״אסור לשר האוצר להיות לחוץ, זה הכי גרוע״, אמר היום (שלישי) שר האוצר אביגדור ליברמן בוועידת ישראל לעסקים. ״אני מסתכל על הנתונים וזוכר שכשהתמודדנו עם וריאנט הדלתא שמענו תסריטים אפוקליפטיים והצלחנו לנהל אורח חיים נורמלי.

״חולים קשים, מונשמים והתמותה מאומיקרון זה המדדים החשובים ואנחנו רואים שהתמותה בעולם לא עולה בגלל הזן הזה. מספר החולים הקשים עדיין מתחת ל-100 ומונשמים פחות מ-50. זה מצביע בוודאות על כך שכרגע אין צורך להיכנס לפאניקה או להכביד עם מגבלות. חייבים ללמוד לחיות לצד הקורונה.

״שרי הבריאות של G7 ונשיא ארה"ב גם הם אמרו שהקורונה תלווה אותנו גם בשנתיים הקרובות. לכן אין סיבה להטיל מגבלות״. נעמה סיקולר, עורכת גלובס, ראיינה את שר האוצר במושב שפתח את הכנס.

אבל ראש הממשלה דוחף לשם.
״אני אומר את דעתי ולא רואה נתונים שמחייבים להעלות את המגבלות. אסור לפגוע בכלכלה כי זה מה שמוביל את המדינה. הגענו להרבה הישגים וקיבלנו החלטות לא פופולריות״.

אתה מדבר על התקציב?
״גם התקציב וגם בביטול החל"תים קיבלנו החלטות קשות, ורואים שאנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב ממה שחלמו האנשים הכי אופטימים. חזרנו מבחינת התעסוקה למצב טרום קורונה״.

ליברמן הוסיף בהמשך ביחס לשאלה על עידוד תעסוקה, הכשרות מקצועיות והחברה החרדית: ״אני אומר את זה כשר אוצר: תמיד יש כסף להכול. מדינת ישראל לא יכולה להגיד שאין לה כסף. הכול זה שאלה של ניהול. הכסף צריך ללכת לשני דברים בלבד – צמיחה ותעסוקה. כל השאר זה לשרוף את הכסף״.

אבל רואים גם קפיצה של 11% במחירי הדיור. ת"א היא העיר הכי יקרה.
"דיור זה לא דבר שאפשר לפתור בחודשיים. זה תהליך ארוך. כמה שנים היתה הזנחה. הנתונים השנה ישברו שיא בשיווקים ובקרקעות עם מעל 60 אלף התחלות בנייה.

״אני מניח שלקראת סוף 2022 נראה התמתנות משמעותית במחירי הדיור. מס הרכישה בא לצנן את הביקושים, ואני אופטימי. יהיה קרב לא פשוט בנושא יוקר המחייה ומוצרי החלב, כאשר הגענו למצב אבסורדי – בישראל יקרים ב-79% יותר מאירופה. קילו יוגורט עולה 17 שקל לעומת שמונה וחצי באירופה״.

הולכות ומתהוות שתי כלכלות – רגילה והייטק. צריכה להיות התערבות?
״צריך לחזק את ההיי-טק. צריך לדרבן אנשים לצאת לעבוד. כשביטלנו חל"ת היתה הרבה ביקורת אבל בסוף זה הוכיח את עצמו. להרגיל אנשים לא לעבוד זה לא הפתרון. המדד הכי חשוב בעולם זה מדד האום לאיכות חיים. אנחנו היום ממוקמים במקום 17. אין שום סיבה שלא נכנס לעשירייה. יש שתי קבוצות באוכלוסיה שלא במעגל העבודה – נשים ערביות וגברים חרדים״.

מה דעתך על מטבע הקריפטו?
״זו הסכנה הכי גדולה למערכת המוניטרית. אני רואה בזה יותר סכנות מהזדמנויות. באל סלבדור הפכו את זה למטבע הרשמי וזו לא הצלחה מסחררת, בסין לעומת זאת, הוציאו מחוץ לחוק. יש 15 אלף מטבעות דיגיטליים חלקם לא יודעים מאיפה הם. אין רגולציה עולמית לסיפור ואני שוחחתי עם אנשים בעולם והם מודאגים. אין מאחורי הסיפור הזה זהב או כלכלה. רוב המדינות לא מסוגלות להתמודד עם זה וצריך יכולת מדינתית מאוד רצינית.

