השירות המטארולוגי הודיע ביום שישי שסערת החורף שפוקדת מהיום (שני) את ישראל יקראו "כרמל". השם נבחר מראש, כחלק משיתוף פעולה בין השירות המטארולוגי הישראלי עם מקביליו ביוון ובקפריסין, שמחלקים את השמות לפי אותיות הא'-ב' הלטיני, ושמות יווניים, קפריסאיים ועבריים. קדמו לה אתינה ובאלוס, והיא השלישית למניין אירועי מזג האוויר האזוריים בעלי השם.
ויקרא שמה: כרמל!
מערכת הגשם שתפקוד אותנו בשני, שלישי, תקרא: כרמל.
כחלק מהפרויקט הארופאי לקריאת שמות לסערות, השרות המטאורולוגי קבע מראש שמות לשמות הסערות עם השרות המטאורולוג היווני והקפריסאי וכך יצא במקרה שהמערכת שתשפיע עלינו, היא שם ישראלי. בקיצור, בשני ושלישי, כרמל כאן! pic.twitter.com/2MuTo6t5qf— שרון וכסלר (@WexlerSharon) December 17, 2021
הרעיון לקוח מהשיטה האמריקאית של הענקת השמות להוריקנים, כדי שהציבור הרחב יידע להבחין בין אירועים קצרים לאירועים עם פוטנציאל גבוה לנזק. הסופה הבאה שתגיע לאזורנו תהיה על שמו של גיבור במיתולוגיה היוונית, דיאומדס, ואחריה אלפיס, פיליפוס וג'נסיס. בהמשך, ככל שיהיו אירועי קיצון נוספים, חלקם ייקראו בשמות עבריים כמו עירית, יואל, לביא ויסמין. השמות נקבעו לעונת 2022-2021 ויתחדשו בשנים הבאות.
סופת הציקלון באלוס גרמה באוקטובר האחרון להצפות משמעותיות ביוון, בלי להגיע לישראל. קדמה לה סופת הציקלון אתינה, שהיכתה באותו החודש ביוון ובאיטליה.
מי מחליט על מתן שם לסופות?
בשנה האחרונה השירות המטארולוגי הצטרף לפרויקט האירופי של ארגון המטאורולוגיה העולמי ויומטנט לקביעת שמות לסערות מזג אוויר, שהחל כבר לפני כמה שנים, והתרחב בשנה האחרונה לרוב מדינות אירופה.
למה בכלל צריך פרויקט כזה?
הרעיון לקוח מהשיטה האמריקאית של הענקת שמות להוריקנים, כך שכולם יבינו שמדובר באירוע משמעותי עם פוטנציאל גבוה לנפגעים ולנזקים לרכוש.
לא בכרמל, אבל כן בגלל "כרמל"
עץ גדול התמוטט ברחוב סירקין בחיפה בשוק תלפיות pic.twitter.com/vB3UgKufU1
— Erez Raviv (@erez_davar1) December 20, 2021
איך עובדת חלוקת השמות?
אירופה חולקה לתת-קבוצות, כשבכל קבוצה כמה מדינות סמוכות בעלות מאפיינים אקלימיים דומים. ישראל נמצאת בתוך הקבוצה של דרום-מזרח הים התיכון, לצד קפריסין ויוון. הקבוצות האחרות הן הקבוצה המערבית (אירלנד, בריטניה והולנד), הקבוצה הדרום-מערבית (צרפת, ספרד, פורטוגל, בלגיה ולוקסמבורג), הקבוצה הצפונית (נורבגיה, שבדיה ודנמרק), הקבוצה המרכזית (גרמניה, אוסטריה, שוויץ, צ'כיה, סלובקיה והונגריה) והקבוצה של מרכז הים התיכון (איטליה, סלובניה, קרואטיה, צפון מקדוניה, מונטנגרו ומלטה).
כל אירוע מזג אוויר שצפוי להיות משמעותי מקבל שם מתוך רשימה שנקבעה מראש על ידי נציגים מכל המדינות החברות הקבוצה, כשהשמות מחולקים לפי סדר ה-ABC, פעם שם נשי ופעם שם גברי. אם אירוע מזג האוויר יגיע לאזור ישראל מאחד האזורים הסמוכים, הוא ימשיך עם השם המקורי שניתן לו שם.
הסופה "כרמל" | תיעוד: כשברק פגש את הכנרת@rubih67
(צילום: מור מזרחי) pic.twitter.com/b0BaETkinf— כאן חדשות (@kann_news) December 20, 2021
מה הקריטריון שמזכה אירוע בשם?
הקבוצה של השירותים המטארולוגיים ביוון, ישראל וקפריסין החליטה על כמה סוגי מזג אוויר עיקריים שיש להם פוטנציאל לגרום לנזקים משמעותיים, ובהם סערה חורפית, גלי חום או קור קיצוניים, וכן אירועי אובך משמעותיים. לכל סוג מזג אוויר נקבעו קריטריונים, ורק אירועים בדרגת חומרה של אזהרות כתומות או אדומות יהיו מועמדים לקבל שם.
השירותים מקיימים ממילא דיון משותף על בסיס שבועי שכולל חיפוש אחר פוטנציאל לאירוע בשבוע הקרוב, ואם אכן מסתמן אירוע כזה, מתחיל תהליך של תיאום בין צוותי החזאים והמנהלים של מרכזי החיזוי של שלוש המדינות, שכולל גם דיון בשאלה אם האירוע אכן זכאי לקבל שם.
האם כרמל היא סערה יוצאת דופן?
לא מדובר בסערה יוצאת דופן ביחס להיסטוריה של הסערות בישראל, אבל כן מדובר באירוע משמעותי שמתחולל בישראל, בקפריסין, ביוון ואף במצרים. לצד משקעים רבים בזמן קצר, בסערה ינשבו רוחות במהירות של כ-100 קמ"ש, מה שעלול לגרום לנזקי רכוש משמעותיים.
סערת "כרמל" באזור: אלכסנדריה בצפון מצרים בלבן pic.twitter.com/6VsAVGcunj
— roi kais • روعي كايس • רועי קייס (@kaisos1987) December 20, 2021
