חברת KEILOT הישראלית מוכרת טכנולוגיות מים ואנרגיה נקייה לחקלאים בקניה, בצורה שמותאמת לצרכיהם, ומאפשרת להם להיחלץ ממלכודת התלות בדלק ומים מזוהמים. המחיר מבוסס על יכולת התשלום הקיימת של הכפריים בקניה, בתיווך הלוואות מיקרו מבנקים מקומיים. פיתוח המוצרים נעשה בחממה טכנולוגית בערבה, ו-KEILOT (שילוב בין לקניה לאילות) – חברת בת של אילת אילות אנרגיה מתחדשת (חל"צ), משווקת אותם בקניה.
"אני מתעסקת במודלים עסקיים של כלכלה מעגלית", אמרה ימית נפתלי מחברת HOME BIOGAS, בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת שנערך ביום חמישי במלון דן אילת. "יש לנו כמה מוצרי OFF GRID, לייצור ביו-גז בעיכול אנאירובי. יש לנו גם מערכת שמכוונת לבתים מודרניים ומטבחים תעשייתיים, אך המוצר הראשון שלנו, מתאים לאפריקה. היא לא מחוברת למים או חשמל. לוקחים פסולת אורגנית לפתח, אין ריחות. אפשר לקנות אותה באינטרנט. זה מחובר לצינור גז לכירה, ומאפשרת בישול של עד שעתיים ביום. אפשר לחבר אותה אפילו לאסלה".
המערכת מאפשרת לנצל פסולת אורגנית וצואה, להפקת גז לבישול ודשן, ללא צורך בשינוע של הפסולת או במערכת ביוב. המוצר נמכר במעל 100 מדינות, אך החברה עדיין לא הגיעה לרווחיות משמעותית. למוצר עצמו יש כבר תועלת סביבתית – וסך הדגמים הפעילים קולטים כ-15,000 טון פסולת בשנה. החברה מתמקדת כיום בפיתוח מוצרים שמתאימים דווקא לצרכים של משקי בית ומוסדות בעולם המפותח, מה שעשוי להעביר אותה לרווחיות.
חברות נוספות ש-KEILOT משווקת היא המוצר של חברת SOLAV, לחימום סולארי של מים שמקטין ב-40% את הצורך בהרתחתם לבישול. מוצר נוסף הוא מערכת סינון מים של חברת Nufiltration.
"בצד אחד מכניסים מים מכל מקור ובאמצעות מנואלה, או בעזרת חשמל, מסובבים מנואלה דוחפים את המים דר ממברנה והם יוצאים נקיים. מבחינתם זה גיים צ'יינג' עם אפס בקטריות ומי שתיה איכותיים", אומרת אורית מרום, מחברת KEILOT.
על היכולת לשווק את המוצרים בכפרים בקניה אמרה מרום: "זה היה תהליך של שנתיים. התקשרנו עם קואופרטיבים חקלאיים, עשינו ROAD SHOW (הליך שיווקי שבו מציגות חברות את כוונות גיוס ההון שלהן בפני משקיעים) לבנקים, כדי שיסכימו לתת מימון לחקלאים. היה צריך ליצור אקוסיסטם שלם כדי שזה יצליח. יש לנו חברה בניירובי עם 27 עובדים". עובדי החברה בקניה אינם רק אנשי שיווק, הם לומדים את המערכות, ומספקים שירותי תחזוקה שלהן לרוכשים.
"יש לנו מרכזי הדגמה בכפרים, ועושים אירועים שבהם מביאים את הטכנולוגיות שלנו ומציגים אותן לחקלאים. אנחנו עושים גם התקנה וליווי, תחזוקה ותקלות", אומרת מרום.
עד היום נעשו קרוב ל-200 התקנות של טכנולוגיה ישראלית בכפרים, בבתי יתומים ובבתי ספר. מערכת בדרך כלל עולה בין מאות דולרים ל-1,000 דולר, אך מבנה המימון בנוי בהתאם ליכולת התשלום הקיימת של החקלאים בכפרים.
"כישראלים, אנחנו לא יודעים לגבות כסף מהחקלאים המקומיים. יש מנגנון מעניין במיקרו פיננסים – יש להם חשבונות בנק, וכל 10 חקלאים ערבים זה לזה. אם אחד לא מחזיר את ההלוואה, 9 שכנים שלו צריכים לשאת בהלוואה הזו", אומרת מרום.
"במצב כזה, כשאנחנו באים כאירופאים ורוצים למכור ונותנים מימון – כשהוא יודע שזה נופל על השכנים, הוא טורח להחזיר את ההלוואה. אנחנו באים עם מוצר וחבילת מימון. הם משלמים במטבע מקומי. ההלוואות הם מבנקים מקומיים, ואנחנו מקבלים תשלום מלא מהבנק עם המכירה. החזר ההלוואה נמשך מספר שנים ובסופו של דבר, החקלאי מקבל טכנולוגיה נקייה ומודרנית בבעלותו, ללא כל תשלום נוסף".
פוטנציאל של מאות אלפי מוסדות קטנים
"בפרויקט בתי הספר, אנחנו נותנים חבילות בעלות של 13,000 דולר. אם אתה מכניס בחבילה עם כל התשתיות – 9 יחידות הום ביוגז, כיריים גדולים, מים וחשמל ביחד, גופי המימון מאוד שמחים לממן בתי ספר, כי זה גוף יותר יציב מבחינתם לעומת חלקאים בודדים. מבחינתנו זה מגדיל את העסקה ובית הספר יודע להחזיר את זה בקלות", אומרת דורית בנט, מנכ"לית אילת אילות. – יש 350,000 בתי ספר. תכפילו בסכומים שאמרתי, תראו איזה סדר גודל של פוטנציאל שוק וזה רק בקניה. הפוטנציאל הוא אדיר".
אף על פי כן, אתגר המימון הוא משמעותי. לחברה יש צורך בהון כדי לבטח את סיכוני האשראי, על מנת להגדיל את היכולת של מוסדות ומשקי בית אפריקאים ליהנות מטכנולוגיה ישראלית למים ואנרגיה נקיים.
