עדי ארבל, חבר במכון לאסטרטגיה ציונית – מכון מחקר והגות שנוסד בידי איש הימין ישראל הראל – ובלוגר פעיל, הגיע לצפות בפסטיבל 'מנופים' כחלק מימי 'שירה מקודשת' שנערך בבניין כלל בירושלים, ביום חמישי שעבר. הפסטיבל האמנותי, שנערך זו השנה השנייה, היה פתוח לקהל הרחב והתקיים באחת הרחבות של הבניין. בהופעה באותו ערב לקחו חלק חמש מקהלות ירושלמיות ובינהן גם מקהלה של הכנסייה הארמנית, "הגעתי למקום ברבע לשמונה וכבר אז התחילו צעקות של כמה חבר'ה, חלקם חרדים וחלקם רק חובשי כיפות". בניגוד לפרסום של ארגון הימין הקיצוני להב"ה על כך שמדובר באירוע של מיסיון נוצרי, האירוע היה ברוח ירושלמית טיפוסית. המקהלות שלקחו חלק באירוע מייצגות את מגוון הפנים של ירושלים; הייתה מקהלת ילדות, מקהלת אורטאריו ואף נשים פיליפיניות שעובדות בארץ כמטפלות סיעודיות.
"בהתחלה גופשטיין לא היה שם, אבל אחר כך הוא הצטרף ביחד עם הנוער שמלווה אותו. אני לא נחשפתי לשום אלימות פיזית פרט לאלימות מילולית מאוד לא נעימה. הצעירים צעקו הרבה, שרו "עם ישראל חי" ובעיקר ניסו לפוצץ את האירוע". ארבל מספר שמקהלת הילדות העדיפה לא להופיע בשל המהומה ומחשש לאלימות. כשהגיעה, סילקה המשטרה את גושפטיין ופעיליו, והזיזה את המקהלות לרחבה התחתונה של הבניין.
אירועי האמנות 'מנופים', ביניהם גם אירוע המקהלות בבניין כלל, בשנה שעברה 2015
"התבאסתי מאוד על האירוע, תוך כדי ניסיתי לדבר עם החבר'ה הצעירים שהיו לידי ששרקו בוז, ניסיתי להסביר להם שזה אירוע יפה ונעים וכדאי להם לשבת ולהקשיב ואם הם רוצים למחות הם צריכים למחות בחוץ, אבל זה לא עזר כל כך. מה שכן, הם היו חכמים מספיק לא להפעיל אלימות פיזית." ארבל מתאר שברגע שגופשטיין נכנס הנערים הקיפו אותו ושלפו מצלמות, "לשוטרים לקח המון זמן לפעול והם מאוד נזהרו שם והם פינו את גופשטיין בצורה לא אלימה."
גופשטיין מצידו, טוען כי הופעלה עליו אלימות, ואף נאזק למיטה במהלך מעצרו. בנוסף, הבטיח גופשטיין כי יגיש תביעה כנגד השוטרים שהפעילו כלפיו אלימות, לטענתו. רק בתחילת החודש, פורסם כי המשטרה תפצה ב-30,000 שקלים את איש הימין הקיצוני ועוד שני פעילים על חיפוש בלתי חוקי שנערך בהם בהר-הבית.
לא להאכיל את הטרול
כשחזר הבית, ארבל העלה פוסט לדף הפייסבוק שלו, בו תיאר את הכעס הרב שהיה לו כלפי התנהגותו של גופשטיין, "העניין של להב"ה זה לא מיסיון ולא התבוללות, איש משועמם מחפש כותרות, כך זה היה נראה לי. החלטתי אבל שאם אני אכתוב 'בנצי גופשטיין אפס' ו'בנצי גופשטיין מניאק' זה לא יזיז לו". ארבל כתב 'בנצי גופשטיין בן-זונה", ופירט את דעתו מעשיו של גופשטיין. "החלטתי להוריד את הכפפות במסגרת תפיסתי שלא צריך להיות סבלניים כלפי אנשים שלא רוצים להיות סבלניים."
הפוסט נהיה ויראלי תוך זמן קצר, וצבר אלפיי לייקים ומאות שיתופים. תוך פחות מחצי יממה פייסבוק החליטו להוריד את הפוסט, "אני מעריך שחברי להב"ה התלוננו על הפוסט ולכן הוא ירד. הנחתי שבשימוש שלי בתיאור את בנצי גופשטיין כבן זונה, זה יפריע לו. ובשישי הוא באמת העלה פוסט שבו הוא התייחס גם אלי למרות שאיננו מכירים, אז אני מניח שזה הזיז לו."
לארבל, המזהה את עצמו כאיש ימין, ברור הנזק שגופשטיין עושה לחברה הישראלית "המסר שלי הוא כנגד גופשטיין, למרות שזה לא מזיז לו מה אני או אתה חושבים, ומכיוון שהייתי עד ראייה לכל האירוע ויש לי כבר הרבה זמן ביקורת על האיש. הפעם הרגשתי שזו ההזדמנות הנכונה לבוא ולהסביר את הנזק שהוא עושה ולחשוף את הדרכים שבהן הוא פועל. וכלל לא התייחסתי בפוסט לילדים. גופשטיין משתמש בהם, כי ילדים הרבה יותר קל להסית, בטח שנוער שמחפש משמעות ואין לו מסגרות אחרות. ללא גופשטיין הנוער הזה בכלל לא היה מרגיש באירוע כבעייתי, אבל מכיוון שגופשטיין נותן להם את המיסגור לאירוע כמיסיון (כלומר כאירוע שמטרתו כביכול היא המרת דת – ד.ט.) – זה מה שהתסיס את הכל."
