה רוקח, תושב מושב נוב שברמה ואדריכל במקצועו, מודה שהתושבים יידרשו להימתח. "ישבתי עם נציגיהם של כל היישובים כדי לשתף אותם בתכנון. חלקם משוועים לגדול, חלקם פחות נלהבים. הגדלת הישובים זה צעד הכרחי בשביל לשפר את רמת השירותים והתשתיות בגולן. אנחנו יוצאים פה לדרך ארוכה, שבסופה הגולן ייראה אחרת. נפלה בחלקנו הזכות לעצב את ההיסטוריה."

ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, בוועידת הגולן. "אנחנו יוצאים פה לדרך ארוכה, שבסופה הגולן ייראה אחרת" (צילום: איתמר כהן)
ראש המועצה האזורית גולן, חיים רוקח, בוועידת הגולן. "אנחנו יוצאים פה לדרך ארוכה, שבסופה הגולן ייראה אחרת" (צילום: איתמר כהן)

רוקח והייטנר זוקפים להראל את הישגיו, ובראשם החלת הריבונות בגולן, אך חלוקים עמו בנוגע לצו השעה. את הטור שפרסם הייטנר השבוע ב'שישי בגולן' הוא פתח במילותיו של הראל מלפני ארבעים שנה: "מותר לנו, לתושבי הגולן, לחוש היום גאווה" אמר אז הראל, "עשינו מעשה היסטורי, שייזכר לדורי דורות. בעבודה ובמאמץ של 14 שנה הגשנו לעם ישראל חבל ארץ חדש וחשוב…הצלחנו להפוך את 'הרמה הסורית' לגולן הישראלי."

כיום מדבר הראל בטונים אחרים. "הממשלה רוצה להציג הישג, אז יכפילו ויכפילו שוב. אני לא חושב שזה יחזק את הגולן. אנחנו לא צריכים את זה. למה לא להכפיל את חצור הגלילית?", הוא אומר. גם ההחלטה להקים יישובים חדשים – מה שהיה סם החיים של הראל – לא מרגשת אותו. "שיטפלו קודם בבעיות התשתיות של היישובים הקיימים."

הייטנר, לעומת זאת, רואה בכך ברכה. "יישובים חדשים מביאים אנשים חזקים, צעירים, יזמים, זה נותן איכויות אחרות – מעלה את המרץ."

לא משתמשים בשם רמת טראמפ

ביישוב הצעיר שקם בגולן וזכה לתשומת לב בגלל שמו הייחודי, הדברים נשמעים אחרת.

רמת טראמפ איננו יישוב חדש אלא שם חדש, וניסיון שיקום ליישוב שכשל. כששאלתי תושבים איך הם קוראים ליישוב, תשובותיהם היו מגוונות. חלקם אמרו 'קלע' או 'ברוכים' – שמותיו הקודמים של היישוב, אחרים גמגמו. הייתה מי שהתלוננה שהורידו את השלט 'ברוכים' ואמרה "לא מותירים לנו ברירה". את צמד המילים 'רמת טראמפ' לא שמעתי מהם.

המחירים האטרקטיביים לבניית בתים הם לב ליבה של תכנית הפיתוח. "לא יביאו לפה גרעיני נח"ל ולא יוקמו פה היאחזויות. מזה כארבעים שנה כמעט ולא הוקמו ישובים חדשים בישראל, וכשהוקמו זה נעשה בדרך של מכירת מגרשים", מסביר הייטנר.

בית ברמת טראמפ, עם השם המקורי של היישוב – ברוכים (צילום: אוריאל לוי)
בית ברמת טראמפ, עם השם המקורי של היישוב – ברוכים (צילום: אוריאל לוי)

למרות האזכורים הרבים בתקשורת, רמת טראמפ הוא אחד היישובים הקטנים בארץ, ומונה כיום כ-90 תושבים בלבד, שהן 20 משפחות. הוא אינו הקטן ביותר, כי לא רחוק ממנו שוכן היישוב נמרוד, בו שש משפחות בלבד. אלא שגם היישובים הזעירים (פחות מ-100 נפשות) מתמעטים. מבין עשרות ישובים כאלה בסוף האלף הקודם, נותרו כעת רק שבעה.

