האחים והאחיות בבתי החולים ובקופת חולים כללית ומאוחדת ישבתו ברביעי הקרוב ל-24 שעות בדרישה לטיפול מיידי באלימות נגד צוותי רפואה. יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, הודיעה אתמול (ראשון) שהשביתה תכלול מרפאות, מכונים ואשפוזי יום, וחדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ, חדרי לידה ומחלקות יולדות יפעלו במתכונת שבת עם צוות אחיות מצומצם. מחלקות הקורונה ובדיקות הקורונה יבוצעו כרגיל.

השביתה נערכת במחאה על שורת מקרי אלימות קשים נגד עובדי רפואה בבתי החולים, לצד עיכוב ביישום הסכמות של הסתדרות האחיות עם משרד הבריאות על צעדים למניעת אלימות בבתי החולים ביניהם נוכחות רציפה של שוטרים בבתי החולים, והצבת מאבטחים במחלקות סגורות ובבתי חולים לבריאות הנפש. צעדים אלו הם חלק ממסקנות ועדה שהוקמה ב-2017 בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, בעקבות שריפתה למוות של האחות טובה קררו ז"ל במרפאת קופת חולים כללית בחולון על ידי מטופל.

משרד הבריאות התחייב ליישם את ההמלצות כבר ב-2018, אך עד היום הן יושמו באופן חלקי בלבד. רק בחלק מבתי החולים מוצבים שוטרים והם לא נמצאים בלילות או בסופי השבוע, ובמחלקות סגורות רבות אין מאבטחים.

מאז ההודעה על השביתה בשבוע שעבר התקיים שיח בין הסתדרות האחיות למשרד הבריאות, שלא הוביל להסכמות על צעדים מיידיים.

"אם לא נגיד 'עד כאן', אנחנו נישאר בסכנה"

"האלימות לא חדשה", אומר ל'דבר' שאול סקיף, יו"ר חטיבת בתי החולים בהסתדרות האחיות, ואח אחראי במרפאת העיניים של המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא בצריפין. "ב-2017 שרפו את האחות טובה קררו זכרונה לברכה. ב-2018 נדקרה אחות בשמואל הרופא שכמעט מתה, ובין לבין היו עשרות מקרים של אלימות פיזית ואלימות מילולית.

"ב-2017 הוקמה הוועדה למיגור והתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות, ישבו שם אנשים מטעם המשטרה, משרד המשפטים, אחראי ביטחון ממשרד הבריאות, וכל סוגי בתי החולים. יצא דו"ח עם המלצות, אבל הדו"ח נכנס ישר למגירה. כשנדקרה האחות ב-2018 אנחנו כעסנו מאוד, והפכנו את המלצות הועדה להסכמה קיבוצי מחייב.

שאול סקיף (צילום: אלבום פרטי)

"אז התחילה הקורונה וכל מיני בעיות אחרות. למרות שהבטיחו ליישם את ההמלצות, בין ההבטחה ליישום הדרך ארוכה. כנראה שאם לא נשב להם על הווריד ונגיד שעד כאן ולא מוכנים יותר, אנחנו נישאר בסכנה."

"אין שוטר בבית חולים בלילה ובסוף שבוע, שם האלימות הכי קשה"

שתי הדרישות המרכזיות של הסתדרות האחיות, שכאמור הוסכמו כבר לפני שלוש שנים, הן שיטור 24/7 בבתי החולים הממשלתיים, ואבטחה במחלקות הסגורות. "היום בחלק מבתי החולים אין שיטור בכלל, ובחלק יש בשעות מסוימות", אומר סקיף, "זאת הבטחה אחת שהופרה. לא יכול להיות שלא יהיה שוטר בבית חולים בלילה ובסוף שבוע. מה, בסוף שבוע אין אלימות? בסוף השבוע מתרחשת האלימות הכי קשה, כי אנשים משתכרים. אין היום בית חולים שמוצבים בו שוטרים בכל שעות השבוע. בחלק יש 8 שעות, ובחלק 16 שעות יומיות.

"גם במחלקות הסגורות של בתי החולים יש אלימות קשה. יש שם אנשים עם צווי אשפוז מבתי משפט בעקבות עבירות אלימות, אפילו אנשים שרצחו. בן אדם יכול להיכנס מבית הסוהר כשהוא קשור בידיים ורגליים ומאובטח על ידי שלושה סוהרים, וברגע שהוא מתאשפז במחלקות הוא הופך לציפור דרור חופשית, מסתובב חופשי במחלקה עם עוד 40 מטופלים. יש אלימות קשה בין החולים.

"אנחנו דרשנו שיהיו במחלקות מאבטחים מסביב לשעון, שעברו הכשרה מיוחדת ויודעים איך להפחית את האלימות. אבל כמו כל דבר במדינה הזאת – כן הוציאו מכרז, לא הוציאו מכרז, הצעת שכר לא רלוונטיות לעבודה מסוכנת כזאת, אין הכרזת מקצוע מועדף. צריך שיגיעו עובדים מיחידות צה"ל קרביות מובחרות, כדי לייצר הרתעה, אבל הם לא מצליחים לגייס."

