הבנק המרכזי של הודו דן אתמול (שישי) בהחלטה על חרם מוחלט על כל זיקה לכלכלת הקריפטו, כך דיווח העיתון ההודי 'האקונומיק טיימס'.

על פי הדיווח, בבנק ההודי חוששים מהטלת רגולציה על נכסים לא מוחשיים שמקורם מחוץ למדינה, כמו גם מחוסר היציבות שלהם והסיכונים הנובעים מהם. ב-2018 נאלץ הבנק להימנע מהטלת חרם כזה בעקבות צו משפטי, אבל היום מקודמת במדינה הצעת חוק שתאסור על שימוש במטבעות קריפטו.

ברוסיה יש מחלוקת מהותית ביחס לכלכלת הקריפטו. בעוד הבנק המרכזי מעוניין בהטלת חרם כולל, יש מחוקקים שמקדמים הצעות חוק לרגולציה של הקריפטו. הבנק המרכזי הרוסי מודאג מכך שהחזקה במטבעות קריפטו צוברת תאוצה בקרב אזרחי המדינה, מה שלטענתו מהווה סיכון ליציבות הפיננסית.

לפי רויטרס, למרות עמדות עקביות של הבנק המרכזי נגד קריפטו, כיום חל ברוסיה איסור רק על שימוש בו כאמצעי תשלום, והחזקה במטבעות קריפטו כנכס מותרת. המסחר בקריפטו ברוסיה כבר הגיע לכ-5 מיליארד דולר בשנה, לפי הבנק המרכזי.

הבנק אמנם מקדם חקיקה שתטיל חרם על כל שימוש במטבעות קריפטו, אבל לא בטוח שבכוחו לגרום לחוק כזה לעבור בפרלמנט.

כורי קריפטו לא חוקיים בסין לומדים לחמוק מהממשלה

בחודש מאי האחרון הכריזה סין חרם מוחלט על קריפטו, החלטה שהשפיעה בייחוד על תעשיית כריית הקריפטו.

בעקבות ההחלטה, התפנתה צריכת חשמל בהיקף עצום של כ-8 ג'יגה-ואט, אותם צרכו הכורים. מדובר בחשמל שסין זקוקה לו בדחיפות, לאור הצמיחה המהירה בפעילות התעשייתית שלה.

חלק מהכורים עברו מסין לארצות הברית, קזחסטאן השכנה ומקומות אחרים, אבל יש כאלה שהחליטו להישאר במדינה אבל להסוות את פעילותם. בעבר פעילות מסוג זה הייתה קלה לאיתור, דרך צריכת החשמל מהרשת וכתובות ה-IP של הכורים. אבל היום, הפעילות הלא חוקית הזאת מוסווית היטב.

בראיון לערוץ הטלוויזיה CNBC סיפר אחד מבעלי עסקי הכרייה הבינוניים כיצד החליט לפצל את הציוד שלו, והשתדל לחבר כמה שיותר מכונות כרייה לרשתות חשמל מקומיות שלא מחוברות לרשת ארצית. מהלכים שאפשרו לו לא לבלוט מבחינת היקף הצריכה הכולל. שינוי נוסף הוא הסוואת כתובות IP, כשמפעילי קבוצות כרייה מחוץ לסין (Mining Pools) נחלצו לעזרת כורים סיניים.

כלכלת הקריפטו גורמת גם לנזק פיננסי וגם לנזק סביבתי

תומכי כלכלת הקריפטו טוענים שמדובר בחדשנות פיננסית שמציגה "כסף משופר" לעומת המטבעות של המדינה, אבל תיאור זה רחוק מאוד מהמציאות.

הפעילות העיקרית שנעשית במטבעות קריפטו היא מסחר ספקולטיבי, שנועד לשלם למהמרים ותיקים מ"הכסף המיושן" והממשלתי של מהמרים חדשים, בדומה להונאת פירמידה. פעילות נוספת שנעשית בקריפטו היא תשלומים הקשורים בפשיעה.

מבחינה סביבתית, ככל שערך מטבעות הקריפטו גדל בזירות המסחר כך גדל התמריץ לחבר עוד מכונות כרייה לרשת. מכונות שמתגמלות את בעליהן על שריפת אנרגיה בביצוע ניחושי מספרים מסביב לשעון.

בשונה מעסקים רגילים, בהם צריכת החשמל נגזרת מהיקף הפעילות, בקריפטו בזבוז החשמל נגזר ישירות מערך החליפין של הנכסים בזירות המסחר. לכן, גידול בביקוש מעלה את המחיר וגם את הנזק הסביבתי. לחילופין, כשהשער של נכס קריפטו מתרסק, קטן התמריץ לבזבז חשמל על מנת לזכות בעוד מטבעות קריפטו.