״זה גולם שלא רק קם על יוצרו אלא יכול לחסל את יוצרו, ואנחנו באמת עוד לא מבינים את ההשלכות שלו על המערכת המוניטרית. אנחנו בשלב של גיבוש מדיניות והמלצות התחלנו לטפל בזה – עשינו סדרה של דיונים עם בנק ישראל, גורמים כלכלים וגורמי בטחון. קריפטו ישתלט על הגיימינג וההימורים – ואלו דברים שיהיה לנו מאוד קשה להאבק בהם״.

בנט: ״הכלכלה הירוקה היא לא רק חובה, אלא גם הזדמנות״

ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בראיון מוקלט לוועידה ש"אנחנו צלחנו את נגיף הדלתא, את הגל הזה, בלי יום אחד של סגר. לא סגרנו עסקים ולא סגרנו את מערכת החינוך. אנחנו גם עכשיו בימים הקרובים נחווה גל מאוד חריף של האומיקרון. קנינו כמה שבועות של זמן והתכוננו, אנחנו נערכים, אני עוד לא יודע להגיד איך בדיוק הגל הזה יעבור עלינו, אני יכול להגיד שאנחנו נשתדל ככל האפשר לקיים את הכלכלה, את המשק, בצורה רציפה". בנט לא התייחס בדבריו לפיצוי ענפים שונים במשק בעקבות הגבלות שהממשלה הטילה או שוקלת להטיל לבלימת התפשטות האומיקרון.

בנט התייחס לרפורמות ומהלכים שהובילה הממשלה בראשותו, והגדיר שני יעדים מרכזיים לכלכלה: הצמחת ענף ההייטק והרחבת שילוב הערבים והחרדים בכלכלה הישראלית. לדבריו, "אנחנו משחררים את ישראל מהפקק. החשיבה על העתיד הציבה אותנו ליעדים גם לצמיחת ענף ההייטק בישראל. הרי הסיפור בישראל זה שיש שתי כלכלות, יש את ההייטק והיתר. אז קודם כל, הדבר הבסיסי זה להכניס עוד קבוצות בתוך מדינת ישראל לתוך ההייטק, אם זה ערבים, אם זה חרדים, אם זה פריפריה, ואת זה אנחנו עושים בהבאה והחזרת מוחות לישראל ועוד, ואנחנו הקצנו לא מעט כספים לדברים האלה".

עם זאת הבהיר בנט שהרחבת ההשתלבות בחברה הערבית והחרדית אינה נוגעת להייטק בלבד, והמשיל אותה להתמודדות עם 'פצצות מתקתקות'. "האמת היא שברור לי, כמו לכם, שאנחנו צריכים לבנות את מדינת ישראל לא רק על יסוד ההייטק, עם כל האהבה הגדולה. קידום מגזרים, כל המגזרים, והשילוב שלהם בחברה הוא רכיב חיוני ליצירת ישראל חזקה. הרי, אם לא נעשה את זה – יש לנו פצצות מתקתקות. לכן הצמיחה הכלכלית שנביא מלווה כבר עכשיו בשורת רפורמות חברתיות מאוד משמעותיות״.

"אחרי שנים של הזנחה, אנחנו נעים קדימה לצמצום פערים במגזר הערבי ובעיקר למיגור הפשיעה בחברה הערבית. הרי, אם יורים כדורים ברחוב, אתה לא יכול ללמוד למבחני בגרות. אנחנו מטפלים במה שהוזנח שנים. במקביל, אצל החרדים אנחנו עושים מהלך היסטורי, פשוט היסטורי, שלא היה לאף אחד אומץ לעשות – להוריד את גיל הפטור לחרדים. כן, עם כל חוסר הצדק, עדיף לנו להיות חכמים. ברגע שנשחרר עשרות אלפי חרדים בגיל 21 להיכנס למשק, הם יוכלו לצאת לעבוד ולקבל הכשרה באיכות גבוהה ואולי לימודים אקדמיים ואז לחיות חיים הרבה יותר פרודוקטיביים".

רה"מ התייחס גם למשבר האקלים: "לראשונה, אנחנו גם נכנסים בכל העוצמה לסוגיית משבר האקלים ואנחנו התנענו תהליך חסר תקדים שיעביר אותנו לכלכלה דלת פחמן בהרבה מאוד מגזרים. צריך לדעת, סוגיית הכלכלה הירוקה, נקרא לה, היא לא רק דבר שאנחנו מחויבים כמדינת ישראל לעשות, אלא היא גם הזדמנות אדירה. הרי מפה אנחנו יכולים לייצא כל כך הרבה בתחום תחליפי מזון, אנרגיות, אגירה ועוד ועוד".