בתים ברמת טראמפ. (צילום: אוריאל לוי)
בתים ברמת טראמפ. (צילום: אוריאל לוי)
השלט שמודיע על עבודות פיתוח להקמת היישוב רמת טראמפ נפל בצד הדרך (צילום: אוריאל לוי)
השלט שמודיע על עבודות פיתוח להקמת היישוב רמת טראמפ נפל בצד הדרך (צילום: אוריאל לוי)

"כמו לגלות ארץ חדשה"

קלייר גולן (42) גדלה בכלל בנגב, ועברה לקיבוץ אל-רום עם משפחתה רק לפני שנתיים. מבחינתה, הרחבת מעגל האנשים שמתגוררים בגולן היא צעד מבורך. "גיליתי פה אנשים מעולים, נופים מדהימים, אווירה אחרת, מזג-אוויר שונה. זה ממש כמו לגלות ארץ חדשה. אם אני זכיתי לזה, אז למה שאחרים לא יזכו לכך?"

קלייר גולן. "גיליתי פה אנשים מעולים, נופים מדהימים. למה שאנשים אחרים לא יזכו לכך?" (צילום: אלבום פרטי)
קלייר גולן. "גיליתי פה אנשים מעולים, נופים מדהימים. למה שאנשים אחרים לא יזכו לכך?" (צילום: אלבום פרטי)

עם זאת, גולן מעלה את החשש שהאוכלוסייה תוכפל ללא שיפור משמעותי בתשתיות. "הממשלה הזו תביא לפה רבבות תושבים, אבל לממשלה הבאה יהיו דברים חשובים יותר. הגולן שוב יישכח, והכבישים שכבר עכשיו פקוקים והרוסים בגלל משאיות צבאיות, רק ייהרסו עוד יותר." גולן מחנכת ב'אדם ואדמה' שבקיבוץ אורטל. תיכון חקלאי חדש המשלב את הלימודים העיוניים בעבודה חקלאית. "התלמידים שלנו קמים עם שחר ועובדים עם החקלאים המקומיים, זה חוויה מדהימה שמלמדת אותם המון על החיים – לא רק חקלאות."

אינטרנט מהיר ו'האבים' לעבודה מרחוק

רבים מתושבי הגולן מתפרנסים כיום מחקלאות ומתיירות, שני הענפים המרכזיים ברמה.  אך התכנית הממשלתית לא מכוונת להרחיב אותם, אלא להביא חברות טכנולוגיות, ולקדם העסקת עובדים מרחוק.

"מאז שפרצה הקורונה אנחנו רואים נהירה של תושבים חדשים שעובדים מהבית", אומר רוקח, "הביקוש גדול מההיצע. התכנית היא לפתוח עוד 'האבים', בדומה לשניים שכבר הקמנו, וליצור תשתיות לאינטרנט מהיר, שכרגע חסרות ברוב היישובים. הטכנולוגיה מאפשרת לחיות בגולן ולעבוד בתל-אביב, בלי לנסוע כל יום."

שלט הכניסה ליישוב רמת טראמפ ברמת הגולן. (צילום: אוריאל לוי)
שלט הכניסה ליישוב רמת טראמפ ברמת הגולן. (צילום: אוריאל לוי)

לחבר הכנסת צבי האוזר (תקווה חדשה), יוזם התכנית, יש חזון מרחיק לכת ביחס לעבודה מהבית ביישובי הגולן. "אני מציע להפוך את הגולן למרכז לאומי לעבודה מרחוק", הוא אומר בשיחה עם 'דבר', "דפוסי העבודה בעולם משתנים. אוטומציה, גלובליזציה, עבודה מרחוק. רופא מנתח יכול לשבת בביתו הציורי בגולן ולנתח מטופל ששוכב בחדר ניתוחים בבוסטון. בוא נחשוב קדימה, בוא נהפוך את הגולן למגרש משחקים לעובדים מהבית. הממשלה יכולה לאתר אלף משרות ממשלתיות שניתן לעשות מהבית, ולהעביר אותן לתושבי הגולן. אני מציע להקל על חברות שיעסיקו את תושבי הגולן למשרות מהבית. הגיע הזמן שנהפוך מסטארט-אפ ניישן לאימפקט ניישן, נהפוך את הגולן לקטר של השינוי הזה שמתרחש בין כה וכה.

