דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באייר תשפ"ב 19.05.22
23°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 36°אילת
  • 31°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

פרשנות / אל תיקחו את השליח לפרוצדורה

הדיון על הסדרת כלכלת האפליקציות בישראל עולה שלב. אבל העניין הוא לא רק ״להסדיר״, אלא איך להסדיר | שני מודלים מרכזיים ישנם בעולם: באירופה ובקליפורניה; אחד ראוי, והשני עובד בשביל התאגידים

שליח וולט בתל אביב (REUTERS/Amir Cohen)
הדס יום טוב

ועדת העבודה והרווחה מקיימת דיונים להסדרת השוק הפרוץ של כלכלת האפליקציות. הדיון בוועדת עבודה ורווחה (רביעי) מתקיים בעקבות החלטות האיחוד האירופי. אלא שהעניין הוא לא רק ״להסדיר״, השאלה היא איך להסדיר.

כלכלת האפליקציות התפתחה מהר, והמחוקקים במדינות נותרו מאחור. נוצר מצב ביניים של עובדים שאינם מוגדרים כעובדים, מעסיקים שלא מכירים באחריותם לפעילות החברה, שוק ללא כל חוק או רגולציה, דבר שמאיים להחזיר את ההישגים החברתיים בתחום העבודה מאות שנים אחורה.

העובדים בוולט למשל לא יכולים להתאגד, הם לא מכירים אחד את השני, אלגוריתם עלום מעלה ומוריד את הכנסותיהם ומעניש אותם במקרה הצורך. אין להם שום כוח מיקוח מול המעסיק הכול יכול.

וולט מתכחשת לכך ששליחיה הם עובדים ומכנה אותם רק ״שליחים״. מבחינת החברה, האנשים האלה החליטו יום אחד לבוא לאפליקציה ולספק לסועדים שירות עד הבית. וולט לא קשורה לזה בכלל, היא שם במקרה. היא רק פיתחה אפליקציה.

בדיון הקודם בוועדת העבודה והרווחה העירה יו״ר הוועדה, ח״כ אפרת רייטן, לנציג וולט על הנהיגה הפרועה של חלק מהשליחים. רום דביר מהאגף להתאגדות בהסתדרות אמר שהאפליקציה אף מעודדת נסיעה פרועה בגלל איך שהאלגוריתם עובד. נציג וולט אמר שנהיגה פרועה היא בעיה כללית בישראל ולא קשורה לחברה. תאגיד עשיר, ללא שום אחריות למתחרש.

***

שני מודלים מרכזיים יש בעולם להסדרת הכלכלה החדשה: מודל האיחוד האירופי ומודל קליפורניה. הראשון חיובי מאוד, והשני עושה יותר נזק מתועלת.

מודל האיחוד האירופי קובע שאפליקציות בכל מדינות הגוש יוכרו אוטומטית כמעסיקות, ויחויבו לתת לעובדיהן זכויות כמו שכר מינימום וזכויות סוציאליות. ברירת המחדל היא שהאנשים שפועלים במסגרת הפלטפורמה הדיגיטלית הם עובדים, אלא אם הוכח אחרת.

נטל ההוכחה מוטל על התאגידים, ולא על העובדים. רוצים להוכיח שהם אינם עובדים? יתכבדו מנהלי החברות ויעתרו לבית המשפט. לשליח הבודד, לרוב ממעמד בינוני נמוך (העשירון העליון לא עובד בוולט), יש פחות כלים לעשות זאת. המודל הקליפורני לא מסווג את עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות כעובדים. וזו הבעיה הגדולה ביותר במודל הזה.

האיחוד האירופי מגדיר באופן אוטומטי אפליקציה כמעסיק אם היא עונה על 2 מתוך 5 תבחינים: קביעת תגמול עבור עבודה; חיוב העובד לכבד כללים שנוגעים למראה חיצוני או התנהגות; פיקוח על ביצוע העבודה או מעקב אחר תוצאות העבודה; הגבלת חופש העובד לארגן את עבודתו; הגבלת העובד בבניית בסיס לקוחות או ביצוע עבודות עבור צד שלישי.

