דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ב באייר תשפ"ד 20.05.24
33.3°תל אביב
  • 32.1°ירושלים
  • 33.3°תל אביב
  • 29.6°חיפה
  • 32.0°אשדוד
  • 36.6°באר שבע
  • 42.0°אילת
  • 38.1°טבריה
  • 29.4°צפת
  • 34.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חקלאות

הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות פתחה חדר מצב לטיפול בפניות בעקבות הסופה 'כרמל'

באירועים דומים בעבר שילמה הקרן פיצויים לחקלאים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

נזקי הצפה למטע תפוזים, ארכיון (צילום: קנט)
נזקי הצפה למטע תפוזים, ארכיון (צילום: קנט)
מאיה רונן

קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פתחה חדר מצב לטיפול בפניות כתוצאה מנזקי הסופה 'כרמל' שהחלה הבוקר (שני). בקנט חוזים הרוחות העזות יפגעו בגידולים החקלאיים ובבתי הגידול והצמיחה. לפי הקרן, באירועים דומים בעבר נפגעו מאות משקים חקלאיים והיא שילמה עשרות מיליוני שקלים פיצויים למגדלים.

על פי ההודעה, בסערות דומות לזו שצפויה בימים הקרובים התקבלו בקנט מאות הודעות נזק של חקלאים. עיקר הפגיעות שנגרמו היו לגידולי הירקות וכן למטעים שונים ברחבי הארץ. הנזקים נגרמו בעיקר כתוצאה מהרוחות שגרמו לנשירה נרחבת של פרי, הצפות של שטחי גידול, נזקי ברד לגידולים וקריסה של בתי צמיחה.

מסיכום הנתונים של התקופה המקבילה אשתקד שערכה הקרן, עלה שהיא העבירה לחקלאים פיצויים המוערכים בכ-130 מיליון שקלים בעקבות נזקי מזג האוויר בחורף האחרון (דצמבר 2020-אפריל 2021).

נזקים משמעותיים במיוחד נגרמו דווקא בשל מספר אירועי קיצון ובשל כך שהחורף היה חם יחסית ובשל היעדר מנות קור הקריטיות להתפתחות הפירות. במהלך חודשי החורף שעבר התקבלו בקנט למעלה מ- 4,200 דיווחים של חקלאים על נזקים לגידולים השונים. מרביתם בשל מספר אירועים עוצמתיים.

על פי נתוני קנט, את עיקר הנזקים בחורף ספגו מגדלי הפירות, ובעיקר בשל היעדר יבול. גם מגדלי הירקות ומגדלי העופות ספגו פגיעה קשה. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו למגדלי הבקר, ההדרים, בתי הצמיחה והמדגה. מגדלי הפלחה סבלו ממיעוט בגשמים באיזורים הדרומיים.

את הפיצויים שילמה קנט במסגרת ביטוח ההכנסה שהחל לפעול לפני שנים אחדות, המבטח כנגד אובדן יבול ואובדן הכנסה.

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, החורף הנוכחי ממשיך את המגמה של השנים בשנים האחרונות: התגברות מקרי קיצון שגורמים לנזקים משמעותיים בזמן קצר. בחורף האחרון נמנה על התופעות גם החום היחסי.

"למעשה, לחקלאים כמעט ואין אפשרות להתמודד עם נזקי ההתחממות הגלובאלית", הוא אומר. "הסיכון הוא שלאור משבר האקלים והיקף הנזקים, ללא תמיכה משמעותית בפרמיות שיאפשרו לחקלאים הגנה ביטוחית במחיר סביר החקלאים יפחיתו את הסיכונים".

במקרה כזה, טוען תורג'מן, "הם לא יוכלו לספק את כל המזון בצורה רציפה. מבחינה משקית ולאומית מדובר בפגיעה בעצמאות המזון ובחשיבות השמירה על גידולים כחול-לבן, תנודות בכמויות, קפיצות משמעותיות במחירים, מחסור בתוצרת חקלאית טרייה בתקופות מסוימות ונטישת קרקעות המדינה".

לדבריו, "המדינה חייבת להיערך להשלכות משבר האקלים ואינה יכולה להסתמך, בתקופת מחסור, על גורמים זרים, ובטח לא במשבר אקלים בו לא ניתן לדעת מה יהיו הנזקים במדינות אחרות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!