שלושה מחקרים שפורסמו בימים האחרונים על זן האומיקרון חושפים תמונה מורכבת של הידוע עד כה על הזן החדש, וחלק מהממצאים וההערכות עדיין סותרים. הממצאים המעודדים הם שעד כה חולי קורונה שאומתו לזן האומיקרון פיתחו מחלה קלה יותר מאשר חולים שנדבקו בזן הדלתא, ושחיסוני הבוסטר של פייזר יעילים יחסית כנגד האומיקרון. לצד זאת, יש גם ממצאים מדאיגים: אנשים שקיבלו שני חיסונים בלבד וחלף זמן מהחיסון השני כמעט ואינם מוגנים מהאומיקרון. בנוסף, בבריטניה צופים גל תחלואה חריף.

נתונים מדרום אפריקה: המחלה מהאומיקרון קלה יותר ביחס לזנים קודמים

בדרום אפריקה, שבה זן האומיקרון הפך להיות הזן הדומיננטי, מסתמן שהמחלה שהוא יוצר קלה יותר מזני קורונה קודמים. מנתונים שפרסם בשבת המרכז הדרום אפריקני הלאומי למחלות מידבקות עולה ש-30% מהמאושפזים עם קורונה בשבועות האחרונים היו חולים קשה, שיעור נמוך במחצית מגלי תחלואה קודמים במדינה.

עוד עולה מהנתונים שזמן האשפוז הממוצע של חולי קורונה הוא נמוך משמעותית מגלים קודמים – כ-2.8 ימים, לעומת 8 ימים. בנוסף עולה שרק 3% מהחולים שאושפזו לאחרונה עם קורונה נפטרו, לעומת 20% בהתפרצויות קודמות.

"ברגע זה, כל הנתונים מצביעים על כך שמדובר שהמחלה שנגרמת מאומיקרון היא קלה יותר", אמר ווילם הנקום, מנהל המכון האפריקאי למחקר בריאות, בהתייחס לממצאי המכון הלאומי וממצאים נוספים. "אלו ימים מוקדמים, ואנחנו זקוקים לקבל את הנתונים הסופיים. בדרך כלל אשפוזים ומקרי מוות קורים מאוחר יותר, ואנחנו שבועיים בלבד בתוך הגל הזה."

עם זאת, האומיקרון נמצא כמדבק מאוד. נתון מקדם ההדבקה (R) בבריטניה עמד בשישי האחרון על 2.5, המספר הגבוה ביותר במדינה מתחילת המגפה. המשמעות היא שכל אדם שנדבק בנגיף, מדביק בממוצע 2.5 אנשים אחרים ומעיד על מגמת התפשטות מהירה מאוד של המגפה.

מחקר מעבדה בישראל: חיסוני הבוסטר יעילים בהגנה מאומיקרון

מחקר ראשון של המרכז הרפואי שיבא והמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות שפורסם בשבת מצביע על יעילות חיסון הקורונה נגד זן האומיקרון, בדגש על יעילות חיסון הבוסטר. עם זאת נמצא שההגנה שמספק החיסון מהאומיקרון נמוכה פי 4 מההגנה מזן הדלתא.

מנתוני המחקר, שנערך על דגימות דם במעבדה, עולה כי אנשים שקיבלו 3 מנות חיסון מוגנים מזן האומיקרון, והחוקרים מעריכים שהסיכון שלהם לפתח תחלואה קשה הוא נמוך. בהשוואה למחקר שנערך בדרום אפריקה עולה שהגנה זו גבוהה פי 10 מאשר של מחוסנים בשתי מנות בלבד, שחלפה מעל חצי שנה מקבלת המנה השנייה. המשמעות היא שאנשים שהתחסנו בשתי מנות בלבד כמעט ואינם מוגנים מהידבקות בזן האומיקרון, וחשופים לתחלואה קשה.

זהו מחקר ראשון המתאר את יעילות המנה השלישית, והוא מתבסס על הנתונים הבלעדיים הקיימים בשיבא במסגרת מחקר הסרולוגיה הגדול שנערך בקרב עובדי הבריאות במרכז הרפואי. נתונים אלה נאספו החל מאפריל 2020, ומאפשרים לחקור סוגיות העולות תוך כדי ניהול המאבק במגפה, ולשמש את מקבלי ההחלטות בקביעת מדיניות הבריאות בישראל ובעולם. בראש המחקר המעבדתי עמדה ד"ר מיכל מנדלבוים מהמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. המחקר טרם עבר בקרת עמיתים וטיוטה שלו תתפרסם בימים הקרובים.