התבחינים במודל האירופי מספיק רחבים בשביל לכלול את כל מי שבאמת עובד עבור פלטפורמה דיגיטלית. אם אינך שולט במחיר, ואם קובעים לא כיצד להתלבש, אתה עובד של מישהו. אתה לא עצמאי.

המודל הקליפורני מגדיר מי הוא עצמאי דרך תבחינים כמו אי קיום יחסי עבודה, קביעת תעריף לשעה, חופש משליטת המעסיק ועיסוק באותו מקצוע אצל גורמים נוספים. בפועל, המודל לא מסווג את עובדי האפליקציות כעובדים. רוצה השליח בן ה-15 מדרום העיר להיאבק על זכויותיו, יצטרך להתחמש בעורך דין ולגשת לבית משפט. המודל פועל לטובת התאגידים.

***

חלק מעובדי האפליקציות בקליפורניה, נהגים ושליחים, הצליחו בכל זאת לתבוע את התאגידים הגדולים, בניסיון לזכות בהכרה כעובדים. נוצרו מצבים משפטיים בעיתים. בנובמבר 2020, בצמוד לבחירות בארה"ב, עברה בקליפורניה ׳הצעה 22׳ שמחריגה נהגים ושליחים באפליקציות מאותה חקיקה מדינתית. רוב העובדים הצעירים והמוחלשים נותרו שוב מופקרים.

ההסדרה במקרה הזה עשתה יותר נזק מתועלת. חלק מהתוצאות נראות בשטח כבר היום בדמות התפטרויות המוניות ואבטלה גואה בארה״ב. נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן דורש מהתאגידים הגדולים לאפשר לעובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם.

בהצעה שעברה במשאל עם בקליפורניה השקיעו חברות הפלטפורמות הדיגיטליות סכום דמיוני של 206 מיליון דולר, בקמפיינים. הענקיות ״אובר״, ״ליפט״ ודורדאש (שקנתה לאחרונה את וולט) הצליחו לשמור על עובדיהן תחת ההגדרה ״קבלנים״. כנראה שהקמפיין היה שווה את שורת הרווח לחברות, על חשבון העובדים. לאחרונה פסק בית המשפט בקליפורניה ש׳הצעה 22׳ איינה חוקתית, והבלגן נמשך. המודל הקליפורני לא רק פועל לטובת התאגידים, בפועל הוא גם לא עובד.

***

העניין כאמור הוא לא רק להסדיר, אלא איך להסדיר. על שולחן הכנסת מונחת הצעה של שר הבריאות ניצן הורוביץ להגדרת ״משתמש חופשי״ (פרילנסר). ההצעה נולדה לפני כמה שנים בשביל לסייע לפרילנסרים לזכות בזכויות להם זכאים עובדים. ההצעה חשובה, אך לא מתאימה להסדרת כלכלת האפליקציות. הכפפת העובדים בשוק הפרוץ של האפליקציות להגדרה ״פרילנסר״, היא יישום של מודל קליפורניה.

הצעת החוק מגדירה פרילנסר כמי שלפחות 75% מהכנסתו מגיעה מאותו מקום בתקופה מסוימת. זה טוב למעצבים, צלמים ויועצים אסטרטגים; זה רע לשליח וולט מקרית שלום או נהג גט דליוורי מאום אל פחם. ההגדרה של עובד לא צריכה להיקבע על פי סכומי כסף. עובד זה עובד. כמו בתבחיני האיחוד האירופי.

לחייל המשוחרר שעובד ב׳יאנגו דלי׳ אין יכולת לעתור לבית משפט ולהתחיל להוכיח שהוא פרילנסר על פי גודל המחזור. אל תיקחו אותו לפרוצדורה. הוא צריך להיות מוגדר כעבוד בברירת המחדל, אלא אם יוכח אחרת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!