מעל 2.5 מיליון אנשים בישראל חיים בעוני, ביניהם מעל מיליון ילדים – כך עולה מנתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי שמפרסם הבוקר (שלישי) ארגון לתת. מנתוני הדו"ח עולה שמספר המשפחות שחיות באי בטחון תזונתי גדל ב-120 אלף בתוך חמש שנים.

לפי הדו"ח, שיעורי העוני והמצוקה הכלכלית בישראל נותרו גבוהים ביחס למצב טרום התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי, אולם חלה ירידה בהשוואה לשיא המשבר ב-2020.

הדו"ח מתריע מהיווצרות מעמד "עניי מעמד הביניים" שנמצאים בסיכון להידרדר מעוני, ומקיף כרבע מהאוכלוסייה. שיעור משקי הבית שנמצאים בקרבה לעוני, עלה מ-14% טרום המשבר ל-23.6% כיום. כלומר, כמעט רבע ממשקי הבית בישראל נמצאים בסמוך לעוני ובסכנה ממשית להידרדר אליו. מעמד הביניים הצטמצם בשיעור של 17.1%, מ-58.3% טרום המשבר, ל-48.3% כיום.

מדידת עוני רב-מימדית

דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת מתבסס על 'מדד העוני הרב-מימדי' – סקר שנערך בקרב כלל האוכלוסייה בישראל ובוחן את מאפייני החיים של משקי הבית במגוון היבטים, ביניהם בריאות, מזון, דיור, חינוך וטיפול בילדים ומצב כלכלי. הגדרת העוני מתבססת על חוסר משמעותי במספר היבטים של משק הבית. בכך הוא נבדל מדו"ח העוני שמפרסם הביטוח הלאומי, שבו הגדרת העוני מתבססת על ההכנסה הפנויה של משק הבית בלבד, ובו מוגדר העוני כמחצית מההכנסה החציונית.

עקב השוני בשיטות המדידה, היקפי העוני בדו"ח ה'אלטרנטיבי' רחבים יותר מהדו"ח של הביטוח הלאומי. כך, בעוד שב'לתת' מעריכים את מספר האנשים החיים בעוני בכ-2.5 מיליון, דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי ל-2020 העריך את מספרם ב-2 מיליון.

לפי הדו"ח של 'לתת', 2.54 מיליון נפשות בישראל (27.6%) חיות בעוני, מתוכן 1,118,000 ילדים (36.9%) ילדים. 651,900 משפחות (22.1%) חיות בעוני. בנוסף עולה ש-31.6% ממשקי הבית בישראל, כ-932 אלף משפחות, נמצאים במצוקה כלכלית ב-2021. מדובר בהתווספות של 233 אלף משקי בית, בהשוואה ל-24.1% טרום משבר הקורונה (699 אלף משפחות). עם זאת, נרשמה ירידה של 189 אלף משפחות ביחס לשיא המשבר.

אי הביטחון התזונתי בישראל התרחב

הדו"ח מתריע על התרחבות תופעת אי הביטחון התזונתי בישראל. לפי ההערכה של ארגון לתת, המבוססת על סקר שנערך בחודשים יולי-אוגוסט 2021, כ-633 אלף משפחות (21.8%) בישראל חיות באי ביטחון תזונתי, מעל חמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן, 292 אלף (10.1%) חיות באי ביטחון תזונתי חמור. כמו כן, 774 אלף ילדים (31%) נמצאים באי ביטחון תזונתי, מתוכם 402 אלף (16.1%) חיים באי ביטחון תזונתי חמור.

בהשוואה לבדיקה האחרונה שנעשתה בארגון לתת בשיא המשבר בספטמבר 2020, ועל אף ציפייה לראות ירידה בשיעורי אי הביטחון התזונתי לרמות של טרום המשבר, לא נצפה שינוי משמעותי, ורמת אי הביטחון התזונתי נותרה גבוהה מאוד: סך כל המשפחות באי ביטחון תזונתי ירד מ-656 אלף בשנה שעברה ל-633 אלף בשנת 2021, אך מספר המשפחות באי ביטחון תזונתי חמור עלה מעט, מ-286 אלף ל-292 אלף באי-ביטחון תזונתי חמור. בהשוואה לסקר ביטחון תזונתי של המוסד לביטוח לאומי (האחרון שפורסם ב-2018, בהתייחס ל-2016), נוספו בתחמש השנים האחרונות כ-120 אלף משפחות החיות באי ביטחון תזונתי, מתוכן כ-40 אלף החיות באי ביטחון תזונתי חמור.

מעל מחצית מההורים שנתמכים בעמותות הסיוע ויתרו על קניית תחליפי מזון לתינוקות

מרכיב נוסף בדו"ח הוא סקר שנערך בקרב נתמכי עמותות הסיוע, ומאפשר לאפיין את האוכלוסייה שנזקקת לשירותי הארגונים החברתיים.

77% מהנתמכים העידו שהאוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם מספיק כסף לקנות יותר; מעל מחצית (51.8%) מההורים הנתמכים שלהם פעוטות, נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור ילדיהם.

תעסוקה: 80% מהנתמכים נפגעו במשבר

80.8% מהנתמכים נפגעו תעסוקתית במהלך המשבר; שיעור משפחות נתמכות הסיוע העובדות הצטמצם ב-17%, מ-74.2% טרום המשבר ל-61.8% כיום.

תנאי מחיה: כ-40% מהנתמכים חוו עיקול חשבון בנק

פגיעה בתנאי מחיה – 41.9% מהנתמכים חוו חסימה ו/או עיקול חשבון הבנק ו-40.4% חוו בשנה האחרונה ניתוק מחשמל או מים כיוון שלא הצליחו לשלם את החשבונות, פי 12.6 מהאוכלוסייה הכללית (3.2%).

