אחת מכל חמש משפחות ואחד מכל שלושה ילדים חיים באי ביטחון תזונתי, כך עולה מדוח אי הביטחון התזונתי של ארגון לתת, שמתפרסם כחלק מדוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2021. שיעור המשפחות באי-בטחון תזונתי חמור נותר זהה לשנת 2020.

לפי ההערכה של ארגון לתת, המבוססת על סקר שנערך בחודשים יולי-אוגוסט 2021, כ-633 אלף משפחות (21.8%) בישראל חיות באי ביטחון תזונתי, מעל חמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן, 292 אלף (10.1%) חיות באי ביטחון תזונתי חמור. כמו כן, 774 אלף ילדים (31%) נמצאים באי ביטחון תזונתי, מתוכם 402 אלף (16.1%) חיים באי ביטחון תזונתי חמור.

בהשוואה לבדיקה האחרונה שנעשתה בארגון לתת בשיא המשבר בספטמבר 2020, ועל אף ציפייה לראות ירידה בשיעורי אי הביטחון התזונתי לרמות של טרום המשבר, לא נצפה שינוי משמעותי, ורמת אי הביטחון התזונתי נותרה גבוהה מאוד: סך כל המשפחות באי ביטחון תזונתי ירד מ-656 אלף בשנה שעברה ל-633 אלף בשנת 2021, אך מספר המשפחות באי ביטחון תזונתי חמור עלה מעט, מ-286 אלף ל-292 אלף באי-ביטחון תזונתי חמור. בהשוואה לסקר ביטחון תזונתי של המוסד לביטוח לאומי (האחרון שפורסם ב-2018, בהתייחס ל-2016), נוספו בתחמש השנים האחרונות כ-120 אלף משפחות החיות באי ביטחון תזונתי, מתוכן כ-40 אלף החיות באי ביטחון תזונתי חמור.

על פי כותבי הדו"ח, אי ביטחון תזונתי הינו הסממן החמור ביותר של העוני, המתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות סדירה לתזונה בסיסית, הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. ביטחון תזונתי מוגדר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם כמצב בו לכל בני האדם יש כל העת נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם וצרכיהם התזונתיים, ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים.

68.9% מנתמכי ארגוני הסיוע: הצורך במזון התגבר בעקבות הקורונה

ממחקר בקרב נתמכי הסיוע של ארגון לתת והעמותות השותפות, עולה מציאות יומיומית של מצוקה ומחסור במזון, החיוני למחיה מינימלית בכבוד. המשפחות הנתמכות חיות בחשש מתמיד שהמזון יגמר, ושהן לא תוכלנה לקנות מזון נוסף ולספק ארוחות מאוזנות וקבועות לילדיהן.

מהנתונים עולה ש-77% מהנתמכים העידו כי האוכל שקנו לא הספיק, ולא היה להם במה לקנות יותר לעומת 18.1% באוכלוסייה הכללית. 68.9% מנתמכי הסיוע מעידים כי הצורך שלהם במזון התגבר בעקבות משבר הקורונה.

51.8% מההורים הנתמכים נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור ילדיהם או לתת פחות מהכמות המומלצת. 45% מהנתמכים העידו כי ילדיהם צמצמו בכמות המזון או דילגו על ארוחות במהלך משבר נגיף הקורונה.

פער של 1,000 ש"ח בין ההכנסה החודשית לסל המזון הבסיסי

בארגון לתת ערכו אומדן של עלות סל מזון בסיסי ובריא למשפחה שנדרש לקיום בכבוד. בארגון התבססו על ההמלצות התזונתיות החדשות של משרד הבריאות מיוני 2020 ותפריט 'קשת המזון' שפרסם המשרד ביוני 2021. עלות זו, אותה מכנים בארגון 'קו הרעב', גבוהה בכ-1,000 שקלים מההוצאות בפועל של משפחות בחמישון התחתון בישראל על מזון.

הסל אופיין על-פי מספר מנות מומלצות לפי גיל וטבלת קבוצות מזון, וגודל מנות של משרד הבריאות. מחיר המוצרים חושב על פי המחיר הממוצע של כל מוצר בין ארבע רשתות שיווק זולות, נכון ליולי 2021,  ובכל קטגוריה תזונתית נבחרו המזונות הזולים והנגישים או בעלי מכנה הצריכה הרחב ביותר.

הסל נבנה לפי ההמלצות התזונתיות למשפחה בת 5 נפשות המורכבת מזוג הורים ושלושה ילדים בגילאי 6 ,9 ו-12. החישוב התבסס על מספר המנות המומלצות לפי טבלת קבוצות מזון של משרד הבריאות. הסל מורכב מדגנים מלאים (אורז מלא, כוסמת ולחם מחיטה מלאה), ירקות, פירות (תפוז, בננה ותפוח עץ), חלבון חלבי (חלב 3% בשקית, גבינה לבנה ואשל), חלבון מן החי וקטניות (עדשים אדומות, טונה, ביצים וחזה עוף), וכן שמן קנולה וטחינה גולמית. לא נכללו בסל מוצרים שאינם בסיסיים (תה, קפה, אגוזים וכו') והתאמות למחלות או דיאטות שונות.

מממצאי המחקר עולה, כי משפחה בת חמש נפשות צריכה להוציא 3,186 שקלים בחודש כדי לרכוש סל מזון בריא בסיסי. במשפחה בה שני ההורים עובדים במשרה מלאה ומשתכרים משכורת מינימום, הוצאה זו תהווה כ-30% מהכנסתם נטו.

הפער בין עלות סל המזון הבסיסי להוצאות של משפחות בעוני על מזון עומד על כ-1,000 שקלים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה בפועל על צריכת מזון ביתי של החמישון התחתון, עמדה על 2,277 שקלים בשנת 2018. בסקר שנערך השנה בקרב נתמכי עמותות הסיוע היא עמדה על 2,201 שקלים. מדובר על פער של כמעט 1,000 שקלים (909 עד 985 שקלים) בין "קו הרעב", הסכום המינימלי הדרוש לביטחון תזונתי, לבין ההוצאה בפועל על מזון של המשפחות החיות בעוני. פער זה ממחיש כיצד נוצרת בעיית אי הביטחון התזונתי: ככל שהפער מקו הרעב גדול יותר, כך מצב הביטחון התזונתי של משק הבית חמור יותר.

לפי חישוב שערכו כותבי הדו"ח, כדי להעניק ל-292 אלף המשפחות שחיות באי ביטחון תזונתי חמור, מזון בשווי 500 שקלים בחודש בלבד, כמחצית הסכום שחסר להם, יש צורך ב-1.7 מיליארד שקלים בשנה. התקציב הדרוש למתן מענה לכלל הצורך, עומד על יותר מ-3 מיליארד שקלים.