"חלק מהגורמים לאינפלציה בארה"ב הם זמניים, אבל הנדל"ן ודרישות השכר ימשיכו לדחוף אותה למעלה גם בשנה הקרובה" אומר הכלכלן מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות. לדבריו, המפנה במדיניות המוניטריות בארה"ב כבר בעיצומו, וצפוי להתעצם בהדרגה בחודשים הקרובים.
לגבי ישראל, שפריר אומר כי האינפלציה תישאר גבוהה, אבל נמוכה משמעותית מאשר בשאר העולם, והשקל צפוי להוסיף להתחזק בטווח הארוך, גם אם העלייה שלו מול הדולר תתמתן.
האינפלציה (עליית המחירים) בארה"ב הגיעה לשיא של 40 שנה, 6.8% בשנה. למה שוק ההון הגיב לזה באדישות?
"האינפלציה הייתה גבוהה אבל בהתאם לציפיות. לאורך רוב השנה האחרונה האינפלציה הפתיעה כלפי מעלה. אז השוק נרגע, אבל בפועל האינפלציה עלתה בחדות. היא צפויה להמשך להיות גבוהה. היא כנראה תתמתן מרמתה הנוכחית, אבל תמשיך להיות מעל ה-2% שהפד רוצה".
איפה עומד הדיון על האם האינפלציה זמנית או קבועה?
"חלק מהגורמים לעליות המחירים הם זמניים. יש סימנים ראשונים להקלה מסוימת בשרשרת האספקה; חברות רכב ציינו שהם חזרו לתפוקה מלאה, אז העלייה במחירי הרכבים תתמתן. הדברים האלה ימתנו את המשך עליית המחירים״.
"מצד שני, האינפלציה תישאר גבוהה יותר, בגלל רכיבים פרמננטיים. לדוגמה, מחירי השכירות עלו כל חודש ב-0.4 אחוז, ובסיכום השנה האחרונה ב-3.5%. אנו צופים המשך האצה בקצב עליית מחירי השכירויות ב-4% בשנה הקרובה. זה עלייה פרמננטית, מחירי הנדל"ן נסקו והשכירות תמשיך לעלות. בנוסף, האבטלה יורדת. יש לחצי שכר מאד חזקים. אנחנו רואים ביקוש גבוה מאד לעובדים, ולחצי שכר מאד גבוהים בארה"ב".
בסקירה השבועית שפרסם שפריר מובאים מספר נתונים שמדגימים את לחצי שכר: מספר שיא של עסקים קטנים דיווחו בנובמבר כי בכוונתם עלות את שכר עובדיהם בחודשים הקרובים, מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה ירד לשפל הגדול ביותר מאז 1969, והיקף המשרות הפנויות עלה לרמה של 11 מיליון, קרוב לשיא. שיעור המתפטרים ירד באוקטובר, אבל נשאר גבוה ברמה היסטורית של 2.8%.
איך הפד מגיב לאינפלציה? האם אנחנו כבר בתוך שינוי כיוון מבחינה מוניטרית?
"אם ניקח את הבנקים המרכזיים ונשים אותם על סקאלה, מצד ימין יש את הונגריה, צ'כיה, נורווגיה, פולין. מצד שמאל יש את הבנק המרכזי של אירופה, שצפוי להודיע השבוע שאין שינוי ריבית. באמצע יש את הפד, שהוא כבר קצת נוטה ימינה״.
"למעשה הפד כבר התחיל בטפרינג, צמצום היקף רכישות האג"ח, משמע צמצום מסוים במדיניות המוניטרית המאד מרחיבה. השווקים מתמחרים סיכוי של 100% להעלאת ריבית עד יוני 2022. מעניין מאד לראות מה יהיו תחזיות הריבית של הפד ביום רביעי. זה שיקלול ריביות וזה לא מחייב, אבל זה מעיד לאן הרוח נושבת".
קיים חשש שברגע שהריבית תתגלה הפגיעות של השווקים, שהסתמכו על כסף זול?
"חשש תמיד קיים, אבל מדובר בהעלאה מאד איטית מדורגת. חשוב לזכור, שרמת הריבית הנייטרלית, כזו שהפד לא רואה בתור הרחבה או צמצום מוניטרי, היא 2.5%. אנחנו בכל מקרה מאד רחוקים מזה״.
"מהצד השני, ברמת האינפלציה, יש את אמון הצרכנים. בינתיים עוד לא רואים ירידה בצריכה, אבל מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, הרכיב הבוחן עד כמה 'לא כדאי לבצע רכישות גדולות בגלל העלאת המחירים' זינק לרמות שיא. אם הצרכנים יקנו פחות זה צפוי לפגוע בכלכלה האמריקנית. זה עניין של משחק שהריבית תעלה אבל במתינות".
בישראל אתם צופים שהאינפלציה תעמוד על 0.1% בחודש נובמבר, ותסתכם ב-2.8% בשנה כולה. איך אתה מסביר את הפער מהעולם?
"קודם כל השקל חזק מאד, הוא המטבע החזק בעולם היום, וזה ממתן עליות מחירים. חלק ניכר מהאינפלציה היא מגורמי היצע, וזה ממתן. הסיבה השנייה היא שקשה לעלות מחירים בישראל. יוקר המחייה עדיין גבוה, ויש צעדי מחאה כשרוצים לעלות מחירים. ראית איזה מתקפה עברו היצרנים שרצו לעלות מחירים, גם בתקשורת וגם ברשות התחרות.
בשנה הקרובה, האינפלציה צפויה להתמתן, אבל להשאר גבוהה בהשוואה לעשור האחרון. בישראל רואים סימנים כמו מחירי החתונות והאירועים, שכבר מתחילים להתמתן אחרי שזינקו, ומחירי החופשות שעלו והתמתנו״.
אם השקל ייחלש בצורה משמעותית יכול להיות שנראה קפיצה במחירים?
"אם זה יקרה זה יעלה את האינפלציה בישראל, אבל לא לרמה של ארצות הברית. אולי אם יהיה תיקון חד בשווקים. בטווח הארוך השקל צפוי עוד להתחזק. אני לא יודע להגיד לך באיזה סביבה יהיה השער שלו ביחס לדולר, שגם צפוי להתחזק בשנה הקרובה. אבל הוא יתחזק ביחס לסל המטבעות״.
