מספר המתפטרים עלה ב-30% בספטמבר לעומת אפריל, וב-8% לעומת מספרם לפני המשבר, כך עולה מניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם היום (רביעי).
על פי ניתוח המכון, נוספו בין אפריל לספטמבר 33 אלף מתפטרים. במכון מעריכים שלמרות הנתונים, עדיין מוקדם לקבוע שמגמת 'ההתפטרות הגדולה' שמאפיינת את שוק העבודה בארצות הברית ניכרת גם בשוק העבודה הישראלי.
במכון מציינים שבתחילת משבר הקורונה, במרץ-אפריל 2020, חלה עלייה חדה במספר המתפטרים, שהושפעה ככל הנראה מהרצון לנצל את ההזדמנות ליהנות מהזכאות לדמי אבטלה, שהייתה נגישה לאלו שבחרו להתפטר בשל היציאה לחל"ת. מאז מאי 2020 החלה ירידה במספר המתפטרים על רקע מגמת התאוששות המשק וסיום ההקלות בזכאות לחל"ת מאז יוני 2020. לעומת זאת, החל ממאי 2021 החל גל נוסף של התפטרויות.
אחד ההסברים האפשריים שמציעים חוקרי המכון, דפנה אבירם-ניצן ורועי קנת פורטל, ההתאוששות הכלכלית של המשק והביקוש הגדול לעובדים, שמקנים לעובדים ביטחון רב יותר לעזוב את מקום עבודתם. קשיי המעסיקים בגיוס עובדים למגוון משרות פנויות במשק, רובן משרות בתחומים שבהם השכר הוא סביב המינימום, מחזקת לדבריהם את ההשערה שהסיבה לגידול הנוכחי במספר המתפטרים קשורה לכך שחלק מהמתפטרים מאסו בעבודה שאינה עונה על הציפיות שלהם מבחינת שכר או סיפוק מקצועי.
החוקרים אינם ממהרים לייחס את העלייה בשיעור המתפטרים לתופעת ההתפטרויות ההמוניות שמאפיינת כיום את שוק העבודה בארצות הברית ובקנדה, שאף זכתה לכינוי 'ההתפטרות הגדולה'. "מאחר שמדובר בנתונים של חמישה חודשים בלבד, לאחר מגמת ירידה בשנה שקדמה להם", כתבו החוקרים, "להערכתנו עדיין מוקדם לקבוע שמגמת 'ההתפטרות הגדולה' קיימת גם בישראל. יש להמתין לנתונים נוספים כדי לקבוע אם מדובר בגידול זמני שמשקף תגובה טבעית לשלב ההתאוששות הכלכלית, לאחר שנה שבה אנשים המתינו עם הרצון או השאיפה להתפטר עד להתאוששות יציבה של שוק העבודה, או בשינוי העדפות של העובדים בעידן של פוסט-קורונה".
עוד הדגישו שנתוני המתפטרים שבחנו כוללים הן את המתפטרים שנשארו בכוח העבודה, כלומר מחפשים כיום עבודה חדשה, והן את אלו שהתפטרו וכיום אינם מחפשים עבודה באופן פעיל. בעוד בתחילת המשבר במרץ-אפריל 2020 ירד שיעורם של המתפטרים שחיפשו עבודה, מאז שיעורם מקרב המתפטרים הלך וגדל (עם נפילות מדי סגר).
"מגמה זו מרמזת על רצון של המתפטרים לשפר את מצבם בשוק העבודה, ולא מתיישבת עם התיאוריה שלפיה המתפטרים מאסו בשוק העבודה באופן כללי ולא רוצים לעבוד כלל". שיעור המתפטרים החודשי שמחפשים עבודה נכון לספטמבר 2021 עמד על 36% מהמתפטרים, כ-8 נקודות אחוז יותר בהשוואה לשיעורם ערב המשבר (ינואר-פברואר 2020).
לכך מצטרפים גם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלדברי החוקרים מלמדים שעד למחצית הראשונה של נובמבר 2021 חל גידול חד של כמעט 150 אלף מועסקים במשק (לעומת המחצית השנייה של אוקטובר), מהם כ-30 אלף איש ואישה שהיו מובטלים וחזרו לעבוד, וכ-120 אלף איש שלא היו בכוח העבודה מכיוון שלא חיפשו עבודה, ולראשונה בתחילת נובמבר 2021 חזרו לשוק העבודה כמועסקים.
מהו מודל החל"ת הנכון לישראל?
עוד ציינו במכון לדמוקרטיה שסקר מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה שערך המכון באוגוסט 2021 לימד שקרוב למחצית מהמשיבים שהיו מובטלים או בחל"ת וחזרו לתעסוקה, החליפו מקום עבודה או תפקיד, מהם 24% החליפו גם מקום עבודה וגם תפקיד, כ-18% החליפו רק את מקום עבודתם אבל נותרו בתפקיד דומה (48% מקרב אלו שהחליפו מקום עבודה), וכ-5% חזרו לתפקיד אחר באותו מקום עבודה.
"ממצא זה משקף את הדינמיות שמאפיינת את שוק העבודה הישראלי במהלך משבר הקורונה, כשמודל החל"ת הישראלי אפשר מעבר קל יחסית בין מקומות עבודה", כתבו החוקרים, והוסיפו שהדבר מושפע גם ממודל החל"ת בישראל, שבו קבלת דמי החל"ת לא עברה דרך המעסיק, בניגוד למודל הגרמני או האירופי.
"ייתכן שהמסקנה שעולה מנתונים אלו, שמחייבת כמובן בדיקה השוואתית מול מדינות אירופה, היא שמודל החל"ת האירופי, ששומר את הקשר ההדוק בין המעסיק לעובד בתקופת החל"ת, מתאים יותר למשברים קצרים, בעוד דווקא מודל החל"ת הישראלי מתאים למשבר ממושך כמו משבר הקורונה, שבו היתרון בעידוד עובדים למצוא חלופות תעסוקה אצל מעסיקים אחרים עולה על היתרון של שימור הקשר שבין המעסיק לעובד".
עם זאת, ציינו החוקרים שמגמת העלייה במספר המתפטרים לא מאפיינת כיום את כל העולם: הנתונים מקנדה, יפן, ניו זילנד והאיחוד האירופי אינם מצביעים כיום על עלייה משמעותית במספרי המתפטרים.