בתחום האבטחה, סקיף מוחה על כך שהמוסדות הרפואיים כבר קיבלו תקציבים לנושא, שבפועל מופנים לדברים אחרים. "הכסף כבר עבר למוסדות, והם למעשה לא מוציאים אותו על האבטחה, וכשאחות מקבלת מכות אז כולם אומרים 'אנחנו אפס סבלנות' אבל למחרת ממשיכים עם החיים. בבית החולים הפסיכיאטרי לב השרון היה מקרה אלימות קשה, ההנהלה הוציאה הודעת תמיכה, אבל הוועד התריע רק שבוע לפני מקרה האלימות שלא היו מאבטחים במחלקה."

בנוסף לשיטור ולאבטחה, בהסתדרות האחיות דורשים ליישם גם את ההסכמות להקמת סיירת אבטחה שתעבור בין בתי החולים, וסדנאות לצוותים הרפואיים על מניעת אלימות. הסכמה נוספת נוגעת להחמרת האכיפה והענישה על אנשים שתקפו עובדי רפואה: העלאת רף הענישה על עבירות אלימות נגד עובדי רפואה, וכן נוהל שבו המוסדות יהיו אלה שמגישים תלונות נגד תוקפים. "אם עבריין תוקף אותך ואתה לא יודע אם ייענש או לא, אז פחד אלוהים להתלונן נגדו, ואנשים לא מתלוננים", מסביר סקיף. לדבריו, "המוסד צריך גם לעמוד על זה שאדם שתקף איש צוות רפואי לא יחזור לטיפול באותו המוסד – מבחינתי שייסע חמישים קילומטר לבית חולים אחר".

"אם צריך לבחור בין העבודה לבין החיים שלנו, החיים שלנו קודמים"

סקיף מבקר בחריפות את משרד הבריאות ובתי החולים, שלא פועלים בדחיפות הנדרשת. "לא הנהלות בתי החולים ולא משרד הבריאות יקומו ויטפלו במצב. הם חושבים שמקסימום אחות תחטוף, היא בטח תהיה בסדר, או שמקסימום תמות, המשפחה שלה תבכה קצת, אבל אנחנו נמשיך לחיות. לכן, אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. יש כבר הבטחות – הבטחות צריך לקיים. 

"משרד הבריאות קראו לנו לישיבה לפני שבוע, אמרו שינסו להציב שוטרים. אמרנו שאנחנו לא מוכנים לשמוע הבטחות. צריך שיקומו ויביאו כבר את השוטרים. משרד האוצר טוען שתקצב את הדרישות, משרד הבריאות טוען אחרת, אבל הוויכוחים לא מעניינים. הדבר הבסיסי ביותר במצב של סכנת נפשות לעובדים, הוא חובתו של מנהל המוסד הרפואי להבטיח את שלומם של העובדים. שנחזור הביתה בשלום. 

"הכי קל להם לוותר על זה ולחסוך כסף. אבל מבחינתנו, אם צריך לבחור בין החיים שלנו לבין העבודה, החיים שלנו קודמים. לצערי האדישות וההפקרות מסכנות אותנו, ואנחנו לא נקבל את זה. מעכשיו והלאה, בכל מקרה אלימות תהיה שביתה למחרת בבוקר בכל מערכת הבריאות, עד שההסכם למיגור האלימות ייושם במלואו. 

"זה דגל שחור למדינה"

מבחינת סקיף, השביתה אינה צעד רצוי, אלא מוצא אחרון להאצת הצעדים שכבר סוכמו. "אנחנו לא מוכנים לזה שעוד בן אדם נרצח. מעבר לכך, יש גם עניין של השפלה נוראית כשאתה מותקף על ידי אנשים כשאתה מנסה לעזור להם. הדבר הזה צריך להיגמר. המדינה עשתה בזמן הקורונה הרבה עוולות כלפי האחיות: היה צריך להילחם רק כדי שיוסיפו תקנים, שום דבר לא פשוט בא מהמשרד. הם מתנהגים כאילו מובן מאליו שנסכן את חיינו למען המערכת, והם לא מביאים לנו שום הגנה. אנשים הולכים בבוקר לעבודה במשרד וחושבים שימותו? אז למה שאנחנו נלך בעבודה בידיעה שאולי נחיה, אבל אולי נמות?

"אנחנו לא מוכנים יותר לשתוק. ביום רביעי נזעק את זעקתנו, לא מחאה של שעתיים אלה שביתת 24 שעות כולל חדרי ניתוח, מרפאות בקהילה ובבריאות הציבור. אנשים ידעו פעם אחת ולתמיד שחיינו לא הפקר. זה דגל שחור למדינה שלא נשתוק יותר. נשבות על כל מקרה אלימות עד שיישמו את ההמלצות של הוועדה שהם עצמם הקימו".