לחקלאות ימית יש פוטנציאל להאכיל את העולם שאוכלוסייתו הולכת וגדלה, אבל התגשמות הפוטנציאל תדרוש מאמצים משותפים לקידום מיזמים ברי קיימא ועבודה הוגנת לכוח העבודה בתחום, זו אחת המסקנות שעלו בכינוס ארגון העבודה הבינלאומי, בהשתתפות נציגי ממשלות ומעסיקים, שדן השבוע באתגרי העבודה ההוגנת וההזדמנויות במגזר החקלאות הימית.

חקלאות ימית היא גידול אורגניזמים מימיים בסביבות מימיות מבוקרות שכוללות התערבויות בתהליך הגידול להגברת הייצור. בעשורים האחרונים חקלאות ימית תרמה תרומה חשובה להפחתת העוני והרעב בקהילות כפריות עניות רבות. היא נותרה מקור חשוב של פרנסה ומזון עבור עובדים באזורים כפריים רבים כיום.  לפחות 20.5 מיליון אנשים בעולם עובדים בייצור ראשוני של חקלאות ימית, יותר מ-95% מהם באסיה. רבים נוספים עוסקים בשרשרת האספקה ​​של חקלאות ימית.

הביקוש לאוכל מהים עולה

תפוקת הדגים העולמית ב-2018 הייתה 179 מיליון טון, כשחקלאות ימית מהווה 46% מכלל הייצור ו-52% מהדגים המיועדים למאכל אדם, על פי הערכות ארגון המזון והחקלאות. בשלושת העשורים האחרונים רשם המגזר קצב צמיחה שנתי ממוצע של 8.8%. צמיחה חזקה זו אפשרה גם עלייה ניכרת בצריכת הדגים העולמית, שהוכפלה בששת העשורים האחרונים, מ-10 ק"ג לנפש בשנה ב-1960 ל-20.9 ק"ג ב-2019.

עם הגידול באוכלוסיית העולם, וגדילת כוח הקנייה של מעמד הביניים, הביקוש לאוכל מהים צפוי להמשיך לעלות. בהתחשב בכך שכלל ייצור הדגה העולמי נותר כמעט סטטי ב-30 השנים האחרונות, בהיקף של כ-90 מיליון טון, ועומד בפני אתגרים שקשורים לקיימות, שנובעים מדיג יתר, ממשל לקוי, שינויי אקלים, שינויים סביבתיים, הידרדרות בתי גידול וזיהום, החקלאות הימית תמלא תפקיד מפתח במתן מענה לביקוש העתידי לפירות ים.

כיום סין מובילה יותר ממחצית מהחקלאות הימית בעולם, ואחריה בהפרש עצום אינדונזיה ו-13 מדינות נוספות שבהן מתמקד הייצור.

עם אוכלוסיית עולמית גדלה ולחצים סביבתיים, החקלאות הימית מוכרת יותר ויותר כבעלת פוטנציאל להתמודדות עם אתגרים של מזון וביטחון תזונתי. בכמה מדינות מתפתחות, היחס לתחום החקלאות הימית יכול ליצור מקומות עבודה מגוונים, בייחוד עבור אוכלוסייה ענייה באזורים הכפריים.

תנאי העסקה גרועים

"אבל כדי להגשים את הפוטנציאל, צריך להתמקד בטיפול באתגרי התעסוקה והעבודה שעומדים בפני מגזר החקלאות הימית", נכתב בסיכום הכינוס. היום העוסקים בענף עובדים קשה מדי ומקבלים מעט מדי. על פי נתוני הכנס, בענף החקלאות הימית יש אפלייה מגדרית משמעותית כלפי נשים, ואף יש התעללויות בענף. בנוסף, יש עדויות על עבודת ילדים ועל עבודה בכפייה.

המצב בעקבות הקורונה לא השתפר, אלא להפך. עובדים, במיוחד בעיבוד, הם בסיכון מוגבר לחשיפה לנגיף, עם שעות העבודה ארוכות במקומות עם קושי לשמור על ריחוק ועם טמפרטורות נמוכות שנובעות מהעבודה במים. עסקים נאבקו לשמור על קיומם, מה שבא לידי ביטוי בצמצום שעות העבודה או פיטורים, והשפיע על פרנסתם של העובדים ומשפחותיהם.

"הלקחים שנלמדו מהמשבר אמורים לעודד רפורמות שייצרו חקלאות ימית ומערכות מזון ברות קיימא וגמישות יותר", נכתב בסיכום הכינוס.

"המגפה הנוכחית רק החריפה את המחסור בעבודה הוגנת במגזר החקלאות הימית", אמר קריז'אן בראגאסון, סגן יו"ר נציגות העובדים בארגון העבודה הבינלאומי. "דיאלוג חברתי שמבוסס על כיבוד חופש ההתאגדות והכרה יעילה בזכות למשא ומתן קיבוצי, הוא המפתח למציאת פתרונות שעובדים עבור כולם".

סגן יו"ר קבוצת המעסיקים, הנריק מונטה, אמר שהצמיחה במגזר תלויה בשיתוף פעולה עם המעסיקים: "יש ליצור מסגרות מדיניות קוהרנטיות שמתמקדות בפיתוח ארגוני בר קיימא ובשיפור הפרודוקטיביות, קידום של שוקי עבודה מכילים, פיתוח מיומנויות ומנגנוני דיאלוג חברתי נאותים שמערבים פדרציות של מעסיקים".

בכינוס הוחלט לאמץ מסקנות שיסייעו לממשלות, לעובדים ולמעסיקים לנקוט צעדים למיצוי הפוטנציאל של המגזר לתמוך בתעסוקה מלאה ופרודוקטיבית ובעבודה ראויה לכולם, כך שיתרמו לביטחון המזון והתזונה ויוודאו שאף אחד לא יישאר מאחור.