"הגולן יובטח לישראל כשישבו בו מאה אלף יהודים"

האוזר הוא שדחף את תכנית הפיתוח, והכניס אותה להסכם הקואליציוני של מפלגת תקווה חדשה. בשנת 2017 הוא הקים את היחדה למען הגולן, ששמה לעצמה שתי מטרות: לפעול להכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן ולהכפיל את אוכלוסייתה. האוזר סבור שמדינת ישראל נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של עיצובה, ובתוך כך בשלב עיצוב הגבולות.

"לפני כעשור, בימי כהונתי כמזכיר הממשלה, הופתעתי לגלות שהמשא ומתן על נסיגה מהגולן עוד עמד על הפרק, גם לאחר שמלחמת האזרחים בסוריה כבר החלה", אומר האוזר. "חמש ממשלות שונות נכנסו למו"מ עם הסורים, והיו מוכנות לוותר על הגולן. רק הקרבות בפרברי דמשק עצרו את המגעים. הגולן נשמר כפיקדון למרות חוק הגולן. זו הסיבה שהתיישבו בגולן רק כ-20 אלף איש בין יוני 67' לתחילת המלחמה בסוריה. תתאר לעצמך את ישראל מנהלת את האירוע הזה בסוריה, ללא הגולן. לך תשאל את תושבי עין-גב או גדות מה דעתם לגבי זה."

תצפית על רמת הגולן והחרמון מהר אורטל (צילום: אוריאל לוי)
תצפית על רמת הגולן והחרמון מהר אורטל (צילום: אוריאל לוי)

האוזר התל-אביבי מתמלא בפאתוס כשהוא מדבר על הגולן. "במפות ששרטטו הבריטים לאחר הסכם סייקס-פיקו נכלל הגולן בשטח המנדט. מנהיגי הצינות תבעו בפני חבר הלאומים שהגולן ייכלל בטריטוריה היהודית, אך ברבות השנים, לאחר מלחמת העצמאות, החל תהליך איטי של פרידה מחבל ארץ זה. התהליך הזה נמשך גם לאחר שנכבש הגולן במלחמת ששת הימים. בזמן שחצי מיליון יהודים התיישבו ביהודה ושומרון, רק 4% מזהמספר הזה התיישבו בגולן. זה לא במקרה, זוהי המדיניות של הממשלות שכיהנו בחמש תהעשורים האחרונים, וזה מנוגד לתפיסה הרווחת שהגולן הוא נכס אסטרטגי חסר תחליף."

האוזר איננו מופתע מהתנגדותם של חלק מתושבי הגולן להרחבת ההתיישבות. "הם משולים למי שעלו על אוטובוס מרווח, מתחו את איבריהם, ועכשיו צועקים לנהג שלא יפתח את הדלת."

ח"כ צבי האוזר. "בזבזנו את העשור הקודם בכל הנוגע להרחבת ההתיישבות" (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
ח"כ צבי האוזר. "בזבזנו את העשור הקודם בכל הנוגע להרחבת ההתיישבות" (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כששטחתי לפניו את הטענה, כי הגולן הוא שטח ישראלי מובטח, ואין כל סכנה לאיבודו, הזהיר האוזר מערפילי הגולן, המקצרים את הראות. "כשהתחלתי לדבר על הכרה אמריקאית בריבונות הישראלית אמרו לי שאין סיכוי, אל תעיר דובים מרבצם. והנה היום אנחנו עומדים בנקודה אחרת. עלינו להבין שהשיח של המעצמות על הסדר חדש בסוריה, ויציאת הכוחות הזרים ממנה, מכוון גם לנוכחות הישראלית בגולן, ולא רק לאיראנים ולטורקים. הגולן יובטח כשיישבו בו יותר ממאה אלף יהודים, ותהיה הכרה בינלאומית בריבונות הישראלית עליו.

"לצערי בזבזנו את העשור הקודם בכל הנוגע להרחבת ההתיישבות. המלחמה בסוריה יצרה מצב ייחודי בו יכולנו להכפיל את אוכלוסיית הגולן ללא כל התנגדות", אומר האוזר. "השגריר רון דרמר הביא להישג אדיר ב-2018, הכרה של הממשל האמריקאי בישראליותו של הגולן. כעת יש להשלים את המהלך, ולהביא אותו לחקיקה של בתי הנבחרים בוושינגטון ובמדינות נוספות. זה שהגולן מופיע בשטח ישראל במפות שאנחנו מציירים זה לא מספיק, צריך שזה יהיה כך גם במפות של אחרים."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!