משרד הכלכלה והתעשייה יוזם חוק שיאפשר לאנשים עם מוגבלות פיזית, נפשית ושכלית קשה לעבוד במקומות עבודה פתוחים, בתנאים מיוחדים ובשכר מופחת. הצעת החוק היא חידוש של חקיקה זמנית שהייתה בתוקף בשנים 2007 עד 2017, וכעת מוצע להפוך אותה לחוק קבוע בצירוף התאמות.

לפי הצעת החוק, בין המשתקם למקום העבודה לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד, והוא יהיה זכאי לתשלום נמוך משמעותית משכר המינימום, שישולם על ידי משרד הכלכלה. עוד נקבע שלמשתקם יישמרו שורה של זכויות המגיעות לעובדים בחוק. בנוסף, מדי שנה ייערך אבחון ליכולות התעסוקתיות של המשתקם, ואם הן יעלו, שכרו יועלה והוא יוכל להשתלב במקום העבודה כעובד.

לפי החקיקה הנוכחית, ניתן להעסיק אדם משתקם עם מוגבלות במקום עבודה רגיל רק אם היכולת התעסוקתית שלו עולה על 20% ומעלה. היכולת התעסוקתית מחושבת כאחוז מהתפוקה המקובלת לעובד במקום העבודה, לפי אבחון שעורכת זרוע העבודה במשרד הכלכלה. במצב זה חלים יחסי עובד מעביד, אך החוק מאפשר לשלם לו שכר מינימום מופחת בהתאם ליכולותיו. אדם עם יכולת תעסוקתית נמוכה יותר יכול לעבוד רק במפעל שיקומי מוגן של משרד הכלכלה והתעשייה. הצעת החוק הנוכחית נועדה לאפשר גם העסקה של אנשים בשיקום עם יכולות תעסוקתיות נמוכות מ-20% במקומות עבודה פתוחים.

לפי הצעת החוק, לאחר אבחון ניתן יהיה להעסיק עובד עם יכולת תעסוקתית של אחוז עד 10% ולשלם לו 'גמול תעסוקה' בגובה 10% משכר המינימום, ולהעסיק עובד עם יכולת תעסוקתית של 10% עד 19% תמורת גמול תעסוקה בגובה 20% משכר המינימום. השכר ישולם למעסיק על ידי משרד הכלכלה שיעביר אותו לעובד. חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 6 שעות תעסוקה ליום, ו-132 שעות תעסוקה לחודש.

החוק קובע שלא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין המשתקם למקום העבודה שלו. עם זאת, הוא מעגן שורה של זכויות שהמעסיק מחויב להעניק למשתקם כמו הוצאות נסיעה, חופשת מחלה, חופשת לידה, גמול חופשה שנתית ועוד. בנוסף, החוק מאפשר למשתקם לתבוע את המעסיק בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה.

במשרד הכלכלה והתעשייה הסבירו שהעסקת אנשים עם מוגבלות קשה היא תהליך שיקומי שנמצא על רצף שבין עבודה במפעל שיקומי מוגן, דרך העסקה במפעל פתוח בתנאים מיוחדים, ועד העסקה כעובד מן המניין. בדברי ההסבר להצעה נכתב ש"החוק המוצע מאפשר למשתקמים להשתלב בתעסוקה בקהילה, לרכוש מיומנויות הנדרשות לצורך השתלבות מיטבית בעולם וכל זאת תוך הבטחת זכויות מינימאליות, על אף שלא מתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה. שילוב ראשוני זה בשוק העבודה מהווה אבן דרך בשיקומו התעסוקתי של האדם עם המוגבלות, ומאפשר לו להמשיך ולהתקדם על פני הרצף התעסוקתי."

בחוק נקבע מנגנון של ביצוע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקמים, כלומר, מדי שנה תיבחן יכולת התעסוקה שלהם ואם היא תשתנה, מעמדם התעסוקתי ישתנה בהתאם. זאת מתוך הכרה בכך שתעסוקה במעמד של משתקם יכולה להיות מצב זמני בלבד. במשרד ציינו שבעקבות ביצוע הערכות חוזרות של יכולת התעסוקה בתקופה בה החוק היה בתוקף, שיעור ניכר ממי שהועסקו כמשתקמים שיפרו את שכרם ואת תנאי העסקתם, והפכו לעובדים ביחסי עבודה לפי חוק שכר מינימום ותקנותיו. במשרד אומרים שהחקיקה הזמנית (הוראת השעה) "אפשרה למשתקמים להתחיל את שילובם בתעסוקה ובקהילה ולרכוש כלים, מיומנויות והרגלים שיסייעו להם להתקדם על פני הרצף התעסוקתי."