ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום (שלישי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לשינוי חוק הדואר, ואישרה את אחד הסעיפים המרכזיים בו: פתיחת חלוקת המכתבים הפרטיים לתחרות. זאת, למרות ביקורת של חברי הוועדה, ולמרות שלא ברור האם תחום זה אכן רלוונטי לשחקנים נוספים.
בסעיפים אחרים של התיקון המוצע, התגלתה מחלוקת ולא התקיימו הצבעות. בסעיף שעוסק בבעלות של חברת הדואר על בתי דפוס קרא יו"ר הוועדה לדואר ולחברות הפרטיות להגיע להסכמות. בסעיף המאפשר לסניפי הדואר לספק שירותים נוספים ולמכור סחורה, דרשו חברי הוועדה להגביר את הפיקוח ולדאוג שהשירות לצרכן הדואר לא יפגע.
שוק דועך יפתח לתחרות
התיקון בחוק הדואר נועד בעיקר ליישם את המלצות ועדת רוזן. הוועדה הייתה אמורה לעסוק אך ורק בתחום הדואר השמור (אספקת דואר ליחידים), אבל הגישה המלצות רחבות בהרבה שמשרד התקשורת אימץ.
ההמלצות לא עוסקות רק בהגברת התחרות בתחום הדואר, אלא גם ברפורמה בענף החבילות מחו"ל , היתר נרחב יותר לדואר לסגור סניפים, לייקר מחירים ולספק שירותים מסחריים נוספים.
בעיקרו של דבר, מבקש משרד התקשורת להפוך את הדואר לחברה שנושאת את עצמה כלכלית ללא תמיכה מתקציב המדינה. זאת למרות ששוק הדואר עצמו דועך במהירות, ולא מסוגל לפעול כעסק כלכלי.
מנגד, תחום חלוקת החבילות נהנה מצמיחה, ובמשרד מקווים שהדואר יפגע בפעילות של חברת מסר בתחום חלוקת הדואר הכמותי במרכז הארץ, בו פעילות זו מסוגלת להיות רווחית. במשרד מקוום גם שהדואר יפתח שירותים מסחריים נוספים בסניפי הדואר, ובכך ישפר את רווחיותו.
שלא במסגרת הרפורמה הנוכחית, בכוונת שר התקשורת יועז הנדל להפריט את הדואר לחלוטין, מהלך שצפוי לכלול גם צמצום משמעותי בכוח האדם של החברה.
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2018-2015 העבירה המדינה לחברה סיוע בסכום כולל של 457 מיליון שקלים, בעיקר הוצאות למימון פרישת עובדים. בשנים 2019-2016 הדואר הצליח להשיג רווחיות קטנה, אבל ב-2020 נרשמה צניחה גדולה בהכנסות והיא הסתיימה בהפסד עצום של 643 מיליון שקלים. ההפסד כלל פער משמעותי בין ההכנסות 1.58 מיליארד שקלים) לעלות אספקת השירותים (1.7 מיליארד שקלים).
הסעיף עורר סערה, אבל אושר
סמנכ"ל מנהל הדואר במשרד התקשורת, אורן לביאן, הסביר היום שוועדת רוזן המליצה להרחיב את התחרות בתחום המכתבים הבודדים, והמשרד מבקש לאפשר תחרות מלאה כך שהתחום לא יהיה בבלעדיות של חברת הדואר. היו"ר ביטון הבהיר כי לא יאפשר פתיחה לתחרות באופן שיפגע בצרכנים.
סביב הסעיף התעוררה סערה, כשמספר חברי כנסת טענו שמדובר בהפרטה של חלוקת הדואר. ח"כ גבי לסקי (מרצ) אמרה כי היא בעד מונופול של שירות דואר אוניברסלי ולא ברור לה איך הולכים על המהלך הזה עוד לפני שמחליטים על עתידה של חברת הדואר. ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) הוסיפה שחברי הכנסת לא מקבלים תשובות בעניין ההפרטה, ורק קוראים על כך בעיתונים.
ח"כ נירה שפק (כחול לבן) אמרה שחברי הכנסת לא קיבלו עדיין תשובות לשאלת התועלת שברפורמה. ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) אמר כי משרד התקשורת צריך לבצע עבודה פנימית ולחזור לוועדה עם הפרטה מושלמת, ואז לא יהיו אי הבנות. ח"כ רם שפע (העבודה) הוסיף ששום שאלה שנשאלה בדיון הקודם לא זכתה למענה, ולכן לא ברור למה מתחילה ההצבעה.
