קבוצת נשים מובילות דעה מתחומים שונים, שלחה שלשום (ראשון) מכתב לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בו מחו על תגובת המדינה לבג"ץ כנגד השבתו של ניצב רוני ריטמן, המואשם בעבירות מין כנגד פקודה שלו לתפקיד מפקד יחידת להב 433. לדבריהן, נתלית המדינה בתגובתה על נימוקים טכניים כדי להצדיק את הגיבוי שמקבל ריטמן ממפכ"ל המשטרה רוני אלשיך.

כותבות המכתב מחו על מה שהגדירו כמדיניות סלחנית כלפי עבירות מין במשטרה. "אנו קוראות בקול רם וברור שאינו משתמע לשתי פנים: שים סוף לבושה ולעוול, עצור את ההתנהלות הבלתי נסבלת של המשטרה המקבלת רוח גבית ממפכ"ל המשטרה, מאמירותיו, ומהאווירה ששורה בארגון בעקבות רוח המפקד בכל הקשור בעבירות מין והטרדות מיניות של שוטרים וקצינים כלפי מתלוננות, שוטרות, מפגינות וחשודות", כתבו. ביום רביעי תתקיים הפגנה כנגד מדיניות המשטרה לטיפול בעבירות מין הנעשות בקרבה, זאת לקראת הדיון בעניינו של ריטמן שיתקיים בבג"ץ ביום חמישי.

עוד טוענות כותבות המכתב כי המדיניות הסלחנית שהנהיג המפכ"ל אלשיך כלפי שוטרים שעברו עבירות מין, פוגעת באזרחי המדינה ובערכי החברה הישראלית. לטענתן, במסגרת מדיניות זו, קצינים בכירים ושוטרים שנמצאו אשמים בעבירות מסוג זה זוכים לגיבויו המלא, חלקם אף נהנים מקידום בדרגות או במינויים בכירים והאווירה הארגונית מהלכת אימים על כל שוטרת המעזה לפצות פיה בנושא.  "כל אלה משמרים ומטפחים את תרבות התקיפות המיניות בארגון והופכים את גוף האכיפה של מדינת ישראל למקום בו נשים נפגעות על ידי מי שאמור להגן עליהן", נכתב.

בפנייתן לשר ארדן טענו כותבות המכתב כי מרבית קרבנות האלימות המינית נמנעות מלהגיש תלונה במשטרה ולכן מוטלת על ממשלת ישראל החובה לטפל בדחיפות במדיניותה של המשטרה בנושא. "אנו החתומות מטה, קוראות לך, השר לביטחון הפנים: מלא את שליחותך כנבחר של כל הציבור, כשר בממשלה של כל אזרחיות ואזרחי ישראל וכאחראי הבכיר על הביטחון האישי במדינה, לפעול למיגור תופעת ההטרדות ועבירות המין במשטרה ותיקון האווירה השוררת בה כלפי פנים וכלפי חוץ. אנו קוראות לך להעביר למפכ"ל המשטרה מסר חד משמעי ובלתי מתפשר על הצורך לנקות את משטרת ישראל מעבירות המין".

על אף המלצת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) להעמיד לדין פלילי את ניצב רוני ריטמן על עבירות מין שביצע בפקודה שלו, נסגר התיק בהמלצתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין, ריטמן הושב לתפקידו כמפקד יחידת להב 433 באחת מהחלטותיו הראשונות של אלשיך בתפקידו כמפכ"ל המשטרה. בעקבות החלטה זו, עתרה לבג"ץ השוטרת צ', אשר בה לכאורה פגע ריטמן על פי המיוחס לו בבדיקת במח"ש.

בחקירתה אמרה צ' כי ניצב ריטמן נהג להעיר לה הערות בעלות אופי מיני, בשעה ששירתה כקצינה זוטרה באגף החקירות של המשטרה. לדבריה חששה להגיש נגד הניצב תלונה, אך בנובמבר 2015 זומנה על ידי מח"ש לתת עדות. בעדותה תיארה אירוע שהתרחש בחניה לאחר יום עיון לנציגי אגף המודיעין בהר החוצבים בשנת 2011, במסגרתו משך אותה ריטמן אליו וניסה לקרב אליה את פיו. דבריה נתמכו בעדות ראיה של חברה נוספת אשר שהתה ברכב באותה השעה.

טרם מינויו למפכ"ל שירת אלשיך במשך 27 שנים בשב"כ ושימש בין היתר כסגן ראש הארגון וכראש אגף המטה. כניסתו לתפקיד המפכ"ל לוותה בתקווה שהעובדה שצמח מחוץ למשטרה, ובתרבות ארגונית אחרת, תאפשר לו לבצע את ניקוי האורוות ואת השינוי התפיסתי והארגוני הנחוץ במשטרה, לאחר ששורה ארוכה של קציני משטרה בכירים הואשמו והורשעו בעבירות מין בתקופת המפכ"ל הקודם. אולם ציפייה זו לא התממשה לאור התבטאויות והחלטות של אלשיך, שפרשת ריטמן היא אחת מהן. בעוד קודמו בתפקיד יוחנן דנינו הדיח קצינים שהורשעו בעבירות מין, גם במחיר של זעזועים בצמרת הפיקוד של המשטרה – אלשיך דווקא בחר לקדם קצינים שכאלו או להותירם בתפקידם.