חינוך: ל-75% מהנתמכים חסרו מחשבים ללמידה מרחוק של ילדיהם

מחסור במחשבים הקשה על ילדיהם של 75% מנתמכי הסיוע ללמוד בתקופת מגפת הקורונה, 73% העידו שהמשבר פגע מאוד בהישגים הלימודיים של ילדיהם, 64% יותר מהאוכלוסייה הכללית (44.4%).

בריאות: 74.1% מהנתמכים נאלצו לוותר על תרופות

74.1% מנתמכי הסיוע סובלים ממחלה כרונית אחת לפחות. 67.5% מהנתמכים נאלצו לוותר על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ, כי לא יכלו לשלם עבורם, בהשוואה ל-21% בלבד באוכלוסייה הכללית.

נתון נוסף שעלה בדוח הוא ש-15.6% מנתמכי הסיוע מתמודדים עם מוגבלות נפשית, פי 4.9 מהאוכלוסייה הכללית (3.2%). 46.5% מהנתמכים ציינו כי מחלה או נכות שלהם או של מי ממשפחתם היא הסיבה למצוקתם הכלכלית.

הדו"ח מספק אישוש נוסף לקשר בין הידבקות בקורונה לעוני: 38.9% מנתמכי הסיוע נדבקו בנגיף הקורונה, פי 3.2 מהאוכלוסייה הכללית (12%).

דור שני לעוני: 56% מנתמכי הסיוע גדלו בבית עם מצוקה כלכלית

מהסקר עולה ש-56.5% מנתמכי הסיוע מעידים שגדלו במשפחה שחיה במחסור ובמצוקה כלכלית. כ-45% מהם לא חוו מצוקה כלכלית בילדותם והידרדרו לעוני במהלך חייהם הבוגרים.

88% מהציבור: צמצום העוני הוא אחריות הממשלה

בסקר עמדות שנעשה בקרב כלל הציבור נמצא ש-88% מהציבור סבור כי הממשלה היא זו שצריכה לקחת אחריות על צמצום העוני. עם זאת, 12.7% בלבד מהציבור סבור שהיא אכן זו שמטפלת בפועל בבעיה, ירידה חדה מ־ 2020 (21.3%).

"כמעט רבע מהאוכלוסייה לא הצליחו להתאושש מהמשבר"

עו"ד ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת, אמר על הדו"ח: "ההשלכות החמורות של המשבר הכלכלי באות לידי ביטוי בהיווצרות מעמד חדש: "עניי מעמד הביניים". כמעט רבע מהאוכלוסייה, שנפגעו מהמשבר הכלכלי, לא הצליחו להתאושש והגיעו לסף העוני עם סכנה ממשית להידרדר אליו. הכרסום המתמשך במעמד הביניים והעובדה שמאות אלפי משפחות נמצאות בסיכון להידרדר לעוני, מאיימים על חוסנה של החברה והכלכלה הישראלית. לא נוכל להכיל עוד עשרות אלפי משפחות שלא תצלחנה לטפס חזרה למעמד הבינוני ותדרדרנה למצוקה כרונית, בשעה שכבר עתה 2.5 מיליון נפשות ויותר ממיליון ילדים עניים אינם מקבלים מענה למצוקותיהם."

"גם אם ישנה הטבה מתונה בשיעורי המצוקה הכלכלית בהשוואה לשיא המשבר, היא תמשיך ללוות אותנו ביתר שאת בשנים הקרובות ותדרוש מדיניות כלכלית מאקרו חברתית שתתייחס לצמצום הפערים כמשימה לאומית, לצד אתגרי בלימת המגפה, איחוי השסעים ומיגור האלימות, איומי הביטחון האזוריים ואתגרי ההתחממות הגלובלית".

ז'יל דרמון, מייסד ונשיא ארגון לתת אמר: "במסגרת האמנה בין האזרחים למדינה, צריך להגדיר שכל עוד יש בקרבנו מאות אלפי משפחות שזקוקות לסיוע אלמנטרי כדי לשרוד ולתת מענה לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיום בכבוד, מי שיהיה אחראי על הטיפול בהן זו המדינה ולא ארגוני החברה האזרחית. אנחנו יכולים לעזור, לשמש רשת ביטחון חברתית בימי שגרה וקו הגנה ראשון במצבי חירום, להיות גורם משלים ומסייע. אבל אנחנו לא יכולים להיות אחראים, ואין לנו את המשאבים לטפל בעוני באופן מערכתי.

"השנה ניתן לראות סממנים משמעותיים של שינוי בגישה הממשלתית ביחס לתפיסת האחריות שלה לטיפול בנושאים חברתיים: החל בהחלטה של שר הרווחה ח"כ מאיר כהן להקצות למעלה מ-100 מיליון שקלים לצמצום אי ביטחון תזונתי, כמחצית מתוכם לראשונה בבסיס התקציב; דרך הובלת יום למאבק בעוני ובאי ביטחון תזונתי בכנסת ע"י יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אפרט רייטן; וכלה בהחלטות חברתיות מהותיות כמו הקצאת 1.5 מיליארד שקלים לשם העלאת קצבת השלמת הכנסה לקשישים, עדכון שכר המינימום ל-6,000 שקלים תוך מספר שנים והעברת 300 מיליון שקלים לניצולי שואה הזכאים רק למענק שנתי. נכון שהצעדים הללו עדיין לא יחלצו את האוכלוסיות המוחלשות מעוני ממשי, אבל הם ללא ספק ישפיעו לטובה על מצבן".