מבחינה מעשית, אמר אבשלום הרן יו"ר חברת מסר שמתחרה בדואר, יש עדיין 100 מיליון דברי דואר יחידני בשנה, ופתיחה השוק כשכל תשתיות האיסוף והחלוקה הן בשליטת חברת דואר ישראל לא תוביל לתחרות.
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, השיבה שהממשלה החליטה עוד ב-2014 להפריט את חברת הדואר וזה עוד לא קרה, לכן הסעיף האמור בא להסדיר את המצב ולשפר שירות ללקוח בלי קשר לשאלת ההפרטה. נציגת משרד האוצר, ספיר איפרגן, הוסיפה שגם אם לא תהייה הפרטה השינויים הללו הכרחיים.
חולצה של פוקס בסניף הדואר?
לאחר מכן דנה הוועדה בסעיף שנועד לאפשר לחברת הדואר להיכנס לתחומי פעילות אחרים, בתנאי שתודיע על כך שני ימי עסקים מראש לשר התקשורת. בן חורין הסבירה: "אם הדואר רוצה לשים על המדפים שלו אלכוג'ל בתקופת קורונה, היום הוא צריך אישור מראש של השר".
ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) הזהיר ממצב שבו הדואר ישתמש בסניפים שלו ויהפוך אותם לקניונים או למשרדי עורכי דין, ואנשי משרד התקשורת הסבירו שאם השר יראה פגיעה בשירות הדואר הוא יוכל לפעול ולפקח.
ח"כ האוזר התעקש, ודרש לדעת באיזה פעילויות מדובר. הוא שאל אם חברת ההלבשה פוקס, למשל, תוכל לפעול בסניפי הדואר. מנכ"ל דואר ישראל דני גולדשטיין השיב בחיוב. האוזר הזהיר ממצב שבו שירותי הדואר "יינתנו רק בין שתיים לארבע".
ח"כ לימור מגן תלם (ישראל ביתנו) שאלה אם זה לא יגרום לתור ממושך יותר, ולביאן השיב: "אם זה יקרה אנחנו נתערב". ח"כ לסקי אמרה כי הסעיף מכין את הקרקע להפרטה והפיכת סניפים לקניונים.
סמנכ"ל משפט ואסדרה בחברת דואר ישראל, דן כרמלי, הגיב לטענות ואמר שהדואר מפסיד 200 מיליון שקלים בשנה, ואם הסעיף לא יעבור הוא יגיע לחדלות פירעון. באשר לרמת השירות אמר שמשרד התקשורת לא יאפשר שלא לתת שירות טוב לציבור.
היו"ר ביטון סיכם את הדיון בסעיף הזה וביקש ניסוח חדש שלו, שיאפשר לחברת הדואר להיכנס לתחומים נוספים רק לאחר הודעה לשר שתימסר 14 ימים קודם. עוד דרש ביטון שבסמכות השר יהיה לאשר את הפעילות או לדחות אותה, או לאשר בתנאים מסוימים ובלבד שהדבר לא יפגע בשירותי הדואר שניתנים לציבור. כמו כן, אם השר יראה בעתיד שהדבר פוגע בשירות הוא יוכל לבטל את ההיתר.
הוועדה החלה לעסוק גם בסעיף שנועד לאפשר לחברת דואר ישראל להחזיק בבעלות חלקית על בית דפוס, כדי לתת שירותי דואר כמותי. גם סביב סעיף זה התעוררה מחלוקת שהוצגה בדיונים קודמים, כשחברות הדפוס ביקשו גישה למרכזי החלוקה של הדואר. היו"ר ביטון ביקש ממשרד התקשורת לחשוב על פתרון מוסכם, שיאפשר כניסה של הדואר לעולם הדפוס בעוד תקופה מסוימת, כדי לאפשר לבתי הדפוס להיערך, ובמקביל דואר ישראל תפתח את מרכזי החלוקה שלה בשירות ותמחור ראוי שיפוקח על ידי משרד התקשורת.
כאמור, על הסעיפים העוסקים היתר למתן שירותים נוספים לחברת הדואר וסעיף הדפוס לא התקיימה הצבעה, והדיון בהם ימשך בשבועות הקרובים.
