מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן חורין אמרה אתמול (ראשון) בדיון של ועדת הכלכלה בכנסת שבשבועיים הקרובים הממשלה "תקבל החלטות קשות וכואבות נוספות בעניין הדואר". בדיון הקודם בנושא אמר שר התקשורת יועז הנדל שאין בכוונתו להסתפק ב-20% הפרטה לפי מתכונת הרפורמה הנוכחית, אלא רק ב-100% הפרטה של הדואר. הליך שככל הנראה יגרום גם לפיטורים משמעותיים של עובדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), הטיל ספק לאורך הדיון בכיוון שמוביל משרד התקשורת. עם זאת, לא הצהיר על כוונה לטרפד את הרפורמות שמקדם המשרד.

בסיכום הדיון אמר ביטון: "האם הנחת יסוד שהדואר יכול לקיים עצמו רק מהכנסות עצמיות בעולם שהשימוש במכתבים פוחת תקפה? לא קיבלנו תשובה טובה. בחברת המתנ"סים הממשלה משקיעה מאות מיליונים. אם הממשלה תרצה להפריט היא תצטרך להכניס את היד לכיס ולהשקיע מאות מיליונים כי מדובר בעובדים, השאלה האם במקום זה הממשלה יכולה להשקיע כמה עשרות מיליונים ולשמור על היציבות הפיננסית של הדואר".

יש לציין שגם לפי הצהרות משרד התקשורת וגם לפי מצגת משרד האוצר לקראת חוק ההסדרים, המטרה המרכזית של הרפורמה בדואר היא לא לשפר את השירות לציבור אלא לוודא שהוא לא יהווה משקל על תקציב המדינה.

פתיחה לתחרות בשוק דועך

הוועדה דנה אתמול בהצעת חוק שיזם משרד התקשורת על בסיס המלצות ועדה בראשות מנכ"ל המשרד לשעבר דני רוזן. לפי ההמלצות יש להפחית את הפיקוח על חברת הדואר, ולהגביר את התחרות בתחום הדואר השמור (מכתבים ומעטפות) תוך הגברת התחרות בדואר הכמותי (חומרי שיווק), שכבר מתקיימת בו מידה של תחרות.

בדיון אתמול הביעו גורמים פרטיים ביקורת נגד הסעיף שיאפשר לדואר ישראל לפעול ישירות מול הלקוחות בדואר הכמותי, שהיום עובדים מול בתי הדפוס. ח"כ ביטון ביקש לקבל מידע על חלוקת מקטעי השוק השונים בין השחקנים וקיבל תשובות לא ממוסמכות.

ככלל, החברות המתחרות בדואר הציגו תמונה עגומה של שוק דועך במהירות. לדבריהן, מרבית דברי הדואר נשלחים על ידי מספר קטן של לקוחות גדולים, כמו בנקים וחברות ביטוח.

חלוקת דברי הדואר הכמותיים נשלטת כמעט לחלוטין על ידי חברת מסר (40%) ודואר ישראל (60%).

מנכ"ל דואר ישראל דני גולדשטיין טען שנתח החברה מהדואר הכמותי לא רווחי, והיא לא יכולה להתחרות כיום בחברת מסר באזורים הרווחיים בגלל תעריף מינימום שקבע משרד התקשורת שהמתחרה לא מחויבת אליו.

יו"ר חברת מסר אבשלום הרן טען מנגד שהדואר מגביל את הגישה למרכזי החלוקה, למרות החובה להנגיש אותם למתחרים שקבועה ברישיון שלו. לכן, טען הרן, הלקוחות שלו נאלצים לפצל את משלוח הדואר הכמותי בינו לבין דואר ישראל.

מתחרים קטנים טענו שהרפורמה שמקדם משרד התקשורת תאיץ את חיסול ענף הדפוס מדעיכה של 5 שנים לשנה אחת בלבד, דרך חיזוק זמני של דואר ישראל.

אבישר בן חורין אמרה בתגובה שמקטע הדפוס הוא לא מפוקח ודועך בלי קשר לרפורמה. היא הסבירה שהכוונה היא לא להפוך את הדואר לשחקן בשוק הדפוס, אלא לקונה שירותי דפוס ומשווק שלהם כחבילה אחת, כמו השחקנים האחרים. לדבריה, הכוונה היא לאפשר לו להחזיק עד 5% בחברת דפוס.

לא דנו בהשלכות על הציבור

ח"כ רם שפע (העבודה) הדגיש ששני הדיונים בהצעת החוק עסקו בשחקנים בשוק הדואר בלבד, ולא בשיפור השירות לציבור. לכך התייחס גם ח"כ ביטון, שביקש מדדים להשפעת הרפורמה בנושא זה.

אחת ההשפעות כתוצאה מהתחרות היא העובדה שרק חברת דואר ישראל מפוקחת, ונדרשת גם לקחת אחריות על דברי דואר שמגיעים ליעד הלא נכון.

לפי יוגב עזרא, מתנדב בעמותה נגד ספאם,  דואר ישראל מספק היום שני שירותים חיוניים": 'עקוב אחרי' ו'מען שגוי'.

"לי יש דירה שכורה ואני נאלץ לעבור דירה. בעסקים המרכזיים, כמו חברת חשמל והמים,  עדכנתי את הכתובת החדשה אבל יש עסקים רבים שאני לא זוכר, אז הזמנתי שירות 'עקוב אחרי', ארבעה חודשים ראשונים בחינם, אפשר לחדש בלי הגבלה", סיפר.

לדבריו, "בחברת מסר אין את השירות הזה. הדיירים בדירה הקודמת ממשיכים לקבל את הדואר שלי. הם ממש מתעצבנים ואני מגלה אצלם ערימות של מכתבים".

"אלי מגיעים מכתבים לאדם שעבר דירה", הוסיף, "בחברת מסר אמרו: 'אין בעיה, השליח ייקח את זה'. פגשתי את השליח, מה הוא עשה עם המעטפות להחזרה? הוא שם אותן בפח. זו בדיחה".