בעשורים האחרונים חלה ירידה דרמטית במספר "המשרות הטובות" בשכר בינוני-גבוה, מה שתורם לעלייה באי השוויון הכלכלי, כך כותבים שני כלכלנים במאמר שהתפרסם בארה"ב בסוף השבוע האחרון. כדי להתמודד עם בעיה זו לא מספיקות רפורמות כלליות להפחתת אי שוויון, אלא נדרשת מדיניות הממוקדת בהתערבות ישירה בשוק העבודה.
המאמר, שנכתב על ידי שני כלכלנים מאוניברסיטת הארוורד, דני רודריק וסטפניה סטנטשבה, טוען כי השחיקה ב"מקומות העבודה הטובים", אותם מגדירים השניים כמקומות עבודה בשכר בינוני גבוה לבעלי השכלה שמאפיינים את מעמד הביניים, הוא אחד הגורמים המשמעותיים לעלייה באי השוויון בעשורים האחרונים.
התמודדות עם בעיה זו דורשת מדיניות של השפעה ישירה על שוק העבודה. "אנחנו מציעים אסטרטגיה שמייחסת באופן ישיר ליחסי עובד מעסיק, ומעודדת את יצירתם של מקומות עבודה טובים" כותבים השניים.
הכותבים מראים כי בעשרים השנים האחרונות במדינות ה-OECD חלה ירידה דרמטית במספר המשרות שנחשבות עובדות "מעמד ביניים"- משרות לבעלי השכלה שמציעות שכר בינוני-גבוה. במקביל, באותה התקופה חלה עלייה קלה במספר המשרות לבעלי השכלה נמוכה בשכר נמוך, ועלייה ניכרת במספר המשרות בשכר גבוה.
על אף הרושם הראשוני שיכול להיווצר, לא מדובר במעבר נרחב של עובדים ממעמד הביניים למשרות בעלות שכר גבוה, אלא שהנתונים מצביעים על פער הולך וגדל בין בעלי השכר הגבוה לעובדי מעמד הביניים, שנדרשים להתפשר על מקומות עבודה בשכר נמוך באופן יחסי לעבר.
הכלכלנים מציעים להתמודד עם שחיקת היצע "מקומות העובדה הטובים" על ידי שילוב של מדיניות מקרו כלכלית והתערבות נקודתית בשוקים ספציפיים בהם ניתן לעודד את היווצרותם של משרות בשכר בינוני. ברמת המשק כולו, הכותבים מדגישים את חשיבותו של רשת ביטחון חברתית שמשלימה את הפערים בהכנסות העובדים ומאפשרת רמת חיים סבירה גם במצבים בהם שכר העובדים לא מאפשר רמת חיים של מעמד הביניים.
ברמת השווקים הספציפיים, הכותבים מציעים שורה של המלצות הנוגעות להתערבות נקודתית של הממשלה לעידוד יצירת מקומות עבודה בשכר בינוני. במחקר מודגש הצורך להשקיע באופן נרחב בפרויקטים של הכשרה מקצועית, שיאפשרו לעובדים לפתח יכולות שיאפשרו להם להשתלב בתעשיות שבהן קיים פוטנציאל ליצירת מקומות עבודה בשכר בינוני גבוה- בדומה לתעשיית ההייטק בישראל. הכותבים גם מציעים להקים מערכת הכשרה מקצועית במימון משותף של הממשלה, האיגודים והמעסיקים, שבמסגרתו יתאפשר שיתוף פעולה בין הצדדים.
במקביל לעידוד הכשרת עובדים, הכותבים גם מציעים לאמץ מדיניות של סבסוד השקעות לעסקים בתמורה להתחייבות ליצירת מקומות עבודה בשכר בינוני-גבוה. כך, הממשלה יכולה להעניק הלוואות בתנאים נוחים לחברות שמתכוונות להשקיע באזורים בעלי פוטנציאל ליצירת משרות מהסוג הזה, ובתמורה להתחייבות לעמוד בסטנדרטים של שכר בינוני-גבוה לעובדים. כך, הממשלה יכולה לעודד העסקה ברמה גבוהה במקביל לכך שתאפשר לעסקים גישה נוחה להון לצורך התרחבות.
לבסוף, הכותבים גם מציעים לאמץ סטנדרטים בינלאומיים שיבטיחו תנאי שכר נאותים למעמד הביניים ברחבי העולם. כך, הכותבים מציעים להכניס להסכמי הסחר בעתיד סעיף שנוגע לתנאי ההעסקה של עובדים במדינות החתומות. מדיניות כזו תוכל, לטענתם, להפחית את המרוץ לתחתית שמאפיין את חלק מהסכמי הסחר בעשורים האחרונים, במסגרתם מדינות מתפתחות עושות מאמץ להפחית כמה שניתן את תנאי ההעסקה בגבולותיהם כדי להפוך את ההשקעה לכדאית יותר. יצירת סטנדרט בינלאומי יוכל להפסיק את הדינמיקה הזו, ולהאיץ את יצירתם של משרות מהסוג הזה גם במדינות המתפתחות.
