דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

הכנסת דנה בשינוי אופן העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד

בפני חברי הוועדה הוצגה האפשרות של הקמת תאגידי כוח אדם שיעסיקו את המטפלים במקום שיועסקו ישירות על יד המטופלים כפי שנהוג היום | קו לעובד: מעבר מהעסקה מופרטת אחת לאחרת לא יפתור את הבעיה

מטפל סיעודי זר עם קשיש (צילום אילוסטרציה: אביר סולטן/פלאש90)
מטפל סיעודי זר עם קשיש (צילום אילוסטרציה: אביר סולטן/פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

הוועדה המיוחדת לנושא העובדים הזרים של הכנסת דנה היום (שלישי) באפשרות לשינוי אופן ההעסקה בענף הסיעוד. בין האפשרויות שהוצגו לוועדה היו מעבר חלקי או מלא להעסקה באמצעות תאגידי כוח אדם, בניגוד למצב כיום בו נאלצים המטופלים להעסיק את העובדים בעצמם.

האפשרות להקמת תאגידי כוח אדם היא אחת החלופות שבוחן הצוות הבין משרדי שהקימה שרת הפנים איילת שקד לבחינת הסוגיה בספטמבר האחרון.

מנהלת תחום עובדים זרים במינהל האוכלוסין עו"ד ענבל משש, שמרכזת את הצוות הבין משרדי, דיווחה לוועדה שבשלב זה הצוות טרם סיים את עבודתו ולא גיבש עמדה חד משמעית בנושא צורת ההעסקה הנכונה. לדבריה, הצוות צפוי להגיש את המלצותיו רק בסוף מרץ.

תאגידים לא יפתרו בהכרח את הבעיה

"ברור לנו שיש כאן אוכלוסיית מעסיקים ייחודית. זה לא המעסיק שאנחנו פוגשים במשרד, באתר בנייה או בחברה", אמרה עו"ד שירי לב-רן לביא הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה, בהתייחס לצורת ההעסקה הנוכחית. "מכיוון שזה ברור לנו אנחנו מתייחסים אליהם באופן הרבה יותר רגיש. אנחנו לא שולחים מפקחים למטופל סיעודי".

עם זאת, ציינה לב-רן לביא שבמציאות המשפטית בישראל גם הקמת תאגידי כוח אדם בתחום הסיעוד לא תאפשר, כנראה, ניתוק מלא של המטופלים מאחריות כמעסיקים. היא הסתמכה על פסקי הדין של בתי הדין לעבודה שמטילים אחריות מעסיקית גם על מזמיני שירות. לדבריה, מכיוון שהעובדים הזרים בסופו של דבר מבצעים עבודות עבור המטופלים הסיעודיים, בהתאם להוראותיהם, ועל פי רוב בביתם, הם חשופים לאותה אחריות.

אלעד זכות, יועץ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי העריך ששינוי באופן ההעסקה של העובדים הזרים יביא תוספת עלויות לשירותי הסיעוד. "מאוד חשוב לנו שככל ותהיה עלות נוספת, היא לא תגולגל על המשפחות", אמר. עו"ד משש אמרה בתגובה שהצוות בראשותה הונחה לגבש הסדר שלא יהיה כרוך בתוספת עלויות למטופלים עצמם.

נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף התקציבים באוצר העריכה שניתן ליצור מודל כלכלי ללא תוספת עלויות. "תמיד אפשר להגיד שצריך יותר כסף אבל זה לא תמיד הפתרון", טענה. לדבריה, אם בכל זאת תהיה תוספת עלות, המקום לדון כיצד היא תתחלק בין תקציב המדינה, הביטוח הלאומי והמטופלים יהיה בדיוני התקציב לשנת 2023.

"אנחנו חושבים שזה הכרחי להוריד את הנטל הבירוקרטי על המשפחות" אמרה המשנה למנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, מיכל דבורצקי. "להעסיק היום עובד זר זה מורכב לכל אדם, גם לי. כולם זקוקים בסוף לעזרה להבין את הפרשנויות ומה הם צריכים בסוף לעשות מבחינת העסקה, מה מותר ומה אסור".

לדבריה, המשרד תומך במודל גמיש שיאפשר חופש בחירה למשפחות אם להעסיק עובד זר באופן ישיר או לקבל שירותים מלאים מתאגיד כוח אדם סיעודי.

