המועצה לצרכנות הודיעה אתמול (שלישי) כי תגיש תביעה ייצוגית נגד העמלות הכפולות שמשלם הציבור בעת משיכת כסף בבנקט פרטי. זאת בעקבות הדיון בועדת הכלכלה בכנסת בכוונתה להגיש תביעה ייצוגית.

עופר פיינשטיין מנכ״ל המועצה לצרכנות: "הסגירה הסיטונאית של סניפי בנקים פוגעת קשות בצרכנים המוחלשים. הצבת מכשירי בנק אוטומטיים פרטיים אינה פותרת הבעיה. על כל זה גביית עמלה בנקאית בגין שירותים חיצוניים אלו מהווה הטעיה ברורה של הציבור, הסבור כי די בעמלות המופקעות שגובות החברות הפרטיות בעלות המכשירים. המועצה לצרכנות תגיש תביעה ייצוגית בעניין."

ברקע התביעה עומד התהליך בו הבנקים סוגרים סניפים ברחבי הארץ, ואינם מציבים במקומם אלטרנטיבות לצרכנים. באזור של סניפי הבנקים הסגורים, מציבות חברות פרטיות, מכשירים אוטומטים למשיכת כספים. לפי איגוד הבנקים, במקומות בהם נסגר סניף מוטלת עליהם חובה להציב כספומט "נדרש" – סטטוס שמחייב אותו לפעול בעמלות נמוכות. על פי התחקיר, ישנם מקומות בהם נסגרו סניפים ואף הכספומטים שהיו בהם הוסרו, בניגוד לכאורה לתנאי הסגירה.

במקביל, בכספומטים לא בנקאיים, נדרש תשלום על משיכה לצד תשלום נוסף לבנק – עמלת שורה. לפי המועצה לצרכנות נעשית הטעיה – הציבור אינו יכול לדעת כראוי שיש עמלה נוספת על העמלה שנגבית ע"י החברה הפרטית. גם במכשירים בהם מופיעה הודעה על העמלה, הרי שזו אינה מובנת לציבור מאחר וגובה העמלה הפרטית מוצג ולא מוצג גובה העמלה הבנקאית הנוספת. במקומות אחרים מופיע באותיות קטנות הפניה לבנק לבדוק את העמל ולכאורה מנוגד לחוק הגנת הצרכן המחייב הצגת מחיר כולל.

תביעה ייצוגית כבר מתנהלת 

בשנת 2018 הגישו עו"ד אמיר ישראלי ושלומי כהן בקשה לניהול תביעה ייצוגית בדיוק בנושא הזה. לקראת סוף שנת 2020 הבקשה לתביעה ייצוגית התקבלה ע"י השופט שמואל בורנשטין. בהחלטתו לקבל את התביעה קובע השופט כי המבקשים הוכיחו ברמה הנדרשת כי שלושת הבנקים גבו עמלות שלא כדין, וכי האופן בו מודיעים הבנקים על העמלה מטעה.

באיגוד הבנקים אמרו בתגובה שהנתונים מראים שהשירות שמקבל הצרכן הישראלי מן הבנקים בהיבטי פריסת כספומטים וסגירת סניפים הוא מן הטובים בעולם. "מספר הכספומטים בישראל, ביחס לשטח, הינו הגבוה בעולם. מספר הסניפים לאלף קילומטר הוא גדול באופן משמעותי מן הממוצע המקובל במדינות ה-OECD. שיעור סגירת הסניפים בישראל הינו נמוך מן המקובל בעולם ולמרות זאת, רק בישראל  הבנקים נדרשים לאישור של המפקח על הבנקים על מנת לסגור סניף וזאת בניגוד לכל מגזר עסקי אחר".

הבנקים טוענים כי 85% מהפעילות הבנקאית  מתנהלת היום באמצעים דיגיטליים ולכן סניפי הבנקים נשארים במרבית שעות היום ללא פעילות משמעותית, אך מוסיפים: "המערכת הבנקאית רגישה ותעשה את כל המאמצים שעומדים לרשותה כדי להקל על ההתנהלות של האוכלוסייה המבוגרת מול הבנק. המערכת הבנקאית ביחד עם הפיקוח על הבנקים והמשרד לשוויון חברתי ביצעה פעולות רבות כדי לשפר את נגישות האוכלוסייה המבוגרת לבנק."

ציון הקריטריון של פריסה לפי מרחק לא בהכרח משקף תמונה מלאה של המצב, בעוד מדינות שונות מתאפיינות לא רק בגודל שונה, אלא גם בפיזור אוכלוסיה שונה. הבנקים לא מסרו נתונים על כספומטים ביחס לגודל אוכלוסייה.

על פי סקירה שפרסם מרכז המידע של הכנסת בתחילת השנה, חלק גדול מהכסף אכן נמשך מכספומטים בנקאיים שעמלותיהם זולות יותר מכספומטים אחרים וממוצע המשיכה בהם עולה על 1,000 ש"ח, לעומת מגבלה של 500 ש"ח בחברת כספונט, חברה המחזיקה בכ-70% מהכספומטים הפרטיים. יחס זה בין גודל המשיכה לגובה העמלה – העומד על שנע בדרך כלל בין 5-8 ש"ח בכספונט, מעיד על נתח עמלה גבוה יותר בכספונט, בייחוד לאור התשלום הנוסף של עמלת שורה בבנק. לבנקים יש כ-2,000 כספומטים, ואילו לחברות אחרות יש כ4,600 כספומטים, מה שיוצר נגישות גבוהה מאוד, אך גם עמלות משיכה גבוהות יחסית ברוב המכשירים.

בעוד ישראל נמצאת במקום השני לכספומטים לפי שטח, היא נמצאת רק במקום השישי לפי גודל אוכלוסייה. עם כ-133 כספומטים ל100,000 איש 47% יותר מהממוצע של מדינות OECD.

כספומטים לא בנקאיים משמשים רק 10% מסך הכסף שנמשך אך כ25% ממספר המשיכות – עדות נוספת לנתח היחסי הגבוה יותר שלהם בעמלות ביחס להיקף הפעילות.

עם זאת, יש להביא בחשבון כי עלות התפעול כספומט בתוך סניף בנקאי הינה נמוכה משמעותית לעומת תפעול כספומט בחנות פרטית או באזור מסחרי (בקיר). הבנקים גם לא נדרשים לשלם אשראי על השטרות שבכספומטים, בניגוד לחברות המסחריות הפועלות בתחום.