כבר בחודש מרץ הודיע אלשיך כי המשטרה לא תחקור תלונות אנונימיות על הטרדה מינית בתוך הארגון, זאת דווקא בכנס שנערך לכבוד יום האישה. דבריו אלו עוררו ביקורת נוקבת במח"ש, שהצהירו שיחקרו כל מידע על הטרדות מיניות שיגיע לידיהם. אלשיך החליט לקדם גם את נצ"מ אילן מור לתפקיד נציג משטרת ישראל בארה"ב, זאת על אף שהודה כי הטריד מינית שוטרות והורשע ב-2013 במסגרת עסקת טיעון בהתנהגות שאינה הולמת שוטר.

ממשטרת ישראל נמסר כי "החלטת המפכ"ל בעניינו של ניצב רוני ריטמן התקבלה לאחר דיון רחב ומעמיק, במסגרתו הוצגו בפניו המלצות הגופים המקצועיים הרלוונטיים: מחלקת משמעת באגף משאבי אנוש והמלצות הייעוץ המשפטי של המשטרה. המלצות אלו התבססו על בחינה מעמיקה של חומר הראיות שנאסף במסגרת חקירת מח"ש, בדיקות הפוליגרף של המעורבים, החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה ומכתבו למפכ"ל בעניין".  לדברי המשטרה מסקנתו של המפכ"ל הייתה כי לא קיימת תשתית ממשית לנקיטת צעדים מנהליים כלשהם.

לגבי נצ"מ מור, מסרה המשטרה כי "בניגוד לנטען התפקיד אליו הוא מיועד הינו תפקיד רוחב ואינו תפקיד מקדם. הקצין לא עמד מעולם לדין פלילי אלא הורשע לפני כ-3 שנים בבית דין למשמעת של המשטרה  בגין עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר. בעקבות הרשעתו  ולמרות שהיה קצין מוערך, עוכב לקידום בדרגה למשך חמש  שנים. לאחר שסיים קדנציית רוחב אחת כמעוכב קידום, מונה לאחת נוספת כמעוכב קידום. בכל תרחיש אחר היה מקודם לתת ניצב". בשולי הדברים ציינו במשטרה כי בשל סיבות רפואיות בימים אלה נמצא נצ"מ מור בתהליכי פרישה וכי מינוי הרוחב לא ימומש.

הטיפול בנושא ההטרדות המיניות הושם, על פי המשטרה, זה מכבר בראש סדר העדיפויות הארגוני, הוקמה יחידת היוהל"ן אשר מוכוונת לטיפול ארגוני בארבעה כיווני פעולה אסטרטגיים:חינוך, תודעה, מניעה וטיפול. בנוסף למנגנונים הקיימים נבנה ערוץ ישיר אנונימי ובטוח הפועל 24 שעות ביממה ואמון לתת מענה למי שחש כי הוא זקוק/ה לסיוע בתחום זה.

"מדיניות המפכ"ל והמסר שהועבר לשוטרים בדבר חשיבות הדיווח הגלוי על עבירות מחד, וצמצום תופעת 'חיסול החשבונות' האנונימי בארגון מאידך. הלכה למעשה, המדיניות המובלת על ידי המפכ"ל הוכיחה עצמה, וצמצמה משמעותית את תופעת 'חיסול החשבונות'. לצד זאת, לכל שוטר פתוחה הדרך לפנות למחלקה לחקירות שוטרים ככל שימצא לנכון. הפניה הישירה למח"ש קיימת גם כיום כאפשרות העומדת בפני כל שוטר, בכל נושא ולא רק בתחום ההטרדה המינית. החלטות מח"ש הינן עצמאיות ואינן תלויות במדיניות המפכ"ל. המשטרה תמשיך לדווח למח"ש על כל חשד לפלילים בכל נושא ומח"ש תפעיל את סמכותה ושיקול דעתה על פי מדיניותה".

עוד הוסיפה המשטרה כי יוהל"ן משטרת ישראל הוזמנה על ידי איגוד מרכזי הסיוע להציג את תכנית הפעולה המקצועית שעשתה המשטרה בפרק זמן קצר והתואמת אחד לאחד את הקוד הוולונטרי של איגוד מרכזי הסיוע. לדבריה במפגש עם איגוד מרכזי הסיוע האיגוד אף הביע התרשמות מהמהלכים האסרטגיים שבוצעו על מנת להתמודד עם תופעה זו. כמו כן, מבדק ממוחשב שהושק במשטרה ביוזמת המפכ"ל מהווה כלי חשיפה וחיזוק נורמות, בין השאר בנושא ההטרדות המיניות (שנבדק ספציפית כפרק במבדק).

"משטרת ישראל תמשיך לטפל בנחישות תוך שימוש בכלים הפיקודיים, המשפטיים, המנהליים והתעסוקתיים העומדים לרשותה במקרים של חריגות מהנורמות הערכיות והמוסריות המצופות מאנשי משטרה וכמי שאמונים על אכיפת החוק במדינת ישראל. כל מקרה של סטייה מנורמות אלו ייבחן לגופו ועל פי מדיניות זו".