"אנחנו לא רוצים תאגידים לחשבות שכר שתכליתם רק לתת תלושי שכר", הבהירה דבורצקי. "הכוונה שלנו היא לתאגידים שייתנו שירותים מלאים מתוך ראייה רווחתית כוללת ומחשבה על שמירה על הרצף הטיפולי".

"התאגידים יביאו לעלייה מטורפת בעלויות ההגעה לארץ"

מיטל רוסו, מקו לעובד אמרה שבחינת האפשרות לעבור מהעסקה מופרטת אחת לאחרת לא תפתור את הבעיה, ואף תביא להחמרתה. רוסו קראה להקמת תאגיד סיעוד ציבורי, ללא מטרות רווח.

"לצערי הרב כולם יודעים שכיום העובדות הללו משלמות עשרות אלפי שקלים דמי תיווך כדי להיכנס לישראל", אמרה, "ואנחנו סבורות שהעסקה באמצעות תאגידים תביא לעלייה מטורפת בעלויות ההגעה לארץ".

לדבריה, קו לעובד מתנגד למהלך אם הוא לא ילווה בהסדרת הגעתם של העובדים לארץ בהסכמים בילטרליים (בין מדינתיים) שימנעו את גביית דמי התיווך הלא חוקיים.

"עובדות סיעוד מועסקות במתכונת של 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, וחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהן", הוסיפה רוסו. "לא מזמן היינו אצלכם בוועדה בדיון ולמדנו שהביטוח הלאומי לא מעביר כיום מידע לרשות האוכלוסין על עובדות סיעוד שנפגעו מינית".

רוסו הביעה דאגה ששינוי אופן ההעסקה עשוי רק לצמצם את הפיקוח ואת אמצעי האכיפה על זכויות העובדים ותנאי העסקתם.

דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל הבהיר שכיום יכולות חברות הסיעוד להעסיק את העובדים בשעות המוקצות על ידי הביטוח הלאומי בלבד, והמשפחות מעסיקות ביתר הזמן באופן פרטי.

"רק 13% מהמשפחות בוחרות לקבל מהביטוח הלאומי כסף מזומן ולהעסיק את העובד לגמרי בעצמם. ביתר המקרים אנחנו מעסיקים את העובד בלמעלה מ-60% משעות העבודה שלו בהתאם לזכאות לשעות סיעוד", אמר.

לדברי רז, חברות הסיעוד מעוניינות לקבל את האחריות המלאה על נושא השכר של העובדים, כך שכל דיוני השכר, גמר חשבון, תלושים וכו' יתנהל מולן ישירות. הסיעוד". ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מט"ב הדגיש שעובדי הסיעוד הזרים זקוקים לתמיכה רגשית ונפשית ולהדרכה שחברות הסיעוד יוכלו להציע.

"לאזן בין הזכויות של המטפלים ושל החולים"

העיתונאית לינוי בר גפן, שהקימה חברה לסיוע לחולים עם מחלות קשות ומעסיקה יחד עם בן זוגה עובדים זרים בסיעוד, אמרה: "הסיפור פה הוא מצוקה של שני הצדדים: קודם כל של החולים, אבל גם של העובדים בתחום".

"אלו לא אנשים שהגיע כמלאכים הם באו לעבוד, לפרנס את משפחתם. צריך לאזן בין הזכויות שלהם ושל החולים", הוסיפה.

בר גפן העלתה גם את נושא מצוקת כוח האדם שקיימת כיום בתחום, ולדבריה מביאה להתייקרות משמעותית בשירותי הסיעוד ומונעת נגישות אליהם למשפחות מעוטות אמצעים.

מיכל אברט קטן, חברת הנהלת ארגון לשכות ההשמה הפרטיות 'אחיעו'ז אמרה שמה שנדרש היא הסדרה כוללת בחוק של תחום העסקת העובדים הזרים בסיעוד.

"אני משוכנעת שברגע שהענף הזה יעבור ל-100% יבוא עובדים בהתאם להסכמים בילטראליים, בעיית המחסור בעובדים תיפתר", טענה, "זה יצמצם את דמי התיווך שנגנבים מהעובדים בניגוד לחוק ועובדים יתחילו להיכנס לכאן כמו שצריך. ברגע שייכנסו מספיק עובדים הענף יתיישר ויתייצב באופן טבעי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!