על יתרונותיה של התאגדות עובדים עבור העובדים שמתאגדים נדמה שכבר אין צורך להכביר מילים. ההתאגדות משפרת את השכר ותנאי העבודה, מבטיחה ביטחון תעסוקתי ומגינה על העובדים המאוגדים מפני התנהלות שרירותית של ההנהלה. זוהי המהות של כל הסכם קיבוצי וזה א'-ב' של העבודה המאורגנת.
שאלה אחרת, לא פחות מעניינת, היא איך איגודי עובדים משפיעים על רמות השכר והתנאים של עובדים אחרים במשק, עובדים לא מאוגדים שעובדים באותם הענפים שבהם כבר יש עבודה מאורגנת. זו השאלה עליה ביקשו לענות שלושה חוקרים אמריקאים שפרסמו את הממצאים שלהם החודש במסגרת מחקר של המכון למדיניות כלכלית הממוקם בוושינגטון. כלכלת ארה"ב (בדומה מאוד לישראל) מתמודדת בשלושת העשורים האחרונים עם שני תהליכים מקבילים שמשתלבים היטב אחד עם השני. מצד אחד, שיעור ההתאגדות ומספר העובדים המאוגדים הלך וירד בהדרגה בשנים האחרונות לשפל חסר תקדים. כיום, במגזר הפרטי האמריקאי רק 10% מהעובדים מאוגדים. מצד שני, האי-שוויון הכלכלי קפץ בשנים האחרונות למימדים מבהילים. כפי שאתם יכולים להתרשם מהגרף, התהליכים מתואמים אחד עם השני כמו תמונת מראה.
המחקר החדש שמגיע מוושינגטון מחזק פעם נוספת את הטענה ששני הנושאים קשורים זה לזה בקשר ישיר ומובהק. החוקרים ביקשו לבדוק האם היחלשות כוחם של האיגודים המקצועיים במגזר הפרטי האמריקאי השפיעה על רמות השכר של העובדים הלא מאוגדים. הרי על פניו לא אמור להיות קשר בין הדברים וכוחם של האיגודים אמור להשפיע רק על רמות השכר של העובדים המאוגדים בלבד. אלא שאם חושבים על זה, העובדה שבענף מסוים יש נוכחות חזקה של עבודה מאורגנת, יכולה להעלות את רמות השכר של כל הענף מכיוון שגם המעסיקים שאין אצלם במפעל ועד עובדים יטו להעלות את השכר מחשש לכך שהפערים בשכר בין העובדים שלהם לעובדים המאוגדים מעבר לכביש, יגרמו לכך שהעובדים הטובים יעברו לחברה המאוגדת או רחמנא לצלן, אף ינסו להתאגד בעצמם. כך שבתאוריה יש כמה סיבות טובות לכך שלאיגודים המקצועיים תהיה השפעה לא רק על שכרם של העובדים המאוגדים, אלא גם על רמת השכר הכוללת בענף ובמשק, אלא שעד עכשיו ההשפעה הזו לא כל כך נבדקה באופן אמפירי.
ואכן, במחקר החדש מוצאים החוקרים שלאורך זמן לאיגודי העובדים יש השפעה משמעותית גם על שכרם של העובדים הלא מאוגדים. למשל, החוקרים מראים שאם שיעור ההתאגדות בארה"ב היום היה נשאר קבוע משנת 1979, הרי ששכרם של כל העובדים הלא מאוגדים היה גבוה ב-5% משכרם הנוכחי. אגב, ההשפעה הזו מתחזקת ככל שמסתכלים על עובדים ברמות השכלה יותר נמוכות. כך, שכרם של עובדים לא מאוגדים ללא תעודת בגרות היה גבוה יותר ב-9% לעומת שכרם היום, לו שיעור ההתאגדות היה נשאר ברמתו הקבועה לפני 30 שנה. אגב, ממצא מעניין נוסף הוא שההשפעה הזו הרבה יותר חזקה אצל גברים לעומת נשים.
כמובן שניתן לטעון שמה שגרם לשחיקת השכר הם גורמים אחרים שהתרחשו בשוק העבודה כמו שינויים טכנולוגיים, גלובליזציה ומיקור חוץ של העבודה לסין שגרמו לסגירה של תעשיות שלמות בארה"ב והעברתן למקומות עם כוח עבודה זול. על מנת להתמודד עם הטענה הזו, החוקרים שולטים על המשתנים האחרים ומצליחים לבודד את ההשפעה הבלעדית של הכוח הארגוני של איגודי העובדים על רמות השכר. הם גם בודקים ומוצאים שככל ששיעור ההתאגדות בארה"ב הלך וירד, כך גם הקשר בין שיעור ההתאגדות ושכרם של העובדים הלא מאוגדים הלך ונחלש. התוצאה היא שגם אם היום כן יהיה שינוי משמעותי לטובה בכוחם של האיגודים, הרי שההשפעה שלו על השכר של העובד הלא מאוגד תהיה הרבה פחות משמעותית.
פינת האמ:לק;
- מחקר חדש מוצא קשר ישיר בין כוחם של האיגודים המקצועיים ושכרם של העובדים הלא מאוגדים ב-30 השנה האחרונות.
- אם האיגודים היו שומרים על כוחם ב-30 השנה האחרונות, שכרו של העובד הלא מאוגד היה גבוה ב-5% ואילו שכרו של העובד הלא מאוגד ללא תעודת בגרות היה גבוה ב-9% מהשכר שלו היום.
- כפועל יוצא, יש קשר ישיר בין אי-שוויון בהכנסות לשיעור ההתאגדות, מכיוון שירידה בשיעור ההתאגדות מפחיתה הן את יכולת המיקוח של העובדים המאוגדים והן את השכר של העובדים הלא מאוגדים ש"צמוד" במידה מסוימת לשכר העובדים המאוגדים. לכן, החלשת העבודה המאורגנת מגדילה את פערי ההכנסות במשק.
