דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
26.5°תל אביב
  • 26.0°ירושלים
  • 26.5°תל אביב
  • 29.2°חיפה
  • 25.9°אשדוד
  • 25.7°באר שבע
  • 32.4°אילת
  • 30.6°טבריה
  • 26.6°צפת
  • 27.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בארץ

טבעות זהב, כסף ואבני חן: אוצר מרהיב נחשף מול חופי קיסריה

סקר ארכיאולוגי ימי של רשות העתיקות חשף אוצר של שתי ספינות טרופות מהתקופה הרומית והממלוכית | חוקרי רשות העתיקות: "נראה שהספינות עגנו בקרבת מקום, וסערה שהתרחשה גרמה לטביעתן"

אוצר מטבעות מהתקופה הממלוכית ובו מטבעות חתוכים(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
אוצר מטבעות מהתקופה הממלוכית ובו מטבעות חתוכים(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

מאות מטבעות כסף מהתקופה הממלוכית, מאות מטבעות כסף וארד מהתקופה הרומית, פסלון (צלמית) ברונזה בדמות עיט – סמל השלטון הרומי, פסלון של שחקן פנטומימה במסכה מהקומדיה הרומית, פעמונים רבים עשויים ברונזה שנועדו, בין השאר, להבריח רוחות רעות, וכלי חרס – נמצאו מול חופי קיסריה.

מדובר בפריטים שהיו ככל הנראה על ספינות שטבעו במקום לפני כ-1,700 שנה ו-600 שנה. הפריטים נחשפו בסקר תת-ימי שניהלה היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות בחודשים האחרונים. מכלולי מטעני הספינות ושרידי השברים שלהן נמצאו פזורים במים רדודים, בעומק של כארבעה מטרים, על פני שטח של כמה עשרות מטרים.

נמל קיסריה (צילום: יעקב שמידוב, רשות העתיקות)
נמל קיסריה (צילום: יעקב שמידוב, רשות העתיקות)

לדברי יעקב שרביט ודרור פלנר, חוקרי היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות: "נראה שהספינות עגנו בקרבת מקום, וסערה שהתרחשה גרמה לטביעתן. יתכן שהעגינה התבצעה מתוך מצוקה או חשש מסערה, משום שיורדי הים יודעים, שעגינה במים הרדודים שלא בנמל בנוי ומסודר, היא מסוכנת ומועדת לפורענות".

בנוסף, התגלו חלקי מתכת רבים השייכים לגוף ספינת עץ, ובהם עשרות מסמרי ברונזה גדולים, צינורות עופרת השייכים למשאבת מי שפוליים, ועוגן גדול עשוי ברזל, אשר נשבר – דבר המעיד על הכח הרב שפעל עליו עד שנשבר, כנראה, בסערה. מהספינות נטרפו אל הים גם פריטים אישיים נדירים של אנשים שהיו עליהן, אך לא שרדו. בין השאר, נחשפה אבן חן אדומה, שנועדה לשיבוץ בטבעת (גמא), עליו גולף כלי נגינה המוכר בשמות שונים- שהבולט בהם הוא לירה, ובמסורת היהודית- כינור דוד.

טבעת זהב עם גמה ועליה דמות הרועה הטוב (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
טבעת זהב עם גמה ועליה דמות הרועה הטוב (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)

פריט נוסף חשוב הוא טבעת זהב עבה, המעוצבת בצורת מתומן ומשובצת באבן חן ירוקה, שעליה גולפה דמות נער צעיר, "רועה" לבוש בטוניקה, ועל כתפיו נישא איל או כבשה. דימוי זה, של 'הרועה הטוב', מוכר באמנות הנוצרית הקדומה כסמל לישוע; זהו משל לישוע כרועה הרחמן של בני האדם, או כמי שפורס חסות על האדם או על עדת מאמיניו.

בקיסריה התגבש אחד ממרכזי הנצרות הקדומים ביותר, ובה פעלה אחת הקהילות הנוצריות הראשונות. על קהילה זו נמנו, בתחילה, יהודים בלבד. לפי הברית החדשה, בקיסריה הטביל השליח פטרוס את שר המאה הרומי קורנליוס. "זהו מקרה ראשון שבו אדם לא יהודי הובא תחת כנפי הנצרות", אומר שרביט. "כאן, החלה הדת הנוצרית את דרכה לרחבי העולם". ההערכה היא, שבעל הטבעת שנחשפה, היה מראשוני הנוצרים.

אבני חן ומטבעות שנתגלו בספינה הטרופה (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
אבני חן ומטבעות שנתגלו בספינה הטרופה (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חופיה של ארץ ישראל עשירים באתרי עתיקות ובממצאים, אשר יש להם חשיבות רבה כנכסי תרבות מורשת לאומיים ובינלאומיים. אלה, חשופים לסכנות, ולכן רשות העתיקות מקיימת סקרים תת-ימיים, לאיתור, לניטור העתיקות ולהצלתן".

"לאורך חופי ישראל מתקיימות פעילויות ספורטיביות רבות – צלילה, שנירקול, שחיית ים פתוח ושייט, במהלכן מתגלים עתיקות מעת לעת", מוסיף אסקוזידו. "אנחנו פונים לצוללים ומבקשים – אם נתקלתם בעתיקה, קחו נקודת מיקום בים, השאירו את הממצאים במים ודווחו לנו מיד. לגילוי ותיעוד הממצאים באתרם יש חשיבות ארכיאולוגית רבה, ולעיתים גם מציאה קטנה מובילה לתגלית גדולה".

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!