המחקר נערך באמצעות חשיפת 40 דגימות דם לזן האומיקרון במעבדה – 20 מהן של אנשים שהתחסנו במנה שלישית, ו-20 דגימות של אנשים שלא התחסנו. במנות הדם של המחוסנים במנה שלישית נצפה נטרול של הנגיף בשיעורים גבוהים יחסית.

החוקרים מצאו שיכולת הניטרול של מחוסנים בבוסטר את זן האומיקרון נמוכה פי 4 מאשר את זן הדלתא. אך עם זאת, היא עדיין גבוהה בהרבה מאשר אנשים שהתחסנו בשתי מנות בלבד וחלף זמן מקבלת המנה השנייה: בניסוי דומה שנערך בדרום אפריקה עם דגימות דם של אנשים שהתחסנו בשתי מנות וחלפו מעל 5 חודשים מקבלת המנה השנייה נמצא שיכולת הנטרול של זן האומיקרון נמוכה פי 40 מאשר זן הדלתא.

פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, אמרה על הממצאים: "אני חושבת שאמנם יש סיכוי לאנשים מחוסנים להידבק, אבל הסיכוי לחלות במחלה קשה נמוכה בהרבה". לדבריה, "ממצאי המחקר מחדדים את חשיבות העלאת שיעורי ההתחסנות כצעד היעיל וההכרחי לקטיעת שרשראות ההדבקה והתפשטות הנגיף".

למרות הנתונים על כך שהאומיקרון חסין יותר לנוגדנים שהגוף מייצר, פרופ' ליניאל מדגישה שעדיין מדובר בכמות נוגדנים משמעותית. "זה נכון שלפי הניסויים האחרונים רמת הנוגדנים שאנחנו מייצרים יורדת פי 40 מהאומיקרון לעומת מהדלתא, אבל מי אמר שירידה של פי 40 זה בהכרח נורא? אדם מחוסן מייצר פי 1,400 נוגדנים מאדם לא מחוסן, אז גם ירידה של פי 40 כנראה תספיק. עם זאת, למי שלא קיבל בוסטר אין מוגנות מספיק גבוהה".

בריטניה: חוקרים צופים גל תחלואה קשה מהקודמים

מחקר שפרסם אתמול המכון להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון עולה שזן האומיקרון יש פוטנציאל לגרום לגל הדבקה באנגליה, שעלול להוביל להיקף גבוה יותר של מקרי הידבקות ואשפוז מאלו שנראו מאז שיא המגפה באנגליה בינואר השנה, אם הממשלה הבריטית לא תנקוט צעדים נוספים. המחקר, שטרם עבר בקרת עמיתים, השתמש בנתונים המעודכנים ביותר על מאפייני התגובה לנוגדנים של זן האומיקרון, כדי לחקור מספר תרחישים ביחס ליכולת שלו לחמוק מחיסוני הקורונה.

ישנם מספר הבדלים משמעותיים בין המצב בבריטניה לישראל, בעיקר בשיעור ההתחסנות הגבוה במנת דחף (בוסטר) בקרב כלל הציבור הישראלי, לעומת בריטניה שבה רק לפני כשבועיים נפתחה האפשרות להתחסן במנה זו לכלל האוכלוסייה. הבדל נוסף הוא סוג החיסונים – בבריטניה רבים התחסנו בחיסון של אסטרהזניקה, ובישראל רוב האוכלוסייה התחסנה בפייזר. גם ההגבלות והוראות התו הירוק בשתי המדינות הן שונות.

כל התרחישים עליהם הצביעו החוקרים מזהירים מגל של מקרי קורונה, ברמות משתנות של הדבקה, אשפוזים ותמותה. בתסריט האופטימי ביותר (חמקנות נמוכה של זן האומיקרון מחיסונים, ויעילות גבוהה לחיסוני הבוסטר), גל תחלואה צפוי להוביל לשיא של 2,000 מאושפזים חדשים ביום. עם 175 אלף מאושפזים, מספר דומה לשיא המגפה בבריטניה בינואר, ו-24,700 מקרי מוות בחודשים דצמבר 2021 עד אפריל 2022. החישוב נעשה ביחס להגבלות הקיימות באנגליה, וללא נקיטת צעדים נוספים לבלימת התפשטות התחלואה.

