30 שרי חינוך ממדינות ה-OECD (ארגון המדינות לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי) מבקרים כעת בישראל בכנס 'חינוך לחדשנות'. היום (שני) קיים הכנס מושב מיוחד בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט ונשיא המדינה ראובן ריבלין.
בנט התייחס ללימודי החברותא כמסורת לימוד שמלווה את עם ישראל מהעת העתיקה ועד היום. "הוויכוח בלימודי החברותא הוא לשם הוויכוח ולא לשם השורה התחתונה", אמר השר בנט, "תרבות הוויכוח ושאלת השאלות מונכחת עמוק בתרבותנו. יש לנו גם מסורת ארוכת שנים של פקפוק בסמכות. לנשיא שלנו קוראים ברחוב 'רובי', ולמפקדים שלנו בצבא מתייחסים בשמם הפרטי. המרכיבים האלו הם שמרכיבים את אומת הסטרט-אפ שלנו"
עוד התייחס בנט למערכת החינוך הבלתי פורמלית, ובעיקר לתנועות הנוער, כמערכת העומק החינוכית של החברה הישראלית. "יש לנו רשת רחבה של תנועות נוער, שבה צעירים מדריכים צעירים. אני בעצמי בגיל 16, כמדריך בתנועת נוער, לקחתי 50 ילדים לטיול בהרים. זה משוגע. בגיל צעיר מאוד, המשימה שלך עם אחריות גדולה – מבגרת אותך מאוד. בנוסף לכך, יש לנו רשת גדולה של ארגוני התנדבות שהיא חלק פונדמנטלי מהחברה הישראלית. הרבה צעירים דוחים את הצבא שלהם לשנה, שנתיים כדי להתנדב ולתרום בשנות שירות"
עוד התייחס בנט למצב הבטחוני הרעוע בארצות השכנות, והדגיש את מקומה של ישראל כמגדל יציבות אזורי. "אנחנו עושים טוב על ידי שאנחנו שומרים את ראשנו למעלה באזור כל כך מסובך. אנחנו עושים טוב כי זו המשימה שלנו, זה הייעוד שלנו, זה נקרא "תיקון עולם", לתקן את העולם. אנחנו היינו כאן, ונמצאים כאן, כבר 3800 שנה, ועושים טוב, ואנחנו נמשיך לעשות טוב, גם בעתיד. חברים, בחדר הזה יש לנו את מועצת הביטחון האמיתית. זו מועצת הביטחון של החינוך העולמי. מנהיגי החינוך כאן בחדר מכל העולם, יש להם הכוח לשנות ולתקן את העולם, להפוך את האנשים ליותר טובים, יותר רגישים, יותר סובלניים, יותר יצירתיים, ולהעניק הזדמנות אמיתית לילדי העולם."
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס לחשיבותו הגדולה של משרד החינוך בקיומה של החברה. "התפקיד החשוב ביותר בכל ממשלת ישראל, למרות כל אתגריה, הוא משרד החינוך", אמר ריבלין, "המיומנות הכי חשובה במאה ה-21 היא לדעת איך לעבוד עם אחרים. בעולם משתנה עם שוק עבודה בלתי צפוי וטכנולוגיה מתחדשת, יש דבר אחד שאינו משתנה – הצורך שלנו בקשר אנושי. הצורך ללמוד מאחרים ולמידה מאחרים. יש לנו הרבה דברים לשפר, אבל יש לנו הרבה סיבות להיות גאים בהם. ישראל מדורגת בראש מדרג ה-OECD כאחת המדינות עם הכי הרבה בוגרים של מערכת החינוך העל יסודית."
הנשיא ריבלין התייחס בדבריו לדוח השנתי של ה-OECD מ-2016 העוסק באתגרי החינוך בעידן הגלובליזציה, המדינה ומערכת החינוך. "כולנו שואלים את עצמנו מהי השפעת הגלובליזציה על זהויות מקומיות ועולמיות, ומהם הכישורים החברתיים לעתיד שיבוא, לצד שאלות על ערכים וחינוך אזרחי. האם ישנם ערכים שאזרחי כל המדינות יסכימו עליהם? ומהי אחריות מערכת החינוך במענה על שאלות אלו?", אמר הנשיא.
באירוע נכח אנדראס שלייכר, סמנכ"ל החינוך של ארגון ה-OECD, המכונה גם 'שר החינוך של הOECD' והוגה מבחני PIZZA המשווים בין ההישגים החינוכיים של מדינות הארגון. בדבריו ביקר שלייכר את מערכת החינוך, שאינה מצליחה להתמודד עם האתגרי והדרישות של שוק התעסוקה בעידן המודרני. "עדיין אנחנו רואים, גם בישראל, שברוב בתי הספר שולטות מגמות מאוד שמרניות של למידה והוראה. העולם שופט היום תלמידים לא על פי מה שהם יודעים, אלא על פי מה שהם יודעים לעשות עם הידע שלהם. צריך לא להתרגש מאפשרויות טכנולוגיות כמו איך אנחנו מייצרים, מיישמים ומפיצים רעיונות טובים דרך הטכנולוגיה. אנחנו צריכים לדעת להשתמש באנשים בטכנולוגיות ובמרחב כדי לקדם את החינוך, לא בשביל עברנו, אלא בשביל עתיד ילדינו."
שלייכר אמר שלדעתו, טכנולוגיה אינה יכולה להחליף הוראה טובה. "מערכת חינוך תמיד הייתה מערכת שמרנית. ההורים אוהבים שינויים, אבל לא בשביל ילדיהם. מורים אומרים את ההיפך, שיש יותר מדי שינויים והם לא מועברים טוב במערכת. מבחני פיזה מראים לנו כרגע שטכנולוגיה עושה יותר נזק מטוב. הצלחת שילוב הטכנולוגיה היא לא בהתאמת המוצרים והתוכנות הנכונים. המפתח להצלחה הוא בתכנון וקבלת החלטות. טכנולוגיה לעולם לא תוכל להחליף הוראה. אנחנו צריכים אנשים שיהיה להם החזון והיכולת לחבר בין תלמידים, מחשבים והוראה. מורים חייבים להיות סוכנים פעילים בביצוע השינויים ולא רק סובייקטים שמשתנים לאור רפורמות."