בתרחיש זה צופים החוקרים שיישום מהיר של צעדי מניעה שיכללו הגבלות על אירוח במסעדות במקומות סגורים, סגירת חלק ממוסדות התרבות והבידור והגבלת התקהלויות, יהיו יעילים באופן ניכר לשליטה בגל התחלואה, וימנעו 53 אלף אשפוזים ו-7,600 מקרי מוות.

בתרחיש הפסימי ביותר (חמקנות גבוהה מחיסונים של האומיקרון ויעילות נמוכה לחיסוני הבוסטר), צופים החוקרים שגל תחלואה יוביל למספר מאושפזים גבוה פי 2 משיא המגפה בינואר, עם 492 אלף מאושפזים ו-74,800 מקרי מוות. בתסריט זה, החוקרים צופים שצעדי מניעה יוכלו לשמור את גל התחלואה ברמת האשפוזים של ינואר 2021.

ההערכות על רמת המידבקות והחמקנות מחיסון של זן האומיקרון מבוססות על נתונים ביחס לכשלון בזיהוי גן ה-S, של מאומתים שאובחנו בבריטניה. מקרים שעדיין לא אומתו בוודאות כנשאי זן האומיקרון, אך מוערכים כנשאים של הזן מכיוון שהוא גורם לתופעת ה-SGTF, לעומת זן הדלתא שאינו גורם לה. התרחישים לגבי החמיקה מהחיסון נעו בין 10% פחות מזן הדלתא, לבין 35% יותר מזן הדלתא. החוקרים מציינים שיעילות גבוהה של חיסוני הבוסטר תוכל להקל במספר המאומתים, האשפוזים ומקרי המוות.

חוקרת ישראלית: "מי שלא קיבל את הבוסטר, מבחינתנו לא מחוסן"

פרופ' מיכל ליניאל, חוקרת נגיפי קורונה מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, אומרת שהממצאים עד כה מצביעים על דמיון של זן האומיקרון לזן הדלתא. "במעבדה שלנו בדקנו במחשב, וראינו שהאומיקרון נראה מאוד דומה לדלתא באזור הקשירה לקולטן. האומיקרון קושר את אותו הקולטן התאי כמו שאר הווריאנטים. לכן הוא דומה לשאר הווריאנטים ורגיש ללפחות חלק מאותם הנוגדנים כמו שאר הווריאנטים, אחרת הוא לא היה יכול לקשור את אותו הקולטן. יש לו מוטציות, ולכן חלק מהנוגדנים לא עובדים נגדו, אבל ברור שחלק כן."

פרופ' מיכל ליניאל, האוניברסיטה העברית . "האומיקרון דומה לווריאנטים אחרים, ולכן חלק מהנוגדנים פועלים נגדו" (צילום: סמדר ברגמן)

"יכול להיות שהמחלה תהיה קלה, כך מסתמן מהנתונים הראשוניים מדרום אפריקה, אבל צריך לחכות למידע נוסף. מה שבטוח זה שאם הבוסטר יש לנו הגנה מעולה."

לינאל סבורה שהתחסנות רחבה של האוכלוסייה תסייע להגנה מהזן החדש. "אם מספר משמעותי של אנשים יהיו מחוסנים פעילים, גדול יותר ממה שיש היום, לא נגיע למצב של עומסים בבתי החולים. מי שלא קיבל את הבוסטר, מבחינתנו לא מחוסן. ברגע שכמות האנשים הלא מחוסנים גדולה, מספר הבלמים נמוך מידי. צריך להביא את 2 המיליון הלא מחוסנים להתחסן בזמן. אבל החלק השני נעשה מעולה, מעל הציפיות שלי: עיכוב כניסת הנגיף למדינה ומניעת התפשטותו. אני חשבתי שזה מיד יתגלגל לאיזה מקום ציבורי ומשם יתפרץ להדבקה קהילתית, כמו שהיה בגלים הראשונים כשאנשים שנדבקו הלכו לפיצריות או לבתי כנסת ומהר מאוד איבדנו שליטה. אבל הפעם הניטור נעשה באופן מעולה."